יום שישי, 26 ביולי 2013

ביקורת מסעדה: המקום של אליהו - בחוף חיפה

אני חייב להגיד שאצלנו כנוהג במשפחה לא ישבו מעולם במסעדות האלה של חוף הים.
למה? הרבה סיבות.
אחת מהן היא הכשרות (מסעדה שבבסיסה חייבת להיות פתוחה בשבת- לעולם לא יעניקו לה תעודת הכשר), הנקיון שמשום מה אמא שלי היתה משוכנעת שהמסעדות האלה לא מקפידות בו, אבל העיקרית היא החשש מהאוכל הלא טרי שמוגש שם.
בכל זאת - אתם יודעים- אלו מסעדות עונתיות.
בחורף אפילו הבעלים לא נמצא שם...

בכל אופן הוזמנו לארוחת צהרים למסיבת הפתעה.
המסעדה עצמה מחולקת (באופן כללי) לשני מתחמים: מתחם חיצוני מקורה בפרגולה על החוף, ואולם קטן וסגור ליושבי המסעדה- שבו יש מזגנים.
או לפחות חשבתי ככה...

בקיצור האוכל כלל מנות ראשונות:
סלט חומוס וטחינה, 
סלט טחינה
סלט סלק
מלפפונים, זיתים, וכרוב כבושים
סלט עגבניות שרי בכוסברה ובצך, וירקות מוחמצים.
תפוחי אדמה בחרדל דיזון
ופיתות חמות

לעיקריות הזמנו שיפודי פרגיות וסטייק פרגית
שהיו... הממם שיפודי פרגית וסטייק פרגית.
שהיו בסדר.
אם להגיד את האמת- די קשה לפשל עם שיפודי פרגיות...

לשתיה קיבלנו פפסי מקס ופפסי רגיל.

השירות
השירות היה מצד אחד מאוד חייכני ומצד שני מאוד איטי להחריד.
על פניו- לא נראה שהמסעדה הזו מותאמת לשרת כמות גדולה של לקוחות וזה התבטא בצורה מאוד בעייתית בהגשת המנות לשולחנות.כיון שהיו ילדים באירוע - זה היה מאוד בעייתי.

מזגן
במסעדות מהסוג הזה - ברור לך שהמזגנים חייבים להיות איכותיים ויעילים.
זה לא קרה.
היו במתחם הסגור של המסעדה 2 מזגנים אבל הם ממש לא סיפקו את הסחורה.
והחופ והלחות שהיו בלתי נסבלים העיבו על האירוע.

סיכום:
האוכל- בסך הכל היה בסדר אבל לא משהו לספר עליו לחברה.
השירות היה משתדל אבל מאוד בעייתי.
מיזוג האוויר היה רע. פשוט לא יעיל.

לא הייתי נוסע עד לחיפה לטובת ארוחה במסעדה הזו אילולי היה בה אירוע מוזמן.

יום רביעי, 24 ביולי 2013

ביקורת: ספייסמאניה -תערוכת החלל - האנגר 11 נמל תל אביב

בימים טרופים אלה- כשאין מה לעשות עם הילדים - קופצים על העגלה כל מיני יזמים זריזים ומנצלים את העובדה שהחום גורם לנו לעשות כל מיני דברים שביום יום הרגילים בפרובינציה הגלובלית- לא היינו עושים.

תערוכת החלל היא אחת מהם.
מדובר בתענוג שעולה 110 שקלים במחיר רגיל.
לא כולל חניה או שום דבר אחר.
לפני מספר שנים הזדמן לי לבקר במרכז החלל האירופאי- בטולוז צרפת.
הביקור שם עלה אם אני לא טועה כ50 שקלים, וכלל חלליות אמיתיות- כולל ספוטניק (אם זכרוני אינו בוגד בי) שהצרפתים רכשו במחיר מלא מהרוסים.
ניתן היה להכנס לתוך החללית הזעירה הזו ולשבת בכיסא של קוסמונאוט ולהרגיש מה שהרגישו הקוסמונאוטים הרוסים.
העובדה שזה מה שזכרתי מהתערוכה ההיא - שהיתה ענקית- כולל טילים בגודל מלא רק גרמה לי לצפות לתערוכה בנמל תל אביב.

