יום שני, 8 באוקטובר 2012

ים המלח - חוף עין גדי

באופן כללי ים המלח היה זכור לי בילדות כשתי סיבות לביקור:
1. כמקום שאליו לוקחים את הדודים המבוגרים שהיו מגיעים פעם בשנתיים לארץ לביקור.
2. המקום שאליו הולכים כל מיני חולים במחלות עור מגעילות שונות ומשונות.
באופן כללי לא השתגעתי על המקום בשל הסיבות הללו.

מצד שני הנסיעה לים המלח נראתה לי כמו נסיעה לסוף העולם.
ואני לא מתחיל לדבר על אילת- זה כבר היה מעבר לסמבטיון...
למותר לציין שלאילת הגעתי בפעם הראשונה רק בגיל 20 (לחופשה מהצבא...)

בשנים האחרונות התחלתי לבקר בים המלח משתי סיבות:
1. דוד של אשתי "גרר" אותי לשם.
2. גיליתי שמדובר במקום לא כל כך רחוק... מאיזור מגורי- בסביבות שעה וחצי נסיעה...

אני מודה ומתוודה - גם הבן שלי לא ממש משתגע על ים המלח.
כנראה מאותן סיבות שמניתי לעיל... לא ממש הטמעתי בתודעה את ים המלח כמקום לבילוי.

בשנים האחרונות המצב השתנה והתחלנו לנסוע לשם יותר ויותר.
אנחנו מעדיפים את החופים של עין בוקק והשבוע גיליתי, מבלי משים, גם למה...

חוף עין בוקק נגיש מאוד.
המרחק בין המים לחניון הרחבים החינמי הוא של 200-300 מטרים.
הירידה מתונה מאוד ויש גם סככות וגם בסוכת מציל קרובה.

חוף עין גדי
אוהוו זה כבר עניין אחר לגמרי.
החניון בתשלום.
המרחק בין הים לחניון גדול עוד יותר והגרוע מכל - מדובר בירידה של 30-40 מטרים בגובה!!!
זה לא באשמת החניון. זה לא באשמת ים המלח, ןךא באשמת חוף עין גדי.
אני גם זוכר את עין גדי בתקופות אחרות לחלוטין.
שבהם החוף היה קרוב מאוד לחניון.
הבעיה היא ירידת מפלס המים בגלל יבוש המים על ידי מפעלי ים המלח.

מי שלא היה בשנים האחרונות בים המלח- יזדעזע כמוני מהמצב שאליו הגיע החוף- בגלל החמדנות של משפחת עופר ודומיה שפשוט הרגו את חוף הים הזה.
כששאלתי את המצילים שם מה הם אומרים על זה הם ציינו שבכל שנה מפלס הים יורד שם ב1.5-2 מטרים.
וזה קורה כל שנה ושנה!!!!

אז נכון שמדובר בבלוג שבעליו בסך הכל מנסה לבקר דברים - עם קצת נופך משלו אבל מה שקורה בים המלח- זה פשוט רשעות וגזלת הציבור.
כל (עם ו)מדינת ישראל מאבד את ים המלח ומשפחת עופר על שלל מפעליה מרוויחים על זה כסף.
והגיע הזמן שזה יפסק.

יום שישי, 5 באוקטובר 2012

ביקורת מסעדה: הבית של שרה ויפת

השבוע היינו בפארק רעננה לרגל חופשת סוכות.
העפנו עפיפונים שבנינו בעצמנו (בעזרת קלוב התעופה המקומי...).

בצהרים כבר היינו רעבים.
והחברים הציעו שנלך לאכול ב"הבית של שרה ויפת".
האמת שאני עובר שם לא מעט ושקלתי לא אחת אם להכנס או לא.

הפעם הוחלט שהולכים לשם גם בגלל שיש שם פלאפל- שמתאים לצמחונים וגם בשרים על האש- שמתאים לשאר.

נסענו.
החנייה מאחורי המסעדה- מצויינת.

נכנסנו פנימה.
לשומרי הדת בנו במסעדה סוכה כשרה.

הזמנה:
1. פלאפל בלאפה.
2. פלאפל בפיתה.
3. חזה עוף בגריל בצלחת
4. מנת המבורגר.
בתוספת 3 שתיה.

ברמת האוכל הכל היה בסדר גמור- לא מדהים אבל גם לא נפילה.
הכל היה טרי (למעט סלט הירקות שבא עם סלחת החזה עוף - שהיה קצת "עייף"...)
הבעיה התגלתה במחיר.
כמה צריכה לעלות ארוחה מהסוג הזה?
אני מזכיר- שתי מנות היו של פלאפל!!!
אני אחסוך מכם את הבלבול והתהיה:
143 שקלים...

