יום חמישי, 11 בפברואר 2021

דודו טסה והכוויתים: אל תהיה כל כך צנוע, אתה לא כזה גדול

יש משהו מעולה בחלק מסרטי סיבובי ההופעות של הלהקות וההרכבים הישראליים. חלק מהסרטים יצאו מעפניים בעיקר בגלל הפוזה של האמנים שמלאים כל כך בעצמם ורובם דוחפים מסרים מטופשים של שלום עולמי והגיגים ברמות של תחרות מיס יוניברס. אבל מידי פעם אתה נתקל בסרט מעולה שחושף בפניך צדדים במוזיקה ובלהקה שלא ידעת עליהם עד שראית את אותו הסרט.



סרטים ישראליים כאלה הם שק של סנטימנטים - על ההופעה האחרונה של להקת כוורת.
אני חייב לגלות שהייתי בהופעה האחרונה שלהם (למרות שהסתבר לי שזו הייתה ההופעה הציבורית האחרונה שלהם- כי הם הופיעו אחרי כן באירוע של חברת הייטק שגיסי עובד שם...)
ובכל זאת- כוורת על שלל הטיפוסים המרכיבים אותה הצליחו לעורר בי גם נוסטלגיה לשירים שלהם וגם חיבור לשירים שכל אחד מהמרכיבים את הלהקה עשה באופן אינדיבידואלי - והתוצאה מקסימה.

חיפשתי לראות משהו בימי הסגר ונתקלתי בסרט הזה של 
דודו טסה והכוויתים: אל תהיה כל כך צנוע, אתה לא כזה גדול.



אני שומע ואוהב את דודו טסה וחלק ניכר מהשירים שלו התחבבו עלי עוד יותר במשך הזמן.
מדובר באמן שיוצר יצירות שאני מרגיש שעדיין לא התבררו או לא נפתחו במלואן לקהל הרחב ושעתידו עוד לפניו.
ולכן הרכב החצי יהודי חצי ערבי שלו - היה הפתעה בשבילי.
אני מודה, לא הכרתי את החומרים של ההרכב הזה, ולמעט נסרין קדרי שהכרתי ולא כל כך חיבבתי בעבר, לא ידעתי עליהם כלום.
הסרט מספר בצורה רגישה ועדינה על מסע החימום של ההרכב הייחודי הזה ללהקת רדיוהד בארה"ב.

כל חברי ההרכב לא מורגלים ולא מכירים סיבובי הופעות כאלה וזה די ניכר במצבם הנפשי והרוחני.
לאט לאט רואים איך מצד אחד הם נכנסים לקונספט ומצד שני- מתחילים להתגלות בקיעים בחבורה שנראתה בתחילת הסרט כדבוקה אחת.

המעבר של ההרכב שנכנס לסיבוב ההופעות בצורה טובה יותר אבל ברמה החברתית מתחיל להתפורר ולהתגבש בשתי קבוצות מאוד מעניין וצולם ברגישות ובענייניות.

גם ההתמקדות על דודו טסה והקשר שלו עם הוריו והחיבור שלו לסבו ואחיו של סבו שההרכב בעצם מחדש את המוזיקה העירקית כוויתית שלהם- היה עדין שבשיאו התשובה של אמו לשאלתו של דודו אם אביו גאה בו.
התשובה ברורה לכל מי שחושב שיכול לצאת לו צאצא מוצלח יותר וכזה שמכיל את הגנים המוסיקליים שטסה מעביר לאבותיו הקדמונים לקהל הרחב - כולל זה שבארה"ב...

בשורה התחתונה- סרט מסע מענג- ושמחתי להעביר אתו שעה ו4 דקות.

מומלץ בחום רב:
קישור לסרט:
https://vimeo.com/323645909

יום שני, 9 בנובמבר 2020

ביקורת סרט 1917

אני זוכר את הימים הראשונים בהם סיפרו מבקרי קולנוע ועיתונאים על הסרט שהוא "יצירת מופת"... ממש סרט שצולם בשוט אחד ומדובר ביצירת מופת אנטי מלחמתית...
לא התרשמתי כל כך מכל החירטוטים הרגילים וחיכיתי שהסרט יגיע לכבלים.

קיצקוץ... הגיע.
סרט טוב? כנראה שכן.
יש סרטים שאתה יוצא מהם אחרי שראית אותם עם מעוקה כבדה בבית החזה.
זה לא היה אחד מהם.