אבל בישראל כמו בישראל.
תערוכת ספייסמניה מורכבת מ4 מתחמים.
בכניסה מוצגים בעיקר פלקטים של התפתחות תחום חקר החלל עם תוספת של חברה שהשתתפה גוגל earth.
החלק הזה הוא לא "גליק" כזה גדול אבל עוד נחזור לזה.
במתחם השני יש כבר תצוגה של לווינים ישראלים, העתק של תחנת החלל "מיר" שמוצבת בצורה לא מאוזנת ויוצרת הרגשה של חוסר שיווי משקל, תאים של חלליות ישנות, טיל מוקטן, ואקססוריז - אם אפשר להגיד על זה ככה- של ציוד חלל: חליפות, אוכל של אסטרונאוטים, מטאוריטים שנמצאו בכל מיני מקומות בעולם ותצוגה של לוויני תקשורת ישראלים.
בנוסף יש פינה לזכרו של אילן רמון - האסטרונאוט הישראלי הראשון. (ובשלב הזה גם האחרון...)



במתחם השלישי יש מתחם למשחקי מחשב שמורכב ממשחקים של XBOX  (חברת מיקרוסופט), ומזנונים, ופינת מנוחה בחסות של חברת מזרונים כלשהי.
במתחם הרביעי יש מתחם של סימולטורים -מדמי טיסה, עוד דוכני אוכל, וחנות מזכרות.

מהמתחם הרביעי יש יציאה לסרטון באורך של 15 דקות.
אלו המרכיבים של התערוכה.

ועכשיו לפרשנות:
כשבודקים את המכלול מגלים שהתערוכה הזו- ואני מזכיר וחייב לצייין שהייתי במרכז האירוספייס בטולוז ולכן יש לי למה להשוות- עלוב.
עלוב מאוד.

מתוך 4 מתחמים רק ב1 רואים מוצגים, וב2.5 משאר המתחמים הכל ממוסחר או תחת חסויות של חברות מסחריות.
גם לא מדובר במוצגים אותנטיים- תחנת החלל או האלמנט שהוצגה באולם המרכזי- חשוב לציין וצריך להגיד, לא היתה אמיתית.
מה שגורם לי לחשוב על כך שגם דברים אחרים אולי לא היו אותנטים.

למה זה חשוב? 
כי לא מדובר בתערוכה של בית ספר בגדרה.
(בלי להעליב אף בית ספר בגדרה...)
מדובר בתערוכה מסחרית שעולה הרבה כסף.
אז על מה שילמנו?
על דגמים?
על כאילו?
על חשיפה של הילדים למוצרים של חברות מסחריות?
וכל זה ב110 שקלים לראש?
גם מחירי המתנות בתוך החנות שבתערוכה לא היו זולים- ואני לא נכנס לעניין האוכל:
20 שקלים ללחמניה עם נקניקיה סתמית- הוא מחיר מופקע לחלוטין - במיוחד על רקע העובדה שחבילה שלמה של 20 נקניקיות עולה  13 שקלים...
אז נכון מדובר בקהל שבוי- אבל לפחות תנו לנו לראות את הדברים האמיתיים.

ועוד נקודה מטרידה מאוד מצידי:
מה הקשר בין משחקי תלת מימד לתערוכת החלל?
לייצר מתחם שלם של משחקי מחשב לילדים, אומר למעשה, שמארגני התערוכה חשבו שהתערוכה לא מספיק טובה או לא תהיה מעניינת "ותחזיק מספיק את הילדים" והחליטו להכניס משהו כדי להעסיק את הילדים שבאו לשם...
אחרת אני לא מצליח לחשוב על מתחם של ארקדיה בתערוכת חלל...