לטעמי - המון כסף כשמודבר בשתי מנות שכוללות פלאפל בלבד, ועוד ארוחת המבורגר (שעולה אם אני לא טועה 35 שקלים...).

בקיצור- זה לא מקום לשלוח את הילדים לארוחת צהרים אחרי בית הספר.

הבית של שרה ויפת
הנשר 1, פינת דרך ירושלים , רעננה

יום רביעי, 26 בספטמבר 2012

ביקורת מסעדה: קפה מצדה - תל אביב


ערב יום כיפור.
כולם ממהרים להכנות יום כיפור- אלה מחפשים סרטים, ואלה מחפשים עיתונים, חלק מחפשים מצרכים אחרונים לקראת הארוחה המפסקת...
ואני? הגעתי לפגישה בקפה מצדה - בטיילת.
לא בדיוק בטיילת: הירקון 83, תל אביב...

המיקום של המסעדה הזו - מעולה (בתנאי שהצלחת למצוא מקום בחוץ), הריהוט - לא משהו- די קשה לשבת נמוך ולנסות לאכול...
מהסתכלות על התפריט - היה חסר לי משהו.
השעה אמנם היתה 11:45 בבוקר אבל היו שם רק דברים שקשורים לארוחות בוקר.
חיפשתי סנדוויץ עם רוסטביף או משהו דומה (התעוררתי מאוד מוקדם) וכבר הייתי רעב...
ואין.
מסתבר שבקפה מצדה- יש תפריט לבוקר, תפריט ללילה...
רק כשהסתכלתי באתר שלהם גיליתי שארוחות הבוקר שלהם הן עד 11:55 ....

אני אגיד את זה כבר עכשיו- זה לא באמת מצא חן בעיני.
מה פתאום בשעה 11:45 מגישים רק ארוחות בוקר?
אני מבין שכל ההגוניסטים מתל אביב רק התעוררו - אבל מה עם השאר?
אז נכון- זה עדיין קרוב לים- אבל מה עם האנשים שרוצים להתחיל את הצהריים שלהם מוקדם?

בלית ברירה הזמנתי "סלט מאיה" שהתגלה כסלט ערבי  חתוך דק, שהגיע עם סלסלילת לחמניות חמה ונחמדה, קערית חומוס סביר, צלוחית חמאה, וצלוחית ריבה שלא דגמתי כלל.
בנוסף היתה כלולה במנה שתיה קרה או חמה- ואני בחרתי במיץ תפוזים טרי.
ובעניין הזה - יש לי תמיהה גדולה: למה קוראים במצדה למיץ פריגת: "מיץ תפוזים" ?? זה היה ברור לגמרי שזה לא היה סחוט במקום - ובטח לא היה טרי...
חבל שהם נפלו בעניין הזה.
כי הטעם היה משומר לחלוטין, ומי שמגיא מיץ סחוט טרי במקום - יודע שאין חתיכות של פרי במיץ...

בסופה של אותה ארוחה מקוצרת שילמתי 39 שקלים לפני טיפ.

סיכום:
שירות: טוב מאוד.
האוכל: סביר.
מיקום מעולה.
חנייה: זוועה.

סיכום: ככה ככה 
או שזה מתאים לאלה שלא צריכים לעבוד ויכולים לשבת מול הים כל היום ולחכות לשעה המתאימה לארוחת צהריים...

הירקון 83, תל אביב
טלפון: 057-9428620

יום רביעי, 12 בספטמבר 2012

ביקורת מסעדה: פפרדלה פארק המדע רחובות

הגענו למסעדה הזו שנצבת תקופה ארוכה בפארק המדע בצורה קצת מוצלת מהמסעדות האחרות בפארק שהינן הרבה יותר מפורסמות ועושות הרבה יותר רעש תקשותי - מסוגן של הבלאק של צחי בוקשסתר, אבל עומדת בצורה יפה במתקפת המסעדות הלא כשרות שבפארק ומתמידה בכשרותה.

הגענו לצהרים והעסקית - שכללה מנה ראשונה לבחירה, מנה עיקרית ושתיה קרצו לנו מאוד.
למנות ראשונות לקחנו מנה אחת אנטי פספטי שהתברר כצלחת צנועה עם הירקות: רבע פלפל, רבע בצל מעט מאוד בטטות כשכולם היו קלויים.
המנה השניה היתה ברוסקטה אישית- שבאה עם ממרחים תוצרת הבית- ולטעמי היתה המנה הטובה ביותר בארוחה.
היה סביר ותו לא.
עיקריות:
זוגתי לקחה רביולי מעורב ברוטב רוזה (רוטב עגבניות עם נגיעה של שמנת).
אני לקחתי פפרדלה (אטריות רחבות) ברוטב פונגי (בגדול - אני לא אכנס לפירוט - זה רוטב שמנת ופטריות) - שהיה טעים וטוב.

