יום שני, 8 באוקטובר 2012

ים המלח - חוף עין גדי

באופן כללי ים המלח היה זכור לי בילדות כשתי סיבות לביקור:
1. כמקום שאליו לוקחים את הדודים המבוגרים שהיו מגיעים פעם בשנתיים לארץ לביקור.
2. המקום שאליו הולכים כל מיני חולים במחלות עור מגעילות שונות ומשונות.
באופן כללי לא השתגעתי על המקום בשל הסיבות הללו.

מצד שני הנסיעה לים המלח נראתה לי כמו נסיעה לסוף העולם.
ואני לא מתחיל לדבר על אילת- זה כבר היה מעבר לסמבטיון...
למותר לציין שלאילת הגעתי בפעם הראשונה רק בגיל 20 (לחופשה מהצבא...)

בשנים האחרונות התחלתי לבקר בים המלח משתי סיבות:
1. דוד של אשתי "גרר" אותי לשם.
2. גיליתי שמדובר במקום לא כל כך רחוק... מאיזור מגורי- בסביבות שעה וחצי נסיעה...

אני מודה ומתוודה - גם הבן שלי לא ממש משתגע על ים המלח.
כנראה מאותן סיבות שמניתי לעיל... לא ממש הטמעתי בתודעה את ים המלח כמקום לבילוי.

בשנים האחרונות המצב השתנה והתחלנו לנסוע לשם יותר ויותר.
אנחנו מעדיפים את החופים של עין בוקק והשבוע גיליתי, מבלי משים, גם למה...

חוף עין בוקק נגיש מאוד.
המרחק בין המים לחניון הרחבים החינמי הוא של 200-300 מטרים.
הירידה מתונה מאוד ויש גם סככות וגם בסוכת מציל קרובה.

חוף עין גדי
אוהוו זה כבר עניין אחר לגמרי.
החניון בתשלום.
המרחק בין הים לחניון גדול עוד יותר והגרוע מכל - מדובר בירידה של 30-40 מטרים בגובה!!!
זה לא באשמת החניון. זה לא באשמת ים המלח, ןךא באשמת חוף עין גדי.
אני גם זוכר את עין גדי בתקופות אחרות לחלוטין.
שבהם החוף היה קרוב מאוד לחניון.
הבעיה היא ירידת מפלס המים בגלל יבוש המים על ידי מפעלי ים המלח.

מי שלא היה בשנים האחרונות בים המלח- יזדעזע כמוני מהמצב שאליו הגיע החוף- בגלל החמדנות של משפחת עופר ודומיה שפשוט הרגו את חוף הים הזה.
כששאלתי את המצילים שם מה הם אומרים על זה הם ציינו שבכל שנה מפלס הים יורד שם ב1.5-2 מטרים.
וזה קורה כל שנה ושנה!!!!

אז נכון שמדובר בבלוג שבעליו בסך הכל מנסה לבקר דברים - עם קצת נופך משלו אבל מה שקורה בים המלח- זה פשוט רשעות וגזלת הציבור.
כל (עם ו)מדינת ישראל מאבד את ים המלח ומשפחת עופר על שלל מפעליה מרוויחים על זה כסף.
והגיע הזמן שזה יפסק.

יום שישי, 5 באוקטובר 2012

ביקורת מסעדה: הבית של שרה ויפת

השבוע היינו בפארק רעננה לרגל חופשת סוכות.
העפנו עפיפונים שבנינו בעצמנו (בעזרת קלוב התעופה המקומי...).

בצהרים כבר היינו רעבים.
והחברים הציעו שנלך לאכול ב"הבית של שרה ויפת".
האמת שאני עובר שם לא מעט ושקלתי לא אחת אם להכנס או לא.

הפעם הוחלט שהולכים לשם גם בגלל שיש שם פלאפל- שמתאים לצמחונים וגם בשרים על האש- שמתאים לשאר.

נסענו.
החנייה מאחורי המסעדה- מצויינת.

נכנסנו פנימה.
לשומרי הדת בנו במסעדה סוכה כשרה.

הזמנה:
1. פלאפל בלאפה.
2. פלאפל בפיתה.
3. חזה עוף בגריל בצלחת
4. מנת המבורגר.
בתוספת 3 שתיה.

ברמת האוכל הכל היה בסדר גמור- לא מדהים אבל גם לא נפילה.
הכל היה טרי (למעט סלט הירקות שבא עם סלחת החזה עוף - שהיה קצת "עייף"...)
הבעיה התגלתה במחיר.
כמה צריכה לעלות ארוחה מהסוג הזה?
אני מזכיר- שתי מנות היו של פלאפל!!!
אני אחסוך מכם את הבלבול והתהיה:
143 שקלים...

לטעמי - המון כסף כשמודבר בשתי מנות שכוללות פלאפל בלבד, ועוד ארוחת המבורגר (שעולה אם אני לא טועה 35 שקלים...).

בקיצור- זה לא מקום לשלוח את הילדים לארוחת צהרים אחרי בית הספר.

הבית של שרה ויפת
הנשר 1, פינת דרך ירושלים , רעננה