אבל אין רע בלי טוב וטוב בלי רע והעובדה הזו גרמה לתערוכה להיות סבילה לפחות מכיוון של עומס.
אין הרבה מבקרים בה ולכן ניתן להתרשם מהתערוכה (מהחלקים היותר טובים שבה) בצורה טובה.
חבל מאוד שהלבישו ומתחו את התערוכה הזו שכוללת בערך 20 מוצגים "שווים" (מקסימום) על 4 מתחמים והכי חבל שגובים עליה כל כך הרבה כסף.
העובדה שמדובר בעלות כניסה לא זולה ובאופן כללי מדובר בתענוג יקר ששווה בערך שעה שעה וחצי מקסימום - הופכות את הביקור בתערוכה לפחות משתלם.

וחבל.
מדובר בנושא מרתק וחבל שמחסום הכרטיס הפך את התערוכה החשובה הזו למוגבלת לאוכלוסיות חזקות בלבד.

יום שבת, 20 ביולי 2013

ביקורת מסעדה: תטה - פרדס חנה

הגעתי לביקור חוזר במסעדה- ביום צהרים רגיל באמצע השבוע.
הגעתי עם כמה חברים והפעם דגמתי כמה וכמה מנות שהוגשו גם לאחרים.

העיסקית של תטה - אני חייב לציין כבר עכשיו- מצויינת לטעמי - למרות ששגם בערב מדובר בארוחה טעימה מאוד ועדיין משתלמת מאוד.

לראשונות קיבלנו:
משטח עץ שעליו 4 סלטים:
סלט סלק - טרי.
סלט חצילים - טרי וטעים.
סלט כרוב לבן- אני באופן אישית לא אוהב כרוב על כל סוגיו- ולכן לא טעמתי.
וסלט פלפלים אדומיםמוחמצים על הגריל - שהיה מצויין.
ובנוסף לחם הבית - שהיה טעים, טרי וחם.


 אחד הדברים שאני הכי מעריך בארוחות במסעדת שף- זה לראות את השף, בטתה מדובר בניר פרומר, שיוצא מהמטבח החוצה- מדבר עם הסועדים, ומחליף הסברים וביקורות על המנות.
אני מושכנע ומכיר מסעדות אחרות שבהם השפים לא מתעניינים ולא טורחים לשמוע מה יש לקהל שלהם להגיד על המנות.
אצל ניר פרומר- זה משהו אחר.
 
סלט כבד קצוץ- שלטעמי היה המנה הפחות טובה בכל הארוחה-רק בגלל שהיתה קצת דלילה- אני אוהב את הכבד קצוץ שלי כמין סוג של טיט -מוצק וכבד.
אני יודע שהאחרים בשולחן מאוד נהנו ממנו -ולכן כנראה שזה רק אני...

כבד קצוץ
בנוסף קיבלנו קרפציו בשר- שמבחינתי היה מנת הפתיחה המוצלחת של המסעדה- נתחי פילה בקר דקיקים בכבישה קלה של בלסמי עם פרמז'ן בייבי ופוקצ'ה

פילה בקר בכבישה קלה של בלסמי עם פרמז'ן בייבי ופוקצ'ה
בנוסף קיבלנו חציל בלאדי על האש עם טחינה שהיה מצויין- אחת מהאורחות בשולחן פשוט חיסלה אותו כמעט לבדה- מה שמעיד כאלף שיניים על איכותו.

לעיקרית (כיון שבפעם הקודמת לקחתי סטייק - לקחתי שניצל עגל), בתוספת ירקות מאודים.

שניצל עגל הוא כמו כוסברא- או שאוהבים מאוד או שלא סובלים את זה.
אני אהבתי את המנה הזו מאוד- קיבלתי שני נתחי שניצלים מכובדים (יעזור אם אני אבהיר שלא הצלחתי לסיים את המנה?) בתוספת של ירקות מאודים שכללו כרובית, בטטה, ת"א,

טעמתי גם רביולי גבינות בורטב שמנת - מנה שמי שמפספס אותה - יכול לסגור את המסעדה- ותהיו בטוחים שניר פרומר- לא טועה במנה הזו - מנה קלאסית שהיתה גדולה ויפה וטעימה כמובן.

