יום שבת, 30 באפריל 2011

ביקורת מסעדה: 24 רופי

שמעתי רבות על המסעדה הזו.
וזוגתי שתחיה מצאה עיתוי טוב והלכנו לשם.

הכניסה: קצת מבלבלת.
הכתובת שוקן 16 - לא ברורה. כיון שמדובר בקומה שניה ולא על הרחוב. (הכניסה מול הדוכן של הפיס)...
אבל מהרגע שנכנסנו- נכנסנו לאווירה הודית אמיתית.

הצבע המהוהה על הקירות, התמונות - באמת החזירו אותי להודו.
הכניסה- ללא נעלים, מעבירה אותך למקום קצת שונה מהודו (אולי לסיני), לי לא יצא בשום טיול שלי להודו לשבת על כריות ועל הרצפה.

נכון שלא הייתי בכל הודו, אבל הייתי כנראה גם במקומות שהבעלים לא היו בהם ועדיין לא.
לקחנו למנות ראשונות סאמוסה - שזה בצק פריך שעוטף עיסת פירה תפוחי אדמה מטובלים מאוד.
למנות עיקריות לקחנו טאלי.
בגדול הטאלי הוא האוכל ההודי המסורתי במיוחד מאיזורים ההינדיים של הודו וכולל אורז, ושתים שלוש מנות של ירקות מבושלים בצורות שונות:
אנחנו לקחנו עדשים, ואני כב רלא זוכר מה זה היה- האמת שזה לא באמת משנה ולו רק בשל שהמנות משתנות שם על בסיס יומי- לפי מה שמביאים מהשוק- מה שנקרא סגנון הודי.
מהבחינה הזו - זה היה בסדר גמור.

האמת היא שלא כל כך התרשמתי מהאוכל אלא יותר מהאוירה וזו היתה מיוחדת - אל אף שלא נתקלתי באווירה כזו בהודו.

חשוב לציין שהאוכל הודי צמחוני, ולא משקף בהכרח את האוכל בהודו ששם ניתן לאכול גם עופות ובשר כבש.

האווירה במסעדה הרבה יותר אוטנטית מאשר במסעדות טנדורי או אידירה.
סיכום:
נקיון: כמו בהודו. (קצת יותר טוב...)
מחיר: (יותר כמו בלונדון) ארוחה סבירה לשני אנשים  שכוללת מנת פתיחה, שתי מנות עיקריות, שני קינוחים ושתיה טבעית כ150 שקלים.
כאמור לא זול אבל בהתחשב בעלות כרטיס להודו (כ 1000$) זה יוצא הרבה יותר זול.

שורה תחתונה: נחמד. אבל לא הייתי חוזר לשם (רק בגלל שאני לא צמחוני).