יום שבת, 20 באפריל 2013

ביקורת מסעדה: דהדה מסעדה גרוזינית

כשהתבשרתי שאנחנו יוצאים לאכול במסעדה גרוזינית- שמחתי מאוד.
זה העלה תהיה שיש לי כבר הרבה זמן: האם התדמית המחורבנת של העדה הגרוזינית היא רק של העדה בישראל או שזה ככה עם גרוזינים בכל העולם?
תשובה אין לי אבל אני מבטיח שאם תהיה לי תשובה - אני אביא אותה פה.
אני תוהה בעניין הזה הרבה זמן בעיקר בשל כמה דברים:
היתה לי בעבר חברה גרוזינית וכשהוזמנתי לחתונה שהיתה במשפחתה התפלאתי שבכל השולחנות מסביבנו ישבו פרופסורים ודוקטורים לרוב.
אני חייב לציין שעד אותו הזמן חשבתי כמו שאר הבורים שהעדה הזו היא עדה נו איך להגיד את זה... נחותה.
(כן כן אני יודע...)
בנוסף, נסעתי לפני כשנה לטיול בגיאורגיה וגילית מדינה וארץ מקסימה.
אנשים נחמדים, אוכל טעים והרבה מה לראות במדינה עתיקה.
התוודעתי לאוכל שם שהרבה מכירים בעיקר מהחצ'פורי - הפיצה הגרוזינית.
אגב החצ'פורי בגרוזיה אחר לגמרי: כל ביס יכול להרוג אותך מהכולסטרול שיש בגבינה...

בקיצור הלכנו למסעדה גרוזינית בשם דהדה (DEDA שזה אמא בגרוזינית) בטיילת בת ים.

כשנכנסנו, התרשמתי מהעיצוב, שהיה איך להגיד? גרוזיני.
לא היו הרבה אנשים במסעדה, 2-3 שולחנות שעד שאנחנו התחלנו להכנס לעניינים - כבר סיימו את ארוחתם ונשארנו די לבד במסעדה.

המלצר (אנטולי) שהיה אולטרא נחמד (ואוקראיני) ניסה להסביר לנו בעברית קשה מה מכילה כל מנה.
המזל הוא שהתפריטים כתובים ב3 שפות.
מהעברית לא ניתן להבין כלום- מה גם שחלקם שגויים... ולכן הסתמכנו על האנגלית.

המלצר שראה שבאנו עם ראש טוב החליט לצ'פר אותנו ומזג לנו צ'צ'ה - שזה משקה אלכוהולי (50% אלכוהול) שהיה חזק מאוד - סוג של קוניאק גרוזיני עם גוון חזק של אגוזים וטעם חלק.

הזמנו פאלי - סלק מתובל (בצורת קובה) עם חצילים מגוגלים. (42 שקלים).
החצילים היו מצויינים, אני באופן עקרוני פחות מתחבר לסלק ולכן לא טעמתי מזה יותר מדי.

אג'פסנדל - שזה באופן עקרוני גיבץ' גרוזיני שהיה טעים למרות שהוא קצת שונה מהגיבץ' המוכר.
(38 שקלים).


צ'וברקי - מאפה מטוגן שבתוכו יש בשר מתובל. (42 שקלים)

וגולת הכותרת - חינקלי -כופתאות בשר מבושלות. (38 שקלים).


אני חייב לציין שכל המנות היו בין טובות מאוד למצויינות.

לקינוח לקחנו עוגה שנקראת גאטה - מאפה חם שמכיל מרציפן בתוכו.
המנה עצמה גדולה מאוד - ושנינו ביחד לא הצלחנו לסיים חצי...
בנוסף שתינו גזוז גרוזיני בטעם טרגון (16 שקלים)
ושתי כוסות תה.
בעניין כוסות התה אני חייב להתעכב קצת...
מחיר כוס התה היה 14 שקלים לכוס.
באופן רגיל הייתי ממש מתעצבן על זה- כי במחיר הזה הייתי מקבל כוס קפה עם חלב במקום אחר.
אלא שבגלל הצ'צ'ה שקיבלנו על חשבון הבית- לא נכנסתי לעצבים מיותרים- אבל תה ב14 שקלים- נראה לי די מוגזם...

סיכום:
אוכל: מצויין
שירותים: לא בדקתי.
שירות: מעולה.

סיכום- מסעדה מצויינת שלא מקבלת את החשיפה שמגיעה לה.
וחבל.