טעמתי מנת סלמון בטריאקי עם תוספת פירה- שהיה מצויין.

סלמון בטריאקי עם תוספת פירה
דגמתי גם ניוקי ממולא בעגבניות מיובשות מוקפץ עם נתחי אנטרקוט וארוגולה - שהיתגלתה כמנה מפתיעה בתחכומה וטעמה- היוקי היו ממולאים בעגבניות יבשות- אבל לא באופן דומיננטי, ונתחי האנטריקוט היו מצויינים. מנה מעולה.

ניוקי ממולא בעגבניות מיובשות מוקפץ עם נתחי אנטרקוט וארוגולה



לקינוחים דגמתי 2 קינוחים- קרם ברולה- מלך הקינוחים מבחינתי- שהוגש בסירה ארוכה והוכן בצורה מצויינת: מנוקד בזרעי וניל, קרמי מבפנים, וקראנצי מסוכר מקורמל מלמעלה.

ופאי תפוחי עץ וגלידת וניל- שהיתה מצויינת.

פאי תפוחי עץ וגלידת וניל
סיכום- ביסטרו מקומי מעולה ומשתלם במקום שלא מקבל המקום הראוי לו במארג המסעדנות בצפון השומרון.

כתובת:

כביש 650, דרך פיק''א, כניסה דרומית, פרדס חנה - כרכור
04-6376401

יום שלישי, 16 ביולי 2013

ביקורת מסעדה: קדיתא - מושב תימורים

רבותי יש אינפלציה.
לא מהסוג שאתם חושבים או חוששים ממנו.
משהו הרבה יותר חמור.
אינפלציה בשפים.
כל טבח במסעדה קורא לעצמו שף.
לא משנה אם הוא באמת כזה או שיש לו הסמכה לכך.
ואת התוצאות של התהליך הזה- רואים בשטח המסעדות בישראל.
כל מסעדה שניה היא מסעדת שף.
מה קרה למסעדות הפועלים? נעלמו מהנוף.

כל זה נובע מהצפת השוק התוכניות מחורבנות יותר ומחורבנות פחות שניתן לראות כמותם 3-6 בכל יום בכל הערוצים בארץ.
לטעמי- התואר שף צריך להיות מיועד למי שמייצר מנות חדשות או טכניקות חדשות.
לא כל אחד שעבד באיזה מסעדה במשך שנתיים יכול לפתוח מסעדת שף חדשה.

אבל כאמור המציאות חזקה מכל, וכל מסעדה שתרצה לאכול בה מתהדרת בשם התואר - מסעדת שף.

מסעדת קדיתא שנמצאית כמה קילומטרים דרומית לקרית מלאכי אולי משרתת את הצרכים של האיזור אבל מסעדת שף היא לא.

הגענו לשם לארוחה משפחתית. חגגנו גם גיוס ראשון של בת המשפחה.
אחד הדברים היחידי שאני יכול לכתוב על המסעדה- שלמרות שהיתה ריקה ברובה- היו בה 5 מלצרים - מה שהבטיח שירות מהיר.
למנות ראשונות קיבלנו: 
סלט עלים ברוטב ויניגרט - בסדר.
פסטיה- נתחי עוף קצוץ עטופים בבצק דק מטוגן  - בסדר.
חציל על האש בטחינה עם קוביות עגבניות- סטנדרטי לחלוטין.
סלט טחינה.
סלט חציל על האש- שהיה טוב.
רביולי בשר ברוטב סויה- שהיה בסדר.




כמו שאתם מבינים- שום דבר לא היה מיוחד, חדשני, מקפיץ.
בנאלי לחלוטין.

לעיקריות יכולנו לבחור מ:
  • סטייק אנטריקוט - שהיה יבשושי לחלוטין.
  • דג סלמון
  • פרגיות.


