יום שני, 28 באפריל 2014

ביקורת: UP (המיתוג החדש של אלעל לטיסות זולות...)

אלעל, חברת התעופה הלאומית של ישראל הגיעה למסקנה שתשלומים של מליונים למנהלים שלה ומצד שני תלונות חוזרות ונשנות על איחורים לא יסייעו לה לצאת מההפסדים המצרפיים שלה ולכן החליטה ללכת על מיתוג חדש UP- ועל הדרך הכניסה את הטיסות הזולות שלה לתחרות עם חברות אחרות.
מדובר בטיסות ליעדים מסויימים לבלד- לא תמצאו את הסידור הזה בטיסות שבהן אלעל מרוויחה הרבה יותר (לארה"ב כדוגמה...).
יצא לי לצאת לטיסה קצרצרה (פגישה של שעתיים עם לקוח בקייב אוקראינה).
רציתי לצאת ולחזור מהר ככל האפשר.
UP היו הכי זולים באינטרנט (ובטח יותר מהסוכנויות השונות...).
ולא בכדי.


הטיסה הלוך ושוב עלתה 370 דולר.
אבל זה כלל: 
  • ללא הושבה במטוס.
  • ללא מזוודה לבטן המטוס (רק תיק עליה למטוס במשקל של עד 6 קילו) - התאים לי מאוד- כיון שנסעתי וחזרתי כמעט באותו יום.
  • ללא כיבוד כלשהו או אוכל במטוס (למעט כוס מים שהוצעה בתחילת הטיסה).
  • המושבים היו במרווח קטן יחסית לכרטיסים הרגילים - אבל כיון שמדובר בטיסה קצרה של 3 שעות - לא נראה לי שזה שווה להשקיע עוד 50 -60 דולר לשידרוג למושבים נוחים יותר.

עד כאן הכל היה בסדר גמור.
אם כולם מסכימים לתנאים והכל ברור - זה בסדר גמור.

הבעיה של אלעל כחברת תעופה היא האיחורים הבלתי פוסקים שלה.,
וממש לא מעניין אותי בגלל מה הם מאחרים - ועוד משהו - אנ ילא "אוכל" את התירוצים שזה בגלל סיבות בטחוניות.
הסיבה הזו צריכה להפסיק לתרץ את החוליים של החברה הזו- יש עוד חברות שטסות ליעדים מסוכנים הרבה יותר והם לא מבלבלים את המוח בתירוצים שהיו מתאימים לשנות ה70...
אני כבר מקיא מהתירוץ העלוב הזה.
אם יש בעיה בטחונית- תביאו יותר מאבטחים.
אם יש תקלה טכנית- תבדקו את המחלקה הטכנית שלכם.
לא יכול להיות שרק אתם מאחרים על בסיס קבוע.

כשאלעל קובעים שיוצאים מנתב"ג בשעה מסויימת- ומדובר בנמל הבית שלהם- אתה מצפה לצאת בזמן.
אבל היציאה מנתב"ג היתה באיחור... וזה לא בגלל שהנוסעים התעכבו בחנויות הדיוטי פרי - זה קשור למנהלות של החברה ושירותי הקרקע שלה.
בחזור זה היה הרבה יותר גרוע.
הם התחילו בעליה למטוס 5 דקות לפני שהמטוס היה צריך להמריא.
ומה? הם באמת חשבו שתוך 5 דקות הם יצליחו להעלות את כל הנוסעים, לנסוע לקצה מסלול ההמראה ולצאת בזמן?
מה הם לא ידעו מתי צריך לעשות בורדינג לטיסה? זה היה כתוב על הכרטיסים של כל הנוסעים בצורה מפורשת.

ואם לאלעל יש בעיה של נוסעים מאחרים- יש לי הצעת יעול עבורם- מי שלא מגיע בזמן לבורדינג - העליה למטוס- זבש"ו.
שימתין לטיסה הבאה.
לא הגיוני שחברה רצינית מתבססת על כל האיחורים הללו.

