ביקורת מסעדה: סינטה - אשדוד

הגעתי למסעדה לצורך עסקי.

וישבתי שם עם שותפה עיסקית.

ולכן החלטנו אחרי הפגישה להשאר לארוחת צהרים.

לקחנו את העיסקיות (69 שקלים שכוללת לחם הבית עם מטבלים, מנה ראשונה, עיקרית + תוספת אחת, ושתיה קלה) ולהלן הרשמים:

לראשונות קיבלנו מבחר סלטים מצויינים.

הרגשתי שהם היו טריים ותובלו ביד טובה:

• סלט עגבניות וכוסברה ושום
• סלט חציפים פיקנטי
• סלט כרוב
• סלט סלק
• טחינה

הכל כאמור היה לא רע בכלל.

למנה ראשונה לקחתי סלט עלים שהפך להיות סוג של סטנדרט והגיע בצורת מבחר עלים, בצל סגול, וחצאי עגבניות שרי.

הסלט היה טרי ותובל בויניגרט.
בנוסף לקחנו מנת אסיאתית של פטריות בגריל, מוקפצות בצילי מתוק, בצל סגול ואגוזים (42 ש') - מנה מעולה.

פטריות בצילי מתוק

למנה עיקרית לקחתי שניצל עם ירקות מאודים.

השניצל היה מצויין- טרי וחם ופריך.

אני חייב לציין שבשלב הזה כבר הייתי שבע ורק דגמתי את הירקות המאודים.

לסיכום - מדובר בסה"כ במסעדה יפה מאוד, שנמצאת על הרצף שבין מסעדה לשיפודיה עם נטיה חזקה למסעדה, וכשמדובר בעיסקית - המסעדה מתגלית כמשתלמת ביותר כארוחה משתלמת הן מבחינת המחיר מול הטריות והאיכות של המנות.

אני אשקול בחיוב להגיע לשם גם בערב - כדי לראות את המצב אז.

ביקורת בית קפה: קפה מנספלד מוזיאון ישראל ירושלים

הגעתי לשם עם יורש העצר לתערוכת הורדוס- מה שנקרא בפי העם - תערוכה של פעם ב2000.

הביקורות ששמעתי מאנשים אחרים היתה שזו תערוכה שחייבים לראות.

נו שויין - אם חייבים - אז חייבים.

העמסתי את עצמי ואת יורש העצר ונסענו לירושלים.

על התערוכה אכתוב בפוסט אחר.

על בית הקפה מנספלד- אכתוב עכשיו.

מדובר בקפה הנמצא בכניסה לתערוכות המוצגות במוזאון ישראל.

ומשכך- מדובר בבית קפה שיש לו קהל שבוי.

לא מדובר במוסד ירושלמי מוכר או ברשת בעלת סניפים רבים ולכן חשוב לכתוב על המקום.

מדובר בבית קפה שיש בו ויטרינה ובה מוצגים רוב מוצרי המזון שמוגשים בו.

אנחנו לקחנו כריך אבוקדו (28 שקלים), עוגה ללא גלוטן (32 שקלים), בירה שחורה (14 שקלים), ומיץ תפוזים בבקבוק (11 שקלים).

אני לא אכנס לטיב המוצרים והמנות אלא רק אתייחס לעבודה שמדובר במחירים גבוהים ומופרזים ללא כל סיבה.

קהל שבוי הוא לא סיבה לשחוט אותו במחירים לא סבירים לחלוטין.

כנראה שהבעלים של קפה מנספלד לא שמעו על המחאה החברתית או שזה לא כל כל מעניין אותם.

אחרת אין סיבה לעובדה שבקבוק תפוזים של פריגת יעלה יותר מ7-8 שקלים ואצלם הוא יקר בכ50%!!!

הם משלמים שכירות כמו כל אחד אחר- גם בחוץ משלמים שכירות והעלות של המוצרים די זהה.

אז למה?

אם אני אוסיף את העובדה שהכריך - לא היה מדהים ברמה כזו שתצדיק מחיר של 28 שקלים- די ברור שהעסקה פה לא משתלמת למבקרים בתערוכות.

העובדה שאין תחרות וזה המקום היחידי - די מסבירה את המצב.