ואני תוהה- מה היה יצירתי במנות העיקריות בארוחה הזו? איז היצירתיות הפגין השף? איזה וירטואוזיות גילינו פה?
ואני רוצה לחדד את העניין.
אוכל טוב - לטעמי לפחות נגזר משני אלמנטים- יצירתיות (טכניקות חדשות, שימוש בחומרי גלם לא יצירתיים, מנות מקוריות), וביצוע מצויין של המנה.
שף צריך להיות שני הדברים גם יחד.
טבח יכל להסתפק בהכנת מנה טובה.

לקינוחים קיבלנו מבחר של מוסים, עוגיות חלבה, שוקולד ותפוחי עץ שהיו טובות.
גלידת קוקוס ופסיפלורה שהיו טובות.


לסיכום- ארוחה בינונית לחלוטין.
מסעדת שף- היא ממש לא.

חשוב לציין שהמסעדה כשרה - קרית מלאכי היא בסופו של דבר קהל הלקוחות העיקרי של המסעדה הזו ורובו הגדול של תושבי העיר - הם דתיים.
זו אמנם סיבה טובה להבין את הקשיים שהמטבח נתקל בהן, אבל אכלתי במסעדות כשרות לא מעטות- שהאוכל בהן היה הרבה יותר טוב.
הרבה הרבה יותר טוב.

המלצה?
לחפש מקומות יותר איכותיים.
(גם לתושבי קרית מלאכי מגיע משהו קצת יותר יצירתי ממה שקיבלנו שם.)



יום רביעי, 10 ביולי 2013

ביקורת הצגה: שיגעון באופרה, תיאטרון הקאמרי תל אביב

זמר האופרה המהולל טיטו מרלי (דביר בנדק הנפלא) מלוהק לתפקיד הראשי באופרה "אותלו".
מדובר בהצגת גאלה, אירוע התרמה. 
לרוע המזל, רגע לפני שהכוכב יוצא מחדרו במלון מתחוללת מהומה כשאשתו (עירית קפלן -מצויינת) חושדת בו שהוא מסתיר מאהבת בארון.
מרלי הנסער בולע בטעות כמות כפולה של סמי הרגעה (כמות אחת הוא בולע בעצמו וכמות שניה על ידי העוזר של מנהל ההצגה - עידו רוזנברג) ומתעלף.
אבל מנהל הלהקה, (מוטי כץ) שיש לו אינטרס כספי באירוע, מחליט שההצגה חייבת להימשך ומבקש מן העוזר שלו ( כאמור עידו רוזנברג) להתאפר בהתאם ולהופיע במקום הזמר האורח.
למרות שהתרגיל מצליח (מקס, הינו רזה ולבנבן, ותפקיד אותלו דורש אדם שמן מאוד ושחום עור) אבל אז מתעורר מעלפונו מרלי הזמר עצמו וצועד אל הבמה כשגם הוא מאופר ולבוש כאותלו.
עתה מתרוצצים על הבמה שני אותלו ומחוללים שרשרת מוטרפת של טעויות, היתקלויות, הסתבכויות, כניסות ויציאות דרך המון דלתות.

ההצגה מצחיקה לפרקים ומוטיב ההומור נבנה בה בשקדנות ובאיטיות עד לרגעי השיא בהם מופיעים גם מרלי וגם מקס באותם תפקידים.

מאת: קן לודביג
תרגום: דורי פרנס
בימוי: משה נאור

משתתפים:
הטנור: דביר בנדק
אשת הטנור,מריה: עירית קפלן
מנהל האופרה ,סונדרס- מוטי כץ
מקס: עידו רוזנברג
מגי: יעל טל
BELL BOY : אסף פריינטא
דיאנה(זמרת):תמר קינן
ראש אגודת הידידים: גילת אנקורי 

 הצגה קלילה ומצחיקה - מומלץ להעביר את הזמן (במקום לבהות בטלויזיה.