יום ראשון, 14 באפריל 2013

ביקורת מסעדה: שיפודי ציפורה - בת ים

אין ספק שיש מקומות שפיצחו את השיטה הישראלית.
כמה דוגמאות: רשת ארקפה, עומדים בתור משלמים בקופה לוקחים את המגש- ומשאירים בכל זאת טיפ.

גם ציפורה שייכת לזן המסעדות שפיצחו את הישראליות.
מפוצצים את האורח באוכל (מיד נדבר גם על זה)- מגישים חשבון סביר לחלוטין - והלקוח יוצא עם בטן מפוצצת.

מסעדת ציפורה בבת ים שנאמר לי שהיא היא הראשונה מבין הרשת - והעובדה הזו לבד די מפתיעה.
היא מפתיעה כיון שהמסעדה נמצאת במיקום גרוע כל כך- ומכיון שכך- כדי שהיא תצליח צריך להיות לה עך מוסף אמיתי באוכל.

כמובן שעל חנייה נורמלית מול המסעדה- אין על מה לדבר.
אבל זו היתה וכנראה תשאר הבעיה היחידה של המסעדה.

הזמנו מנות סלטים ראשונות, שהיו כמעט כולן טובות מאוד ואחידות ברמתן.
הדבר היחידי שיש לי להגיד- אבל גם זה בערבון מוגבל הוא שלמרות שאני מבקר לא מעט במסעדות מהסוג הזה- הן כולן מגישות את תותם הסלטים.
הגיוון מאוד מאוד מוגבל, סלט כרוב, טורקי, חצילים ב2-3 וריאציות, סלט סלק, סלט ביצים, מטבוחה וזה בגדול הפירוט.
מי שמבקר במסעדה מהסוג של אל באבור - מקבל גם הוא סלטים אבל שונים לגמרי.
וזו הבעיה העיקרית (אחרי חנייה) בציפורה.
אין שום התרגשות - הכל צפוי והכל בסדר.



לעיקריות הזמנתי שווארמה ושיפודי קבאב.
תוספות מעבר לציפס ופירה- לא היו. (לטענת המלצרית  - הן נגמרו, היינו במסעדה בסביבות 18:00+-...)
בסך הכל המנות היו טובות.

סיכום:
אוכל: סבירה
חניה: זוועה.
התרגשות: אין. כולם יודעים למה באו וכולם יודעים מה יקבלו. אין הפתעות.

כתובת: בר-שאול 5 , בת ים

יום חמישי, 11 באפריל 2013

ביקורת מסעדה: מנדרין בית קפה קניון חיפה

מי שעוקב אחרי הפוסטים פה גילה שביום שישי אחד - ביליתי בחיפה:
נסענו לתערוכה של סלוואדור דאלי, וצהרים אכלנו בשווארמה חאזן פורד...
בין לבין הסתובבנו בקניון חיפה וחיפשנו בו מקום לאכול ארוחת בוקר ובעיקר לשתות קפה.

המסעדה היתה עמוסה לעייפה אבל השירות היה עצל/רדום משהו... 
למרות שמנהל המשמרת עמד מול השולחנות חלק גדול של המלצרים הלך באיטיות ממש מעצבנת...

שולחנות שהתפנו- פונו באיטיות מרגיזה.
אז נכון מדובר ביום שישי אבל זה לא אומר שגם המלצרים צריכים להכנס לmode של שישי...
 בקיצור ההתחלה היתה די פחות מוצלחת.

הזמנו ארוחת בוקר ליחיד (59 שקלים) שכללה: 
  • 2 ביצי עין
  • שתי כוסות קפה - לקחתי לאטה שהיה בסדר. לא יותר ולא פחות.
  • סלט (ערבי) קצוץ
  • סלסלת לחמים עם חמאה
  • 8 קעריות עם מטבלים וסלטים שהכילו: טחינה, סלט טונה, קוביות של גבינה מלוחה, סלט אבוקדו, ריבה (לא מזוהה), גבינה עם ריבה (שעל זה אתעכב מיד), מטבל פלפלים, ועוד משהו שאני לא זוכר אותו.
יש סיבה לכך שאני לא זוכר אותו.
באופן כללי ארוחת הבוקר במנדרין - מעליבה.
המטבלים ו"הסלטונים" היו מאוד בינוניים ומטה באיכותם.