כשאין תחרות- ואתה היחידי ואין ללקוחות לאן ללכת- אתה יכול לעשות מה שבא לך - כולל לגבות מחירים מופקעים.

וחבל שכך.

מדברים על תרבות כחלק משמעותי מחינוך, על הצרות של המוזיאונים שלא מצליחים להמשיך ולהתקיים - אבל לא מדברים על הבעיה העיקרית: המחירים שגובים בהם.

אם היו מוזילים את המחיר- אני משוכנע שאנשים רבים היו מגיעים למוזיאון וכל התחום היה נראה אחרת.

כי בנינו? לא מדובר בסמיתסוניאן או במוזיאון ברמה עולמית.

אז גם התצוגות קצת חלשות והמחירים גבוהים?

אף אחד שם בהנהלות לא מבין מה הבעייתיות בזה?

אז נכון - מצאו את מה שחושבים לארון הקבורה של הורדוס- אישיות שנויה במחלוקת בפני עצמה- ולא בטוח שזה באמת זה ובכל זאת - יצרו תערוכה לא רעה- למה למכור למבקרים בתערוכה כמו בקיוסקים שבחוף הים?

לא חבל?

בפעם הבאה- אני חושב שאביא אוכל מהבית או שאוכל לפני שנכנס.

סיכום:
שירות: טוב

נקיון: טוב

מחיר: גבוה מדי.

ביקורת תוכנית טלויזיה: ארץ נהדרת - העונה ה11

העונה ה11 נפתחה אתמול בקול ענות חלושה.

ההומור של ישראל היום לא מה שהיה פעם.

והטלנטים כבר לא מספקים את הסחורה.

הבדיחות טפלות ויבשושיות ברמה כזו שאפילו הבן שלי שהתמוגג מנחת ונהג להתפקע מצחוק מכל הגיג אינפנטילי שהחבורה הזו יצרה בעבר- ישב דקות ארוכות והמתין לפאנץ' שלא בא.

כמובן שיש כמה נקודות אור- ברלד שעדיין מצליח להעביר את רוח ההומור המטורף שלו בצורהח דה - גם אם זה בא על חשבון רני רהב, או יובל סמו שהטרוף הפנימי שלו צץ בכל פעם שהוא עושה דמויות מפוארות מהעבר של מדינת ישראל (ויסלח לי יצחק שמיר ז"ל) ועוד.

ובכל זאת, המובילים והוותיקים של התוכנית: איל קיציס, וטל פרידמן כבר ממש לא מספקים את הסחורה.

וצריך לחלק את זה ל2:
1. התרגלנו להומור שלהם והיום הוא כבר לא מצחיק בכלל.

מה שמעיד על הכשרון של החמישיה הקאמרית - שגם לאחר שנים רבות לאחר ירידת התוכנית עדיין מצליחים לספק את הסחורה - או שלא לדבר עם הגשש החיוור שמצחיקים אותנו למרות שאנחנו כבר יודעים מה הולך להיות הפאנץ...

2. הם התייבשו מבחינת היצירה האישית שלהם ולכן גם כשקיציס מביא את עלמה זק לחזק אותו בכותרות החדשות - זה די עלוב ("ריצפה") עד "פאתט"...

הכותבים של ארץ נהדרת לא מצליחים להביא חומרים איכותיים וחדשים.

וזו כבר בעיה.

הפתרון די ברור - להחליף את ה"מיובשים" שבהם לחומר חדש, ולהעלות נושאים חדשים לסטירה.

למחזר את "החבר" בנט בכל שבוע - לא יביא מזור לתוכנית הזו.

 הייתי מציע לקברניטי הערוץ , להחליף את איל קיציס, טל פרידמן, עלמה זק (מוכשרת אבל מספיק עם אותן דמויות יבשושיות), בשחקנים חדשים מהתחום, זה יזרים דם חדש ודמויות חדשות לתוכנית

חבל - בעבר הם היו תוכנית הדגל של הסטירה בארץ.  

ביקורת מסעדה: בורוכוב 88 רעננה

בורוכוב 88 רעננה היא מסעדה כשרה וניתן לראות זאת בעיקר לפי האוכלוסיה המגיעה לשם.

יש להםכשרות מהדרין של רבנות רעננה ומנהלים אותה שלושה גיסים נחמדים... (פגשתי אותם).