)

יום שלישי, 9 ביולי 2013

ביקורת צימר: תמר על ההר

יצאנו לסופשבוע.
הגענו בחמישי בערב למושב שפר שבגליל.
באופן כללי אני לא אוהב צימרים בארץ.
מכמה סיבות:
1. בהרבה מהצימרים - מה שאתה רואה בתמונות- לא באמת קיים במציאות.
2. אלה שכן דומים למציאות- גובים מחירים מופקעים לטעמי.
3. בהשוואה שחופשה בבית מלון- בתי המלון לוקחים בהליכה (לרוב)...

ולכן כשהיעה לי חברה להתארח בציר שלה- הייתי די סקפטי.
אבל החלטתי לצאת מאיזור הנוחות שלי ולנסות את זה.

תמר על ההר הוא בעצם שני צימרים מקסימים במושב שפר שמנוהלים על ידי תמר (כאילו דההה) ומשה לייסט - מתחת לבית שלהם בהרחבה של מושב שפר.

הצימרים מוצלים, והאוויר הטוב שנושב שם רק מגדיל את התחושה שנמצאים בחו"ל- ממש אווירה של שוויץ.
בנוסף, הנוף המיוער של הגליל העליון רק משנה את התודעה וגורם להרגשה של חו"ל קטן.

אמנם הנסיעה לקחה ש3 שעות (בכל זאת- זה בקצה הצפוני של הארץ...) אבל תחושת ההתנתקות וההתנקות מהמרכז המיוזע והפעלתי מורגת.
יש באוויר של האיזור הרגשה של שחרור וחופש.

לצימרים שמרוהטים לפי טעמה של בעלת הבית מוצמד ג'קוזי מצויין (אנחנו היינו בזה שיכול להכיל 4 אנשים בקלות וכל אחד מקבל טיפול בזרמי מים שונים).


בנוסף ללינה, הדיל כולל ארוחת בוקר מצויינת מעשיה ידיהם של בעלי הבית - ארוחה שנמשכה לאורך 3 שעות... (וזה לא היה חד פעמי...) כלל: 
לחם טרי ומצויין שהשתנה בכל בוקר (פוקצות ולחם עם לבן), ביצים טריות וטעימות שהוכנו על ידי בעלה- משה, מבחר של גבינות מהאיזור, ריבות, קפה ושתיה קלה.

הצימרים מתוחזקים ברמה גבוהה.

המחיר 700 שקלים ללילה.

בקיצור - כל מי שמעוניין לצאת לנופש בחו"ל ולא רוצה לפשוט את עורו או את ארנקו- מומלץ  בהחלט.

יום ראשון, 7 ביולי 2013

ביקורת מסעדה: המזרחית, של צל תמר - צומת צמח

נסענו אני והשותף שלי לפגישה אצל לקוחה בקיבוץ דגניה.
היא המליצה לנו בחום להגיע למסעדה הזו.
המזרחית, של צל תמר - צומת צמח
היא הבטיחה לנו שלא נתאכזב.
עוד נחזור לזה...

הגענו - המסעדה בוהקת ונקיה ביחס לחום המתיש שבחוץ.
הריהוט עשוי מעץ עם מגוון שולחנות - מרובעים סטנדרטיים וגם עגולים לכינוסים משפחתיים - את החלק הזה אהבתי.


היינו 2 מבוגרים ו3 ילדים.
הוצע לנו מיד ללכת על העיסקיות.
עיסקית לילדים שכללה: נקניקיות, שניצלונים או במקרה של אחד מהילדים שרצה שיפוד של לבבות בתוספת ציפס ב35 שקלים.
המנות הגיעו בטפטוף.
הנקניקיות הגיעו לאחר שטוגנו קשות בשמן עמוק וקצותיהם נפתחו בסגנון הטייוואני (איקס בקצוות- מה שפתח אותן להן נראו כמו זרועות של דיונונים)...
השניצלונים היו בעצם כ6 חתיכות ממש קטנות של נתחי חזה עוף מטוגנות ומצופות בפירורי לחם.
ושיפוד הלבבות היה שיפוד לבבות.
מנות הפתיחה למבוגרים שכללו: טחינה, סלט חצילים מוחמץ, סלט עגבניות בכוסברה, סלט גזר, סלט גרגירי תירס, סלט טורקי וסלט חריף כלשהו.
לא נפלנו משום סלט ובגדול אין הרבה מה לספר עליהם.
בנוסף קיבלנו 4 פיתות חמות.