העלילה היא בגדול שני חיילים שנשלחים למנוע התקפה של הצבא הבריטי על כוחות נסוגים לכאורה של הגרמנים במלחמת העולם הראשונה.
ההרפתקאות שעוברות על שני החיילים בחלקן הן נדושות (חולדות בגדלים שונים..), וחלקן מפתיעות. 

באופן כללי אני אוהב סרטי מסעות (סיפור פשוט כדוגמה), אבל הסרט פה צולם בשוט אחד ארוך שלוקח את הצופים מתחילת הסיפור כמעט עד לסופו בצורה מעניינת.

התפאורה והלוקיישנים מעולים, ההשקעה בחלק הזה של הסרט ממש מפתיעה.

הסרט מבוסס על סיפורים ששמע הבמאי סם מנדס מסבו שהשתתף במלחמה, ולמרות שנראה שמדובר בסרט מסוג השליח שאמור להעביר הודעה קריטית ולהציל 1600 חיילים ממלכודת שהצבא הגרמני טמן להם- משהו חסר בעלילה.

השחקנים הראשיים הם ג'ורג' מקיי, ששיחק ב"גאווה" וב"קפטן פנטסטיק", ודין צ'רלס-צ'פמן, ששיחק את טומן ברת'יאון ב"משחקי הכס", שהיו מצוינים, ושחקני המשנה מגלמים גלריית שחקנים מצוינים החל מקולין פירת', בנדיקט קממברבאץ', מארק סטרונג ואנדרו סקוט שאמנם קיבלו תפקידים קטנים אבל עשו אותם מצוין.

בשורה התחתונה מדובר בסרט לא רע, וההישג של הבמאי ניכר לעין במיוחד לאור ההצלחה שלו בסרטי בונד האחרונים שהיו מהיותר טובים בז'אנר.

יום שלישי, 28 באפריל 2020

ביקורת סרט: כיפור

במאי עמוס גיטאי
שחקנים לירון ליבו, יורם חטב, גיוליאנו מר

מדובר בסרט זוכה פרס אופיר שמבוסס על חוויותיו של הבמאי ממלחמת יום כיפור.

עלילת הסרט: קצין וחייל שמפספסים א היחידה שלהם מצטרפים לצוות של חילוץ פצועים במסוק של חיל האוויר. רוב הסרט הם סוחבים אלרונקות בין טנקים שלא שייכים לתקופה בתוספת מגוחכת של זלדה שנוסעת הלוך ושוב...
ופה באה שאלה לבמאי... תחליט אתה במלחמת יום כיפור ולכן אין באותה תקופה נרכבות או שאתה בשלום הגליל ועוד יותר בטוח שאין זלדות???
באופן אישי לא ראיתי בשום שלב בסרט משהו מעניין ששוה לעשות עליו סרט שלם באורך מלא של כמעט שעתיים...
הדיאלוגים חסרי מובן וללא שום חידוש הפתעה או מובן שבגללו שווה להשקיע בסרט שעתיים תמימות.

לגופו של הסרט- אין ממש עלילה. 
הסרט יותר מחרטט עלילה כשרואים טנקי מרכבות נוסעים הלוך ושוב ומדי פעם גם איזה טנק אחד יורה.
כל השאר מתבטא בצילומי סחיבה של אלונקות שלמעט לירון ליבו? לא נראה לי שמישהו מהשחקנים חווה באופן אמיתי בימי חייו...
ואז מגיע כמובן ג'וליאנו מר.
אני מתקשה באמת וממש לא מצליח להבין איך השחקן הזה נדחף לכל תפקיד שבחיים הוא לא היה מגלם במציאות.
בואו, המשחק שלו גם לא כזה "אמין" שהייתי מבין למה ליהקו אותו.
למעט העובדה שהבמאי (ההומוסקסואל) אולי קיבל עוד כמה דקות עם השחקן הערבי הזה שאני באמת לא מבין אם הוא כזה ערבי וכזה פשיסט לאומן פלסטיני- למה הוא דוחף את עצמו לתפקידים ליטנטיים ומיליטריים של חיילים בצה"ל? העניין הזה דורש בירור רציני לשם שינוי.



בויקיפדיה כתבו על הסרט:
"כיפור היה הסרט העלילתי המשמעותי ביותר עד אז שעסק במלחמת יום הכיפורים"... (חחח אם זה הסרט המשמעותי אז כל הסרטים האחרים ממש לא שווים מי יודע מה...)
המבקרים שיבחו את הסרט על הדרך העניינית בה הציג גיתאי את המלחמה, אך יש שביקרו את הסרט כמוצר קר רגש וכחסר התפתחות עלילתית של ממש.  
גיתאי הגן על יצירתו כמבטאת את זיכרונותיו האישיים ואת הדרך בה הוא רואה את המלחמה.
ואני טוען שאם אלה הזכרונות שלו מהמלחמה ההיא- לא בטוח שהוא היה בחזית האמיתית...