אבל אני חייב להתעכב על המטבל של הגבינה עם הריבה- שהיה משהו לא מזוהה עם "נגיעות של אוכל היסטורי שממזמן נעלם מהעולם (וטוב שכך...).

בנוסף הזמנתי עוגת גבינה פירורים שלא הצטיינה בכלום למעט העובדה שהיתה ללא סוכר - וגם כמעט ללא טעם...

סיכום:
ארוחת בוקר ליחיד 59 שקלים. די מוגזם לתמורה.
שירות: איטי....
חניה: יש
שירותים: של הקניון.

סיכום כולל:
בקניון חיפה יש מעט מקומות שבהם ניתן לאכול (ארומה בקומה השניה, קפה גרג בצומת ספרים, ומנדרין).
אני מציע למי שרעב- לבדוק את האופציות האחרות ולהשאיר את מנדרין לאופציה האחרונה.
המחיר השערוריתי לארוחת הבוקר הדי עלובה הזו לא מצדיק את המחיר.

יום שלישי, 9 באפריל 2013

משהו קטן וטוב

זה בשבילי.
אתמול חציתי את סף הקוראים של הבלוג.
עברתי את 10,000....

יפה מאוד ואני שמח שזה עושה משהו אולי אפילו עוזר למישהו...

ורק כדי לסבר את האוזן הנה נתונים סטטיסטיים מאיפה הקוראים שלי:
Israel  8295
United States 1041
Russia 150
Germany 70
Netherlands 70
Ukraine 70
United Kingdom 42
Japan 19
Romania 19
South Korea 18

(הייתם מאמינים - בדרום קוריאה יש לי 18 קוראים...)

אני מתחיל לספור לקראת ה20,000....

יום שני, 8 באפריל 2013

תערוכת סלוודור דאלי: מבטו של גאון

מכירים את המשפט: "אם הייתי קצת יותר צנוע הייתי מושלם"?
זו בתמציתיות מהותו של סלוואדור דאלי.
ראיתי גלריות עם תמונות שלו בספרד בקטלוניה (מחוז מגוריו), והייתי במוזאונים שמוקדשים לו.
ככה שהעבודות שלו - מוכרות לי.
התערוכה במרכז הקונגרסים בחיפה הבטיחה להציג את העבודות שלו.
חבל רק שלא הובהר מראש - על איזה עבודות מדובר.
צריך גם להגיד משהו על המיקום: חיפה.
אם התערוכה היתה מוצגת בתל אביב- אני משוכנע שהיו בה הרבה יותר צופים.
וזה מהסיבה שהחיפאים יודעים שאת התערוכות החשובות מביאים לרוב לתל אביב, ולכן אם היא היתה מוצגת בתל אביב- כנראה שהרבה חיפאים היו מגיעים.
מצד שני - להביא תל אביבים לחיפה אפשר רק בעזרת ניתוח כירורגי - שיפריד בינם לתל אביב...
סתם חומר למחשבה ליזמים...

בכל אופן - התערוכה הכילה עבודות של דאלי שמתייחסות לתקופות שונות של עבודתו, והתייחסות לציונות (וזה משהו שאני חייב לציין שלא ידעתי על קיומו), וכוללת פסלים קטנים וגדולים, תמונות ורישומים שונים ובגדלים שונים.

על העבודה של דאלי -אין באמת צורך להרחיב- מדובר באמן שהגאונות שלו היתה מעורבת בשחצנות לא מעטה, ולמרות זאת - אני מאוד אהבתי לראות את התמונות והפסלים- ובחנות המזכרות אף רכשתי מספר מזכרות.
מי שמתעניין בעבודות שלו יכול לראותן במוזיאונים רבים בעולם שכן דאלי, היה אמן פורה ועבד על הרבה מאוד יצירות.

לגבי התערוכה עצמה- אני חייב לציין שכשהגענו למרכז הקונגרסים נתקלנו באשה שעמדה וצעקה בקולי קולות שלא כדאי להכנס פנימה.
לטענתה, הדוחק בפנים לא מאפשר לראות את התמונות בצורה סבירה.
האמת היא שהיא די תיארה את המצב בצורה אמיתית.
הרבה מדי אנשים נדחסו ב3 האולמות שבהם הוצגו העבודות ואי אפשר היה להתעכב יותר מכמה שניות על כל יצירה ועבודה, וחבל.