לעיסקיות של המבוגרים (59 שקלים) הזמנו למנה אחת 2 שיפודי פרגיות ולמנה השניה- שיפוד כבד עוף ושיפוד קבב.
שהיו בסדר לא יותר.

ארוחות הילדים כוללות שתיה.
עסקיות המבוגרים לא ולכן הוספנו לזה 2 פחיות קולה (9 שקלים לפחית).

מנות הילדים קיבלו קינוח - גלידת שוקולד ווניל פרווה.
(המסעדה כשרה).

לקינוח שתינו אספרסו.

לסיכום:
מסעדה יבשושית. לא נפלנו אבל גם לא התמוגגנו.
סוג של מסעדה כשרה. לא בשר לא חלב.
לעניין של התמחור אני דווקא כן רוצה להכנס.
לא מדובר במסעדת שף ואכלתי ארוחות הרבה יותר טובות מהארוחה הזו במחיר נמוך יותר.
59 שקלים ללא שתייה שעולה 9 שקלים משנה את הארוחה הזו לסדר גודל של  68 שקלים- וזה כבר מוגזם בשביל 2 שיפודים (ויסלחו לי תושבי הצפון ואיזור הכנרת) - זה קצת יותר ממופקע.
האוכל ממש לא היה ברמה של ארוחה בכמעט 70 שקלים.
ואפילו רחוק מזה.
אני לא חושב שאכנס אליה בפעמים הבאות -לא כי היא לא היתה בסדר אלא יותא בגלל שאני אחפש מקומות קצת יותר מעניינים/מסעירים.

סיכום סופי:
שירותים - נקייים.
שירות- טוב מאוד.
(למרות שטעו פעמיים בחשבון שלנו...)
אוכל- ככה.

המלצה- אני מקווה שיש מקומות אחרים בסביבה...

יום שישי, 5 ביולי 2013

ביקורת לפרסומת: גולד ליין

מדהים אותי שאנשים, ובעלי תפקידים לא מצליחים להבין מתי דמויות מסויימות הן בדיחה אחת גדולה ומתי לא.
האם האנשים, המנהלים של גולד ליין עצרו לרגע וחשבו מה הם יעשו למותג שלהם (לא שמדובר בקוקה קולה או במשהו שמתקרב אפילו לקרסוליים של מותג רציני אחר) כשהם בחרו בליהיא גרינר להוביל אותו?

מעבר לכך שהפרסומת (כמו הפרזנטורית שלהם) מעצבנת ואינפנטילית אני לא חושב - ותקנו אותי אם אני טועה - שלא בטוח כמה יזכרו אותם לטובה - נהפוכו - אני חושב שאם כבר כן יזכרו אותם זה יהיה אולי דווקא  לרעה.



מה שמזכיר לי שממש במקרה אתמול קניתי מאוור חדש.
כשנכנסתי לזאפ כדי לראות מי ומי בין המותגים- לא זיהיתי את גולד ליין כמותג ששווה לבדוק אותו.

ממילא גם לא קניתי את המותג שלהם - למרות שיש להם קמפיין שרץ עכשיו (או לפחות התחיל לרוץ בחודש מאי 2013...)

ככה שהתוצאות של הקמפיין שלהם עלובות במיוחד.
זה ממש לא מפתיע כשהם לקחו אחת כמו ליהיא גרינר לעניין הזה.

אולי אחרים ילמדו מזה שיעור ויקחו פרזנטורית קצת יותר הגיונית....