בגדול, מסעדת פפרדלה- מסעדה ותיקה, סיפקה את הסחורה.
לא הרגשנו ניצוצות מיוחדים- וכאמור בפארק המדע ברחובות, במיוחד כשיש לך תחרות ממש מול המסעדה של לפחות 3-4 מסעדות ציפיתי ליותר, אבל גם להתמיד לאורך זמן ולא לזייף מדי פעם- נשמע לי בסדר גמור.

צריך גם לציין שהמסעדה הזו כשרה- ואין הרבה כאלה בפארק המדע- מה שמוסיף לה כמה נקודות זכות לא מבוטלות.

סיכום: אוכל - סביר.
חניה - זוועה במשך היום, אחרי הצהרים משתפר.
מחיר: ככה ככה.

בסה"כ: סביר לגמרי.

יום שבת, 8 בספטמבר 2012

ביקורת מסעדה: אלפרדוס - מאג'ד אלכרום

שישי בצהרים.
הגענו לבקר חברה שגרה באיזור כרמיאל.
בדרך היא הציעה ללכת לאכול במקום שהסלטים שם יותר טריים מטריים.
שאלתי אם יש להם גם משהו אחר לאכול חוץ מסלטים ונענתי בכמובן גדול.
שם המסעדה מעיד רק על הריהוט בה - שנראה כאילו נצא ממגזין לעיצוב שולחנות אוכל דרום אמריקאי.
ההרגשה שלנו היתה שבעלי המסעדה ביקרו בדרום אמריקה ולקחו משם את השם ותו לא.
המסעדה עצמה היא מסעדה מזרחית לכל דבר וניתן לקבל שם כל מה שניתן למצוא במסעדות מהסוג הזה.

המסעדה נמצאת בכניסה המערבית למגד'ל אל כלום.
(על כביש עכו כרמיאל  (85)- ממש כמה קילומטרים לפני כרמיאל).

במסעדה היתה ריקה למעט זוג אחד שישב רחוק מאיתנו.

הזמנו 3 סטים של מנות סלטים לפתיחה, מנת קבב וגריל מעורב למנות עיקריות.
התמחור סביר לגמרי (מנות פתיחה עולות עם מנה עקרית במחיר 15 שקלים לסועד. ללא מנה עיקרית 30 שקלים.)
החברה שלנו שמכירה את המקום הזמינה  טוסטים שהתגלו כפיתוח פרוסות ועליהן מטבל של שמן זית, שום ופטרוזילייה שהשתלבו מצויין עם הסלטים שהוגשו לשולחן.
סלט כרוב לבן - טרי מאוד.
סלט חצילונים כבושים עם פלפלים ירוקים חריפים ואריסה - שהיה חריף ומצויין.
סלט חומוס - שהיה חומוס נטו וגילה לנו סוד: החומוס קצת מתקתק...
סלט טחינה "עבה" ומצויינת.
סלט פטוש - סלט ערבי קצוץ דק + גבינה בסגנון צפתי רק צמיגית יותר + קרוטונים מטוגנים.
סלט עלים שכלל עגבניות, שני סוגים של בצל, עלי גרגיר טריים מאוד- שהיה מעולה.
סלט טורקי מצויין - אני ממש לא אוהב את התעשייתיים וזה היה בבירור עבודת יד מעולה.

לארוחה התלווה קנקן מיץ לימונדה.

לעיקריות קיבלנו מנת קבב שהיתגלתה כ4 קציצות מצויינות, (45 שקלים) ומנת גריל מעורב (70 שקלים) שהיתה מורכבת מ2 קציצות, 2 שיפודי נתחי בשר אדום, ושיפוד פרגית.
כולם מצויינים.
התלווה למנה גם צלוחית ציפס סבירה ותו לא.

לקינוח הזמנו 2 כוסות תה עם נענע וכוס אספרסו (שאיכשהוא היה הדבר השלילי היחיד שיכולנו להגיד על הארוחה- הקפה היה שרוף חרוך משהו...)

סיכום
חנייה- חופשית מול המסעדה.
שירותים- נקיים ומסודרים.
שירות - קשוב, ידידותי וזורם (את הטוסטים ביקשנו וקיבלנו אותם בנוסף לפיתות הסטנדרטיות).

סה"כ:
ארוחה מצויינת במחיר סביר לחלוטין 180 שקלים ל3 אנשים (לא רעבים במיוחד אבל מאוד מרוצים מהתמורה...)