בקיצור - רק לסטודנטים לקולנוע.
סרט גרוע ומיותר.

יום ראשון, 26 באפריל 2020

הויקינגים - ערוץ 18

זה מה שכתבו בויקיפדיה על הסידרה:

ויקינגים (באנגלית: Vikings) היא דרמה היסטורית קנדית-אירית שנוצרה ונכתבה על ידי מייקל הירסט עבור ערוץ ההיסטוריה. הסדרה עלתה לשידור ב-3 במרץ 2013 בארצות הברית ובקנדה.

הסדרה צולמה באירלנד בהשראת הסיפורים על הויקינג רגנאר לודברוק, אחד מגיבורי התרבות הנורדית הנודעים ביותר. הסדרה מציגה את רגנאר כחקלאי שעולה לגדולה לאחר פשיטות מוצלחות באנגליה ובסופו של דבר הופך למלך סקנדינביה בתמיכת משפחתו וחבריו הלוחמים - אחיו רולו, בנו ביורן צד-ברזל ונשותיו בתולת המגן לגרת'ה והנסיכה אסלוג.

הסדרה חודשה במרץ 2015 לעונה רביעית ארוכה מהרגיל הכוללת 20 פרקים, שעלתה לשידור ב-18 בפברואר 2016. ערוץ ההיסטוריה חידש את הסדרה לעונה חמישית במרץ 2016, שכוללת 20 פרקים ומשודרת מנובמבר 2017. החלק השני של העונה החמישית שודר החל מנובמבר 2018. בספטמבר 2017 חודשה לעונה שישית בת 20 פרקים אף היא.

הסדרה הייתה מועמדת לפרסים רבים, בהם פרס אמי לאפקטים חזותיים לשנים 2013-‏2015, וזכתה בארבעה פרסי המסך הקנדיים לשנים 2015-‏2016 וכן ארבעה פרסי גילדת הבמאים של קנדה לשנים 2014-‏2015.

עד כאן החלק הרשמי.

בשורה התחתונה מדובר בסידרה מצויינת שמתחרה בצורה ישירה בכמויות הדם, וסצינות הזוועה והגופות בסידרה הטובה ביותר בשודרה עד היום - משחקי הכס.

האלמנטים המצויינים של הסידרה מורכבים מכמה מעגלים של עלילות שמשתלבים בשלב הזה או אחר זה בזה, כשיש התייחסות עצומה לפרטים אותנטיים של הדמויות והתייחסות לתקופה, ולתרבות הויקינגית שרק בשנים האחרונות ישראלים נחשפים אליה.
השחקנים ברובם מצויינים למרות שחלקם קצת מגזימים לעיתים במניירות ובמימיקה אבל הכל נסלח לאור ההשקעה המדהימה בתפאורה ובלוקיישנים המרהיבים.

Vikings Season 6 Episode 10 [6x10] Eng Subs [History]

בנוסף, יש שם שחקנים שגדלו והתבגרו עם הסידרה

אני חייב לציין שבאופן אישי, לא הייתי רוצה לחיות בתקופה שבהם הויקינגים ניהלו את הפשיטות שלהם.
לא כאיכר בכפרים לאורך קווי החוף שאליהם הגיעו הויקינגים וגם לא כויקינגי בעצמי.
החיים שם היו, ככה נראה לי היו קשים לכולם, וגם לשליטים שם החיים לא היו מי דבש (משקה שהמלכים שתו כשנפגשו לפני ואחרי קרבות...)

בשורה התחתונה מדובר בסידרה מצויינת אבל לא כזו שמתאימה לאנשים מתחת לגיל 21 בשל כמויות ומגוון סצינות המוות שהיא משופעת בהם.
(אני מנסה להזכר בפרק שלא היו בו מקרי מוות טבעיים- ואני מתקשה להזכר בפרק כזה... לגבי עינויים והטלת מומים- זה בכלל...)

בקיצור - אם אתם בגיל המתאים- ואתם מתגעגעים קצת, ממש או מאוד למשחקי הכס - זו הסידרה בשבילכם.

רביצה בבית בימי קורונה

כיון שהימים הם ימי קורונה ואין הרבה מה לעשות אני חוזר לכתוב בבלוג אבל כדרך הימים על מה שכן אפשר לעשות- קרי: ביקורת תוכניות טלויזיה. 
הרי לצאת אי אפשר ואין גם הרבה מה לעשות בחוץ, החנויות המעניינות סגורות....

