יום שישי, 28 במרץ 2014

ביקורת מופע- יובל דור:שירים וסיפורים מדור לדור.


להקת הכל עובר חביבי כבר לא פעילה הרבה שנים (התפרקה ב2002) ולכן היא מוכרת בעיקר לקהל הוותיק יותר.
חבריה הבולטים היו במשך השנים שלומית אהרון, יובל דור, עמי מנדלמן, וקיקי רוטשטיין.

ולכן כשהוזמנתי להופעה של יובל דור לא היה לי למה לצפות, מה גם שלא ידעתי שיובל מופיע לבד.

ההופעה היתה בתיאטרון חולון , ונקראה שירים וסיפורים מדור לדור.

הקהל היה מבוגר באופן יחסי ולאט לאט התברר שמדובר בקהל חולוני מובהק שכלל אפילו מורות לשעבר של יובל...

יובל עלה לבמה כשהוא מלווה בתפאורה מינימלית וגיטרה אקוסטית, ושר את שירי ארץ ישראל היפה תוך שהוא מלווה את השירים בסיפורים על העיר חולון שמלפני יובל שנים, סיפורים שהשתלבו במידרשי חז"ל מהמקורות, מוקדמים יותר ומאוחרים יותר, שילב נושאים שקשורים לחיבור בין הורים וילדים, בקשר הזוגי ורעיונות לביטויים ומילים בעברית שהשתלבו בסיפורים.
הדגש היה על תקשורת בינו לקהל שהגיב בצורה חיובית מאוד והתמסר ליובל לקולו העמוק והמלטף...


יובל העביר את הקהל מסע בתחנות יצירתו: סיפר על ילדותו בחולון, ההופעות שהיו לו עם הכל עובר חביבי, דרך האירוויזיון, שר שירים שהלחין עם רחל שפירא, נעמי שמר, אריק איינשטיין ועוד.

הקהל שכאמור היה בעיקרו קהל ביתי אוהד שיתף פעולה ובסוף ההופעה נשאר לדבר עם יובל במשך זמן רב.


סיכום:
הופעה מפתיעה מאוד- וחבל שיובל דור לא נחשף יותר לקהלים צעירים יותר יש לו הרבה מאוד חוכמה שכבר לא רואים במחוזותינו.

בסופו של יום: זה מה שיש... זה מה שיש.. שב איתנו כאן.

מומלץ מאוד!!!

יום ראשון, 9 במרץ 2014

ביקורת סרט: המרכיב הסודי

גילוי נאות (1): אני מכיר את אורי מזרחי.
ואני חושב שמדובר בבחור מדהים וכשרוני. יזם שמשלב ראיה חברתית עם עסקית בצורה לא רגילה.
באופן כללי אין הרבה אנשים כמו אורי אבל גם גלגול החיים של אורי לא שגרתי.
ואולי זה מה שהפך את אורי לאדם כל כך מיוחד וכשרוני.

ולכן מצד אחד מאוד הופתעתי מהסרט של אורי ושאר המשתתפים אבל מצד שני זה לא היה צריך להפתיע אותי.
אבל כן הפתיעו אותי העומקים והחשיפה שאליהם הגיעו אורי ונטע ושאר המשתתפים בסרט.

גילוי נאות (2): אני מת על סרטי מסעות.
אחד הטובים שבהם הוא כמובן סיפור פשוט- על האמריקאי המבוגר שנוסע על מכסחת דשא לפגוש את אחיו שלא פגש כמה שנים טובות ושמע שהוא חולה, בדרך הוא נוסע דרך 3 מדינות בארה"ב, ופוגש שלל דמיויות אמריקאיות...

ואז נתקלתי ב"מתכון הסודי".


"המרכיב הסודי" - הוא סרט מהז'אנר הזה.
עם חיבור ישראלי להודו ועוד טוויסטים בעלילה.
בסיס העלילה הוא נסיעה של אורי ונטע- שותפים במסעדת "24 רופי" שבדרום תל אביב לגלות את "המרכיב הסודי" באוכל ההודי.
המסע מתחיל כמעט מיד להסתבך כשמתברר שהמרכיב הסודי הוא בכלל א באוכל אלא במסע שעוברים החברים בסרט תוך גילוי וחשיפה עצמית שלא תוכננו (לפחות לא למראית עין).


אני מכיר אות אורי ממסגרת אחרת ואת צורת החשיבה המקורית שלו- ובראיה לאחור - אי אפשר היה לצפות מאורי לקבל סרט אחר.
(אני מתייחס לאורי כי אותו מכיר אישית אותו אבל זה נכון, כנראה, גם לשאר המשתתפים בסרט. אחרת אי אפשר להסביר את הדינמיקה המתפתלת ומשתנה שבסרט)

הסרט מתחיל בנקודה אחת ועובר דרך כמה קווים מקבילים (הגילויים האישיים של חברי הסרט) לנקודה אחרת.
והיופי שבסרט הוא במעבר ובחשיפה האישיים שעוברים הגיבורים כל אחד בנקודות הרגישות שלו. אני כמעט משוכנע שהם לא התכוונו לזה- לפחות לא כל המשתתפים הבסרט לא הגיעו לשם בכוונה ראשונית שכזו.
חשוב לציין שהסרט כנראה לא היה יוצא כמו שהוא - אם היה מדובר במקום אחר- במדינה אחרת.
רק בהודו אתה מתחיל משהו, מסע, טיול, לא משנה מה, ולא יודע בשום אופן- איך תסיים אותו.
הודו כמו הודו. 
מדהימה, משעשעת, מרגשת ותופסת אותך כמו ששום מדינה אחרת לא יכולה.

לפני הסרט הופיעה ליאורה עובדיה- זמרת ישראלית שלמדה ועבדה בהודו ושמגייסת כסף להפקת אלבום ראשון. 
גם זה משתלב עם שאר העשייה של אורי- חברתי, עיסקי, יזמי.

כל זה משתלב (לפחות מבחינתי) בכמה סרטים הודיים שהצליחו להבקיע את תדמית "הבוליווד" ולהוציא סרטים מרגשים, לא שיגרתיים ומעניינים שמצולמים בצורה מפתיעה (- ללא ריקודים מגוכחים, שירים הודו-רומנטיים, וגרוטסקיות מעושה).
אני מתכוון לסרטים מהסוג של נער החידות ממומבי, חיי פיי, מלון מריגולד האקזוטי, ועכשיו הסרט של אורי שמציג את הודו באור אחר לחלוטין. 

ועוד מילה קטנה לאורי:
בסרט, אומרים הרבה אנשים, רובם חכמים ומלומדים מהו המרכיב הסודי שלהם.
בשבילי, אחרי הסרט, אורי הוא המרכיב הסודי.
לראות ולקנא בכשרון.

סיכום: מבחינתי - הסרט הוא סרט השנה.
מומלץ בחום.