יום שלישי, 20 בינואר 2015

ביקורת בית קפה: לחם ארז - קניון שערי חדרה

למרות שאני פוקד את המקום לא מעט פעמים בשנה- לאחרונה לא יצא לי להגיד למקום, ולכן הופתעתי כשגיליתי שלפני כחודשיים נפתח לחם ארז.
באופן כללי לידיעת הקוראים - למרות שאת הרשת הקים ארז קומורובסקי- הוא כבר ממזמן לא שם ומי שרכש ממנו את הרשת ממשיך תחת אותו שם.

בגדול מדובר בבית קפה מסעדה שיש לו גם מכירה של לחמים מהמבחר שהמקום מייצר.

הזמנתי כריך טוניסאי, שאמור להיות סוג של פריקסה - אבל בלחמניה מקומית.

הלחמנייה הייתה גדולה ומלאה (אני לא יודע איזה) והכילה טונה, תפוחי אדמה מבושלים, ביצה קשה, ממרך לימון כבוש וזהו.
בנוסף קיבלתי סלט ירקות קצוץ דק וקערית זיתים שחורים וירוקים.

בגדול הכריך היה מצוין.

המחיר 38 שקלים.
לטעמי קצת גבוה- בתל אביב במחיר הזה אפשר לקבל ארוחה עיסקית שלמה הכוללת מנה בשרית ושתיה אבל ניחא. בחדרה עוד לא התרגלו לזה.

חנייה - מתחם רחב ידיים

שירות - בגלל שהם פתוחים רק חודשיים וחצי - לא הקפדתי - ויש מקום לשיפור.

אפקוד את המקום שוב בקרוב ונראה מה קרה לו.

יום ראשון, 18 בינואר 2015

ביקורת טלויזיה: בוליווד יס

הרעיון לסידרה הוא לא רע ומצד שני די הזוי.
מי מכוכבי התאטרון/טלוויזיה או הסרטים הישראלי ירצה להופיע בסרטים להודים?
מסתבר שיש כאלה שזה כן עניין אותם.


בסופה של סידרה- נבחרה גלית גיאת שהייתה באמת הדמות הכי מתאימה לעניין.
אני יודע שבבוליווד מפיקים בכל שנה יותר מ1000 סרטים וזה אומר שבכל יום יוצאים בממוצע 3 סרטים חדשים אבל הסרטים ההודים הם איך להגיד? לא בדיוק "השמנה והסלתא" של תעשיית הסרטים העולמית.

את הרמה של הפקות הסרטים הללו ניתן היה לראות במבנים שבהם התנהלו האודישנים או כל ההפקה של הסדרה עצמה.
רבות כבר דובר על הודו כמדינה של קיצוניות מדהימה: עושר ועוני, קידמה ופיגור ועוד ועוד, אבל בסידרה זה בא לידי ביטוי רק בכמה אלמנטים לא מודגשים במיוחד וחבל שכך.

המתמודדים היו:
איציק כהן- שחקן קולנוע/טלוויזיה ותאטרון ישראלי מוערך שיש לו גם תובנות נהדרות על החיים.
איציק השתלב יפה מאוד בהפקה הזו- נתן מעצמו לא מעט והציג יכולת לא רעה להשתלב בתעשייה ההודית.

עידן יניב - זמר ישראלי של פופ קליט על סף המזרחיות שנראה כאילו הוא ממש אבל ממש רוצה להשתלב בתעשיית החלומות ההודית וניסה לחדור אליה דרך שירו - שיר הודי.
לעידן אין את היכולת הגנטית של ריקודים ולמרות שהוא עשה מעל ומעבר ליכולתו- זו הייתה עדיין מוגבלת משהו. אבל אין לי ספק שאם הוא יסתובב בבוליווד- מישהו יחתים אותו על חוזה. 
עידן גם נראה מתאים מאוד מבחינה חיצונית להודים.

גלית גיאת- כאמור המנצחת הגדולה של הסדרה ובצדק.
שחקנית מצוינת עם יכולות ריקוד ושירה מעולים.
לכל אורך הסדרה הייתה הכוכבת האמיתית שעשתה את העבודה ללא מניירות של כוכבניות אחרות.

קארין כהן - הקולבית של הסידרה.
דוגמנית ותו לא שחשבה שהיא יכולה להשתתף בתעשיה שמגלגלת מליארדים רק בגלל הופעתה, והשופטים בתחרות - קלטו אותה מהר מאוד.
לקארין אין קול יפה ואין לה יכולת ריקודים מי יודע מה, אבל היא הצטלמה טוב.
להפקה של הסדרה זה היה מספיק כדי לשלב אותה. לטעמי היא הייתה מיותרת.

בת אל ומעיין - הנוער של הסדרה.
שתי הכוכבות של גדולות של הסדרה.
שתי צעירות (בנות דודות) שהשתתפו במירוץ למיליון (מודה: לא ראיתי אותן שם או בכל מקום אחר...) והגיעו ליהנות.
היכולת שלהן לשיר עלובה, לרקוד- מזעזעת, ולשחק- על הפנים- אבל בכל זאת הצליחו בעזרת הפיכת כל הסט של התכנית לקרקס - לשבות אותי.
מי שבחר בהן בחר אותן כקונטרה לשאר הדמויות- ואילולי הן- הייתה הסדרה- משעממת טיכו...