אז תתכוננו לביקורות לא מקצועיות אבל נוקבות על תוכניות בטלויזיה.

יום שבת, 12 באוגוסט 2017

ביקורת: תערוכת הדרדסים - מרכז הירידים

אני אתחיל מהסוף. כדי לא להשאיר אתכם במתח...
אם אין לכם כרטיסי הנחה משמעותיים מהמחיר המלא של הכרטיסים- אל תחשבו בכלל ללכת לאירוע הזה.
המחיר המלא 99 שקלים הוא מחיר מופקע והוא מיועד בעצם לא עבורכם אלא כדי לגרום לוועדי החברות והארגונים לרכוש את הכרטיסים במחיר שישתלם למי שהגה את התערוכה הזו.
בכל מקרה- אין ספק שמדובר באנשי מקצוע שמשופשפים מאוד ומכירים את תחום הפעוטות.


ועכשיו לגופו של עניין.
מדובר בתערוכה קטנה ולא כזו משמעותית.
לקחו אולם במרכז הירידים, לא האולם הכי גדול, וחילקו אותו ל4 תתי אולמות.
באולם המרכזי הכניסו כל מיני אביזרים שלקוחים מתוך עולם התוכן של הדרדסים, פטריות, בתים עגולים, פרחים, והרבה משחקים של ג'ימבורי - שאפשר למצוא בכל ג'ימבורי מצוי.
האולם השני, זה לאל לפי הסדר שהם מצויים אבל בכל זאת, והוא אולם שבו יש 6-7 אייטמים גדולים מאוד - כסא ענקי, פלאפון עצום במידותיו, שאמורים לתת לילדים להרגיש כמו הדרדסים.

האולם השלישי שבו משטח כריות ובו יש הצגה של כחצי שעה על הדרדסים. אחד הדברים החיוביים שאנ ייכול להגיד על התערוכה הזו היא שבסיום ההצגה, יוצאים השחקנים בתחפושות של הדרדסים, ומצטלמים עם הילדים. לילדים כמובן מדובר ב"חוויה בלתי נשכחת"...

האולם הרביעי, הוא אולם שיש בו דגם של כפר הדרדסים, ויש בו כל מיני פריטי אספנות של הדרדסים- ז האולם הכי פחות מעניין לילדים ופעוטות שלא הצליחו להבין שום דבר ממנו...
וכמובן שהאולם האחרון הוא חנות מרצנדייז, (אלא מה?!?).

המחיר המלא הוא כאמור 99 שקלים, הוא מופקע. חד וחלק.
והמחיר לא כולל עלות חניה של 40 שקלים חד פעמית...
מדובר בתערוכה שעולה לא מעט, והיא יכולה לתת לכם בערך שעתיים של פעילות מקסימום.
כולם חייבים בכרטיס (ילדים מעל גיל שנתיים), וזה הפריע לי מאוד (בעיקר לאור העובדה שלמבוגרים התערוכה הזו היא לא בדיוק בעלת עניין למבוגרים...) 

בקיצור, אם אתם מצליחים לקבל הנחה משמעותית? ויש לכם חור של שעתיים? אפשר ללכת.
במקום זה עדיף ללכת לבריכה....


יום רביעי, 30 בנובמבר 2016

ביקורת מסעדות קפריא - על הכביש הראשי טמרה

האמת היא שלא יוצא לי לאכול הרבה במסעדות של המגזר הערבי.
בעבר זה היה שונה אבל היום זה יותר נדיר.
ככה שההזדמנות לאכול במקום כזה רק הפתיע אותי.

הקשרים היחידים של המסעדה למגזר נובעים מקהל היעד שלה, והמיקום שלה.
וחבל.

מקור: אוצרות הגליל

מדבר במסעדה טובה מצוינת שיכולה לתת "פייט" לכל מסעדה לא ממותגת במגזר הכללי והיהודי.
הפרודוקטים של המסעדה מבוססים על מוצרים מקומיים וטריים שנמצאים בשפע באזור הגליל.

כיון שהארוחה הייתה מלווה בשיחה חשובה הזמנתי לעצמי סלט יווני בינוני ומיץ רימונים.
ההרגשה הייתה שהכל הוכן בדיוק מיד עם ההזמנה.
הכל היה טרי בצורה מפתיעה.

המחיר היה יותר מסביר
סלט יווני בינוני 35 שקלים.
כוס רימונים 20 שקלים.

חוויה טובה שגרמה לי לרצות לבחון מקומות נוספים.