אני מעריך שהעובדה שנמכרו כל כך הרבה כרטיסים לפרק זמן כל כך קצר -היא שגרמה לדוחק הרב...
ושוב חבל מאוד, כיון שתערוכה של אמן בסדר גודל כזה לא מגיעה בכל שנה לארץ...
במיוחד כשמחיר הכניסה גבוה כל כך...

סיכום:
חנייה - זוועה- אפשר בקניון חיפה ממול.
מחיר 170 שקל לכרטיס - קצת מופקע לטעמי. 

סיכום סופי:
מי שיכול לרכוש כרטיסים מוזלים - זה יכול להשתלם.
מי שלא- המחיר הגבוה בשילוב הדוחק והצפיפות הפכו את העסקה הזו לפחות כדאית מבחינתי.

יום שישי, 5 באפריל 2013

ביקורת מסעדה: שווארמה חאזן פורד - חיפה

בכל פעם שאני מצפין ומגיע לחיפה - אני נכנס למסעדה הזו.
יש בה - לטעמי לפחות שילוב מנצח של אוכל טוב, שירות מצויין, ותערובת מרהיבה של אורחים.


נתחיל באוכל:
חשוב לדעת שממש לא מדובר באוכל גורמה.
שווארמיה מהסוג שמאכיל כמויות עצומות של סועדים שמגיעים לשבוע- ולא לשום דבר אחר.
אין במסעדה הזו שום פוזה מהסוג של אייל שני אלא בדיוק ההפך.
לפה באים כדי לאכול ולשבוע מהר.
מה יש בתפריט? שווארמה.
בפעם הזו ראיתי גם את השיח המוכן על האש - עוד לפני שהתחילו לצלות אותו.
וצריך להגיד משהו על הקצב- המסעדה עובדת כל הזמן.
בכל רגע נתון יש תור של לקוחות שעומדים וממתינים למנות שלהם. מה שאומר שהתחלופה של האוכל גבוהה מאוד והטריות בהתאם.
לגבי השיח הענק: מדובר בנתחי בשר כשבין לבין ראיתי שיש גם חתיכות של בשר טחון.
על הטיבול - אין לי מה להגיד כי לא הצלחתי לראות.
בכל אופן הזמנתי ארוחת שווארמה בלאפה שכללה:
לאפה דקה מאוד שדי הזכירה לי בוריטו.
תוספות לשווארמה מהמבחר של: חומוס טחינה, עגבניות, בצל בסומק, פטרוזיליה, ורוטב שום.
צלוחית ציפס.
חמוצים שונים - שהכרובית שבהם היתה מצויינת - חריפה וכבושה.
ושתיה.

 השירות: מצויין מהיר ועם חיוך.

הלקוחות: תערובת שרק בחיפה אפשר לראות כמותה: ערבים שבאים לאכול עם כל המשפחות, אנשי עסקים, רוסים, וכמובן ישראלים (שלהם יש רק בקשות מיוחדות, דרישות חריגות ותלונות כמובן...)

המחיר:45 שקלים.
סיכום:
אוכל: פשוט טעים וזול יחסית.
שירותים: לא בדקתי.
חנייה: זוועה.
יש בקרבת מקום אבל בהתחשב בשעה המתה שהייתי שם - ועדיין לא מצאתי חנייה קרובה- זה החסרון היחידי שיש למסעדה הזו.
אני מעריך שגם בעתיד אמשיך לפקוד אותם.

יום רביעי, 3 באפריל 2013

ביקורת עסקית: Buy the way כפר סבא צפון

הגעתי לפגישה עם שותף לסניף הצפוני של Buy the way כפר סבא על כביש הגישה הצפוני של כ"ס.

אני חייב להתלונן שדרכי הגישה לשם די מורכבת...

הזמנתי את המנה העסקית שהיתה באותו יום: 
פסטה שמנת ופטריות.
הברושור שהאיר את עייני בנוגע למנה הזו היה די מזמין.
חבל רק שהמנה עצמה היתה פחות.
תמורת 40 שקלים מקבלים צלחת ובה פסטה פפרדלה ברוטב שמנת ופטריות מאוד בסיסי.
כמה בסיסי? היו שם אולי 3-4 פרוסות של פטריות.
כל השאר היה פסטה.
גם הרוטב עצמו לא היה משהו שאפשר לכתוב עליו משהו.


העיסקית כוללת גם פחית שתיה.

סיכום: ממש לא משהו...
מומלץ לבחור משהו אחר.

כתובת: שדרות מנחם בגין כפר סבא