יום שבת, 18 באוגוסט 2012

ימית 2000 חולון - ספארק המים של ישראל?

היינו שם אתמול- שבת.
אז נכון היו שם המון מבקרים.
בעקבות הביקורת שערכו להם בחדשות - השירותים היו נקיים.
אבל המים היו עכורים בצורה בלתי רגילה.

צריך להגיד- מדובר באטרקציה שעם קצת יותר דגש על נקיון- בעיקר של המים- היתה צריכה להיות האטרקציה של איזור המרכז.
המתקנים שם מנצחים בגדול את המימדיון.
יש רק שתי בעיות ב"ספארק המים של ישראל":
1. תורים ארוכים מאוד.
כמעט בכל מתקן זמן ההמתנה ארוך מאוד.
יכול להיות גם 45 דקות למתקן שנגמר תוך - 1-1.5 דקות.
2. המים בבריכה המרכזית- עכורים בצורה מעוררת חשד.
אני לא בטוח שהם לא מזוהמים באותה מידה אבל רק לשם הזהירות אני כותב עכורים.
כמה עכורים? ברמה שאם נפלו לך משקפי השמש שלך (ואני לא מדבר על משקפי ראיה)... הסיכוי שלך למצוא אותם בקרקעית- זעומים.
אני לא כותב את זה סתם אלא מתוך נסיון - משקפיים שנפלו תוך כדי שחייה- לא נתגלו על ידי המתרחץ...
ואני לא מדבר על עומק של 4 מטרים (הריכה במקום העמוק ביותר שלה הוא 1.6 מטר...)

ולכן אם תשאלו אותי- אני לא בטוח שהייתי חוזר לשם...
לפחות לא עד תחילת העונה הבאה- בתקווה שעד אז - יחליפו את המים...

יום חמישי, 16 באוגוסט 2012

ביקורת קניון: שרונים - הוד השרון

אני יודע...
חופש גדול...
אין מה לעשות עם הילדים...
אלו השבועיים האחרונים של החופש הגדול.
מה עושים עם הזאטוטים? לוקחים אותם לקניון.
מכניסים בהם כבר מעכשיו את ההרגל המגונה ביותר לטעמי שהורים יכולים להטמיע בילדיהם

להסתובב בקניון...

מעבר לעובדה שרואים בכל סרטי הילדים שמציגים בערוצי הילדים את הנוהג הפסול הזה, מישהו יכול להסביר לי למה הורים עושים את זה לילדיהם?
אני בהחלט מבין את הנהלת הקניון שמשקיעה סכומי עתק במשיכת ההורים והילדים, תוך הכנסת כל מיני אטרקציות שונות לילדים- כדי שההורים שלהם יוכלו לשבת בשקט בבתי הקפה ולנוח קצת מהחופש...
אבל הילדים הרי לא באמת יושבים בשקט -אז על איזה שקט אנחנו מדברים פה בכלל? איזה כשל בהגיון ההורים לא מבינים פה?
מה גורם להורים ללכת בכל זאת לקניון?
לקנות משהו?
הרי לא ברור שעדיף ללכת לקניון ללא הילדים?
אתמול הייתי באיזשהו סופרמרקט לא חשוב של איזה רשת... היתה שם אמא עם ילדה כבת 10 שלא הפסיקה להגיד לאמא: "אמא תקני לי את זה", "אמא הבטחת שנקנה את זה..."
המצב הגיע לרגע שעמדתי להחטיף סטירה לילדה - רק שתשתוק קצת ולא תפריע לכולם עם ההצקות לאמא שלה...
והאמא שלה- קנתה מה שהיתה צריכה, ותו לא.
לא נכנעה לילדה בכלום - ורק על זה אני חושב שמגיעים לה תשואות.
ככה צריך לנהוג.
הבעיה היא שכנראה זה לא המצב בכל פעם... והאם כן נכנעת לקפריזות ולהצקות של הילדה...

הבן שלי... למשל- מסרב לבוא איתי לקניות.
ולי אין שום בעיה עם זה.

קניון שרונים מצליח בכל פעם - הודות למשרד יחסי ציבור מצויין להרים את הרף שוב ושוב.
הוא מציע להורים להגיע עם הילדים והם ישמרו עליהם - בזמן שההורים כמובן מוציאים את כספם בחמויות השונות.
ואני תוהה אם ההורים באמת צריכים את השירות הזה?
לא עדיף להם להזמין שירות של בייביסיטר לילדים???

זו סתם היתה ביקורת על קניון שמשקיע מאמצים רבים להקניית הרגלי צריכה (מחורבנים) לילדים רכים...