לאלעל יצא שם של חברה שראשי התיבות של השם שלה הוא:
איחור להמראה, עיכוב לנחיתה....
כששאלתי את הצוות אם נגיע בזמן התשובה שקיבלתי היתה יותר ממרגיזה: "נראה לנו שכן..."
מזתומרת "נראה לנו שכן"??? יצאנו באיחור של 40 דקות!!! כמה אתם חושבים שאנחנו מטומטמים???
זה לא משהו שמטוס יכול להשלים בטיסה מהירה יותר...
הזלזול בנוסעים לא הפסיק ולכן כל מה שיש לי להגיד על המותג החדש של אלעל: UP - זה לא יספיק לכם.
מיתוג חדש שמשאיר את החוליים והשירות הגרוע של החברה - ממש לא יסייע לחברה להשתנות.

אני ממתין לראשי התיבות החדשים של החברה החדשה...

יום רביעי, 23 באפריל 2014

ביקורת: מתחם התחנה הישנה, תל אביב

חופש חול המועד.
כל עם ישראל ואשתו מחפשים מה לעשות עם עצמם ואיך להוציא את הילדים שכבר מטפסים על הקירות בבתים.
נסענו למתחם התחנה הישנה.
חבר סיפר שיש שם הפנינג גדול.
נסענו.
בדרך כמעט נכנסתי בכוונה באיזה נהג חולה נפש שדחף אותי לשוליים כדי להדחף בתור.

המקום עצמו היה עמוס במבקרים עם דגש על ילדים קטנים ותינוקות.
ולא בלי סיבה: במתחם נפתחו כל מיני דוכנים ומתחמים עבור ילדים קטנים ותינוקות- בגדי ילדים, צילומי ילדים, צוות של חברת חיתולים עבר מחופש לאסלה קטנה וחילק חיתולים חד פעמיים (טיטולים) לכל העוברים ושבים.היו שם תערוכת רכבות קטנה (במחיר מופקע של 85 שקלים למבוגר ו60 שקלים לילדים - כמובן שלא טרחנו להכנס...)
במקביל היום שם הרבה דוכנים שעסקו בעיקר בילדים קטנים ותינוקות.
בגדול לא היה שם גיוון לכלל הקהל אלא המתקדות בפלח השוק של תינוקות. וחבל כיון שהגיעו לשם הרבה מאוד - ולרובם לא היה מה לעשות שם - מעבר להסתובב ולצאת כלעומת שבאו (עד שנתקעו בפקק בחניון- ראו בהמשך...).



המסעדות היו מפוצצות.
הצלחנו לשבת במהירות יחסית הקפה ג'ו - אבל במתחם המעשנים (לא ידעתי שיש עדיין כאלה...).
האוכל היה די אופייני לפסח: המבורגר בלחמניה כשרה לפסח. טעים? לא. אכיל? איכשהוא.
אבל אי אפשר לבוא אל המסעדה בטענות- בהתחשב בכמות הממתינים לשולחן או בדרישות הכשרות של החג.

היציאה מהחניון לקחה לנו שעתיים!!!!
נכון שעלות החניה לכל היום היתה 16 שקלים בלבד אבל ההמתנה ברכב היתה מסוייטת.
לידיעת הקורא רב ניצב יוחנן דנינו חשוב לי לציין שדווקא היו שם שני שוטרים במדים אבל הם היו עסוקים בעצמם (ישבו ברכב עם המזגן דולק...)  
גם כשפנו אליהם- הם לא בדיוק ששו לעשות משהו בנדון. (סוג של משטרע שכולנו כבר נתקלנו בו בעבר...).

סיכום: לבוא בחורף.
לא שווה להסתובב שם בין 40,000 איש במיוחד אם אין לך ילדים בגיל המתאים...