יום שלישי, 2 ביולי 2013

ביקורת מסעדה: קפה קפה, קניון רחובות

החלטנו לצאת לארוחת בוקר ביום שישי בבוקר בהרכב מלא.
אני, החוקית ויורש העצר.
נסענו לקניון רחובות.
כיון שביום שישי כולם מגיעים לקניון חנינו בחוץ, ונכנסנו לחפש מקום לארוחת בוקר.

בקפה גרג גילינו תור של אנשים שממתינים.
ולכן נכנסנו פנימה.
התיישבנו ב"קפה קפה" שמבחינת המקיום שלהם ממוקמים ממש במרכז הקניון.
אני מבין שביום שישי יש שם התקפה של כל הרחובותיים שרוצים לאכול ארוחת בוקר אבל האוכל שהוגש בקפה קפה היה די מביך, לא טעים ויקר בצורה מחפירה.
הזמנו 2 ארוחות בוקר + מילקשייק בתוספת של טוסט קלאסי ליורש העצר.

ארוחת הבוקר הזוגית כללה מגש שעליו היו כפות - (אני בכוונה בדקתי את הגדלים שלהם) כיון שתמחור של 102 שקלים לארוחת בוקר זוגית נראה לי מופקע במיוחד.
וזה מה שהעלתי:
  • כף וחצי של ריבה מסוג לא ברור
  • 5 חתיכות של גבינה מלוחה מסוג לא ברור (אולי פטה), מה שברור הגבינה היתה מאוד מלוחה. יותר מדי מלוחה.
  • כף וחצי של טחינה - שהיתה ממש לא טעימה.
  • 2 כפות סלט אבוקדו - סתמי וללא שום יחוד.
  • 2 כפות של גבינת שמנת
  • סלט לא מזוהה- ניחוש שלי שמדובר בסלט חצילים.
  • 7 זיתים.
  • סלט טונה - סתמי.
בנוסף- כל אחד קיבל חביתה מ2 ביצים (אשתי) או 2 ביציות עין - שלהערכתי מדובר בביצים מסוג XS (קטנטנות), סלט לא מטובל (זה נהיה טרנדי לא לטבל את הסלט- אני כבר מקבל את זה השבוע בפעם השניה...)
ובנוסף סלסילה עם 2 פוקצות וחמאה כמעט נוזלית...

לשתיה קיבלנו 2 כוסות של מיץ אשכוליות אדומות.

בקיצור- נאמן לידע שלי שעלות הפרודוקטים של מנה/ארוחה צריכים לעלות כשליש מעלות המנה, נחלתי אכזבה קשה.
 
להערכתי - עלות שתי המנות לא עלתה (להערכתי - ויש לי יכולת לבצע הערכה שכזו) על 10 שקלים
לפיכך התמחור היה מופקע בצורה בלתי רגילה...

אבל זה היה עניין של תמחור.
הטעם לא היה הרבה יותר טוב ובטח לא השאיר שום טעם טוב.
שום דבר ממה שקיבלנו לא היה שווה 30 שקלים.
שום דבר.
מה שכן- המסעדה סובלת מכמות גדולה מאוד של מלצרים ואחראים למינהם.
אני לא יודע אם לקרוא לזה סוג של אבטלה סמויה אבל זה די הרגיש ככה.
אגב היו שם יותר מנהלים ממלצרים אם זה ואמר משהו בעניין ההרגשה שלי ...

אבל מה אפשר לצפות?
בכל יום שישי אני מעריך שכולם מחפשים איפה לשבת- ולכן מן הסתם גם מוכנים לאכול את מה שבקפה קפה חושבים לארוחת בוקר מפנקת.
אגב - הארוחה הזו מוגשת בכל שעות היום.
(אני ממש לא הייתי רוצה לאכול את זה בשום שלב של היום...)

סיכום:
אוכל - ממש לא טעים.
תמחור - מופקע בעליל.

המלצה: לאכול בבית או במקום אחר.