ניסים גרמה
לטעמי- אדם פסיכי לחלוטין:
 - חשב להקים רשת של פלאפליות בהודו בשווי של 100 מליון דולר...
 - תכנן והתחיל לצלם פרומו לסרט על חייו (את מי הוא בכלל מעניין)?
 - השתמט מכל עבודה שהיה על חברי התכנית לעשות ועשה רק מה שנראה לו.
 - הכניס ביטויי לשון מטופשים (מי אמר "דורביה"?) וחשב שבכך בא לידי ביטוי מבחינת חובותיו לתכנית.
 - סיפר סיפורים מצוצים על היותו סולן להקת ענבל - וגם אם הוא היה באמת כזה- אני מעריך שזה היה אחרי שהלהקה התפרקה...
 - ניסה להכניס בכל עניין את התימנים (אני לא בטוח שההופעה שלו בסדרה העניקה לעדה כבוד כלשהו- ואני מוכן להמר שזה אפילו להפך...), ראש העין, שמעון פרס... ועוד כהנה וכהנה שטויות מטופשות.
מזל שבת אל ומעיין חיקו אותו בצורה מופתית.
  - באמצע התכנית יצר משבר בסגנון של אריה דרעי ("אני פורש/עוזב...") וחבל שההפקה לא אפשרה לו את זה.
מה שכן היה קשור לתכנית: - סרב לעשות אם זה לא היה לטעמו ורב עם כל אנשי המקצוע שהגיעו להדריך את חברי התכנית בעבודה הבוליוודית - שאין ספק שהיא שונה לחלוטין מהפקות אחרות.

באופן כללי - ההתלהבות של חברי הסדרה מההפקות ההודיות הייתה קצת יותר מדי מלאכותית - אי אפשר להשוות את העובדה שהם ראו בהוליווד לעבודה שנעשית בארץ, באירופה או בארה"ב.

אבל בסך הכל - למעט ההשתתפות של ניסים גרמה שלא ברור אם הוא מחובר למציאות או שלא לקח את הכדורים שלו לכל אורך הסדרה, הייתה סבירה- סוג של בידור לא יקר וזול להמונים.

אני לא מצליח להבין אם בכלל אפשר לעשות עונה נוספת אבל בגדול די נהנתי מהשטויות שהמתמודדים עשו במהלך הסדרה ובסך הכל אני חושב שהסדרה מומלצת

יום שני, 12 בינואר 2015

ביקורת מסעדה: ארוחת בוקר בבייגל קפה עמק רפאים ירושלים

הגעתי לבית הקפה בייגל קפה בירושלים לפגישה עסקית.
בשעות היום יש הרבה מאוד מקומות חנייה מסודרים באזור - בסמטאות הקטנות שמסביב לאזור.
באופן כללי מדובר באזור מאוד יפה ויזואלית.

לאחרונה, משום מה, יוצא לי לאכול הרבה מאוד ארוחות בוקר בכל מיני מקומות.
מסעדות, בתי קפה וכאלה.

באופן כללי אני כנראה אמנם מקדים את המאוחר אבל מתכוון לאכול במקום הזה בקרוב שוב כיון שהיו שם ארוחות בוקר שונות שרק לאחר שהזמנתי את מה שהזמנתי- שמעתי עליהן.

בכל מקרה, קיבלתי שתי ביצי עין טעימות וכתומות (מישהו שמבין בזה אמר לי בעבר, שמדובר בסוג האוכל שהתרנגולות אוכלות ותו לא - אבל אני מבחינתי אוהב ביצים שצבע החלמון שלהם - כתום).

קיבלתי כלי הגשה שהיו בו הרבה מאוד סלטים וגבינות, שחוץ מאחד היו מצוינים וכללו:
  • ממרח פסטו
  • ממרח עגבניות
  • מגוון של זיתים כבושים
  • סלט הרינג - מצוין
  • גבינת שמנת
  • גבינה בולגרית מטובלת - ומצוינת.
  • סלט אבוקדו
  • נתחי סלמון מעושן- מעולה.
  • פרוסות של גבינה צהובה.
  • וסלט קישואים מטוגנים- שלי לא התחבר כל כך טוב בפה עם המבחר הטעים של שאר המנות.
  • בנוסף קיבלתי בייגלה פרוס וחם.



לגבי הסלט קישואים שהיה יוצא דופן - הכוונה הייתה שהוא היה חריג מבחינת הטעמים - והיה טעים בפני עצמו אבל לא השתלב- לפחות לטעמי - בין שאר הסלטים...
אבל זה לא היה עניין שבגללו הייתי מתעכב.
בקיצור מבחר ראוי ביותר של תוספות לביצים.

בנוסף קיבלתי:
סלט ירקות טרי וחתוך דק
כוס קפה 
שתייה קלה מצוינת.

לסיכום:
ארוחת בוקר שווה כל שקל.
אחזור לכאן בקרוב- ראיתי בתפריט שיש ארוחות אחרות- ששות בדיקה מעמיקה...