יום ראשון, 20 באפריל 2014

ביקורת מסעדה: סינטה אשדוד

לי ולזוגתי החוקית יש הרבה מאוד ויכוחים...
והם נוגעים להרבה דברים שונים שחלקם שנויים במחלוקת מעצם היותם כלליים בציבוריות הישראלית (ימין ושמאל, אהוד אולמרט הפוליטיקאי הבכיר המושחת ביותר בישראל- אני כן, אשתי לא - היא טוענת שאני נאיבי...) וחלקם שנויים במחלוקת רק אצלנו (ביקורות על מסעדות כן לכתוב או לא לכתוב).
אשתי חושבת שאסור לכתוב ביקורת על מסעדות. זה פוגע להן בפרנסה. אני טוען שנהפוכו - אלה שטובים- זה יביא להם תנועת סועדים גדולה יותר ואלה שלא? יכולים רק ללמוד ולהשתפר.
זה לא שאני כותב להם להשתמש בשמן אבוקדו במקום שמן סויה- אני אומר מה היה טעים לי ומה לא, או אם היו נקודות חזקות או חלשות במסעדה- שכל אחד יעשה עם זה מה שטוב לו.

לדוגמה לוויכוח נוסף: אוכל.
אשתי וכלל משפחתה המורחבת אוכלים את אותו הדבר כל הזמן.
כל ארוחת חג משפחתית כוללת את אותן מנות, והם מאוד נהנים מזה.
אני? משתעמם מזה פחד. כמה פעמים אפשר לאכול שעועית עם בשר?
אני צריך בכל פעם משהו אחר.
אפילו שילובים שונים של מנות שונות - היו עושים לי את העניין בזה.
ולכן לאחר שהייתי במקום מסויים - אני אוהב לבוא אליו אחרי כמה זמן- רק כדי לנסות דברים שונים ממה שהתנסתי בהם בפעם הקודמת.
סוג של רענון ועניין.

חזרתי לאכול במסעדת סינטה מכמה סיבות:
בפעם הראשונה שהייתי במסעדה- הופתעתי מהמסעדה- מהצד הויזואלי שלה: מדובר בסוג של "אולם חתונות" התקרה גבוהה מאוד וממנה משתלשלים נברשות גדולות מאוד, העיצוב של המסעדה ממש לא מתאים למסעדה בכלל ובטח לא לשיפודיה.
גם רציתי לראות איך המקום עובד "ברגיל".
(ומעבר לכך- זאת המסעדה הפתוחה היחידה שעבדה באיזור שלנו בחול המועד פסח...)
אז נסענו.
הזמנתי מקום מראש וזה השתלם- איך שהגענו - הכניסו אותנו לשולחן. 
לראשונות הזמנו את הסלטים הבסיסיים שבאים עם מסעדה מהסוג הזה.


בנוסף הזמנו גם סלט פטריות וכרובית מוקפצת בפנקו. שתי המנות הללו - מבחינתי היו המנות הטובות ביותר בארוחה. (שאר הסועדים היו מרוצים מאוד מהעיקריות שלהם)
לעיקריות הזמנו:
סטייק פילה בקר (119 שקלים)
סטייק אנטריקוט (109 שקלים)
חרב פרגית שזה בעצם שיפוד פרגית (29 שקלים)
כבדי עוף בתבלון "ראס א חנות" (66 שקלים).
כיון שאני הזמנתי את מנת הכבד- אתייחס אליה. אני לא מכיר את התבלין הזה באופן קרוב - ולא יצא לי לטעום ממנו ולכן מדובר בהתרשמות ראשונית שלי ממנו.
המנה היתה סבירה ותו לא.
הבעיה היתה שכנראה שמו יותר מדי מהתבלין ולכן כל הרוטב היה "גרגרי", או שזה התבלין - אני חושב שהסיבה הראשונה היא היותר נכונה...
לתוספת הזמנתי ירקות מאודים - שהיו ממש לא טעימים - לא נגעתי במנה למעט טעימה ראשונית.

ירקות מוקפצים- לא טעים בכלל
ירקות מוקפצים - מנה לא טובה של סינטה
לגבי השירות - ואני אחזור אליו- יש בו סתירה: מצד אחד הוא היה משתדל מאוד מצד שני הטעויות שהתגלו בו היו גדולות מדי.

כאמור אני לא כל כך נהנתי מהאוכל למעט 2 המנות הראשונות שבאו במקביל למנות הסלטים הדי רגילות שקיבלנו.
שאר הסועדים נהנו מאוד מהמנות העיקריות.

השירות היה דו צדדי- ניכר היה שהמלצר שלנו רצה מאוד לסייע אבל (כאמור) היו כמה דברים שמאוד הפריעו לי: 
1. הרצפה היתה מלוכלכת.
נכון הגענו אחרי הצהרים, והמסעדה היתה מלאה - אבל בכל זאת, זו מסעדה וריצפה מלוכלכת די בולטת על הגוון השחור של הרצפה (מצד אחד המסעדה מאוד יפה - בטח יחסית לשיפודיה, אבל יש לזה מחירים מסויימים - וטאטוא רצפה על בסיס תכוף -הוא כנראה אחד מהם).
2. המחירים
 אני לא חושב שמסעדות מהזאנר הזה גובים (או אמורים לגבות) 13 שקלים לבקבוק של 250 מ"ל קולה.
בהתיחס למחירים שהמסעדות הללו מקבלות מספקים המובילים בשוק - 13 שקלים זו קצת חזירות.
זה לא שהמנות היו זולות בצורה מיוחדת, או שהיתה איזשהי הנחה.
הסיכום של החשבון היה גבוה מאוד. ולמרות שהאוכל היה בסדר - לא יותר ולא פחות- אם מתייחסים לעובדה שעדיין מדובר בשיפודיה משודרגת (אולי) המחיר קצת מופקע.
3. היינו 3 מבוגרים וילד.
הילד אכל אך ורק סטייק- הצלחת שלו היתה ריקה מהסלטים.
כיון שהיינו בפסח - פיתות לא היו. (אגב ל4 אנשים הגישו לנו 2 מצות...)
למרות זאת חייבו את החשבון ב4 מנות סלטים.
אבל זה ניחא.
כשהזמנו משקה פסיפלורה - (21 שקלים), הוברר לנו שהמשקה אינו כשר לפסח. בסדר.
אבל למרות זאת הוא הוחשב לחשבון...
בקיצור - לדעתי הייתי צריך לשלם פחות 40 שקלים...
3. מנות שלא נגעו בהן.
הכלל היסודי והבסיסי שבין סועדים ומסעדנים (שהזרוע הביצועית שלהם היא המלצרים) שמעוניינים שהלקוחות שלהם יחזרו למסעדה או ימליצו עליה בפני אחרים זה לוודא שהסועד מרוצה.
כדי לדעת את הפרט החשוב הזה יש למלצרים כמה אפשרויות:
  • לשאול- ואת זה אמנם המלצרים עשו מדי פעם אבל עשו את זה בצורה כל כך לא טבעית - עד שזה נראה שהם שאלו כדי שיוכלו להמשיך לשולחן הבא (או רק כי הבעלים כופה עליהם את זה).
  • להסתכל על השולחן (לטעמי זו הדרך היותר נכונה- לא מפריעים ללקוחות אבל "השולחן לא משקר"), ואם יש צלחות או מנות שלא נגעו בהן- או אז לברר מה העניין.
    לפעמים הלקוח שבע - וזה לגיטימי, אבל הבירור חייב להעשות.
זה לא קרה בסינטה. וחבל.
כי היו יותר ממנה אחת שלמעט טעימה (והירקות מוקפצים היו דוגמה מצויינת לכך) - שהיו ממש לא טעימים ולכן חזרו למטבח כלעומת שבאו.
ממסעדה שמנסה למצב את עצמה קצת יותר גבוה- הייתי מצפה לקצת יותר.

סיכום:
האמת? אני עוד לא יודע אם אחזור לשם בעתיד.
יצאתי משם עם הרגשה לא טובה - למרות שהשירות היה משתדל.

עם חשבון של 579 שקלים, ל3 מבוגרים + ילד... (לא כולל טיפ) אני חושב שאבדוק עוד כמה מסעדות אחרות באיזור...