בקיצור התיישבנו לארוחה והוסבר לנו שארוחה עסקית כוללת מנה ראשונה ושתיה במחיר המנה העיקרית+12 שקלים.

לקחתי מרק עדשים חומות שהיה בסדר גמור.

המרק הכיל גם אטריות קמח שגרמו לו להיות ממלא ביותר. 

השותפה שלי לארוחה לקחה לה סלט ירוק שהתגלה כסלט עלים, עגבניות שרי ורוטב קל- אני חושב שזה היה סוג של ויניגרט.

לעיקרית לקחתי פוקצ'ינה חצילים (45 שקלים) שהתגלתה כפוקצה דקה ועגולה (כמו פיצה) ועליה הונחו חצילים וגבינת פיקורינו.

להפתעתי - חששתי מדובר בסוג של פיצה- הסתבר שהמנה היתה טעימה מאוד.

השותפה שלי לארוחה לקחה  פילה סלמון צלוי על תפוחי אדמה בתנור (79 שקלים) - שהגיעה והיתה מנה גדולה ויפה.

לטענת השותפה שלי- הדג היה מצויין.

לסיכום

האוכל היה בסדר גמור.

התמחור קצת גבוה מדי - עיסקית בצהרים של 91 שקלים (מנת הסלמון) נחשבת לגבוהה מדי גם בתל אביב ושם התחרות גבוהה הרבה יותר.

בקיצור- אם לוקחים את המנות הזולות יותר בתפריט- העיסקית משתלמת.

חניה- יש בסביבה

 מומלץ?

תלוי במנה. אבל בגדול לאוכלי כשר- מדובר במסעדה מצויינת עם תמחור שפוי יחסית.

ביקורת מופע: הפרוייקט של עידן רייכל - קונצרט חורף, האנגר 11 נמל תל אביב

נתחיל בחלקים היותר מהנים:
1. אין ספק שמדובר באמן ישראלי אולי מהמקוריים ביותר שקמו לנו פה בארץ.

2. מדובר גם באיש צוות מופלא שלא מפסיק לפרגן ולתת לאחרים את מרכז הבמה, תוך שהוא נמצא לא רחוק משם.

3. ככותב וכיוצר מוזיקה מדובר בלי ספק באחד האמנים הישראלים היותר פוריים שיש לנו.

בטח על רקע כל שאר האמנים שפועלים פה (מסוגו של אביב גפן, למשל) ושהצליח לפצח את הטעם הישראלי האולטימטיבי שכולל קהלים מכל הגוונים שמחוברים לסגנונות שונים אבל כולם מאוד אוהבים את החומרים שלו.

4. ההופעה שכוללת את רייכל ועוד 12 מוזיקאים ומלווים שונים, יוצרים חגיגה אפריקאית וים תיכונית מפתיעה.

כיון שמדובר בקונצרט חורף, חשבתי שמדובר במשהו אינטימי של רייכל על הפסנתר ותו לא.

אז זהו שממש לא.

רייכל ושער הצוות שעלה לבמה נתנו חגיגה וחאפלה אפריקאית ממדינות שונות (אתיופיה, זנזיבר, סנגל, פורטוגל, מרוקו, ועוד)

5. הצוות שליווה את רייכל ובשלבים מסויים אף הוביל את המופע היה מצויין וכלל את כברה קסאי, אילן דמתי, ומאיה אברהם שכבר נמצאת בחודש התשיעי ולמרות זאת נתנה הופעה מרגשת.

6. לאחר ההופעה נמכרו חולצות ודיסקים בדוכן ליד היציאה.

המחיר של החולצות היה שווה לכל נפש: 20 שקלים לחולצה.

לא שמדובר בחולצות של "לקוסט"- אבל הנה דוגמה למחיר סביר ועממי שמשאיר טעם טוב.

החלקים הפחות מהנים:
1. עמידה בזמנים.

אם מזמינים את הקהל לשעה 19:30 למה מתחילים בשעה 21:30?

תזמין ישר לשעה שבה אתה רוצה להתחיל וזהו- ממילא מדובר בשעות לחוצות בתנועה- אז למה לגרום לעומס מיותר?

2. הישיבה בהאנגר 11 היתה על כסאות לא ממש נוחים.

בהתחשב בכך שההופעה ארכה יותר משעתיים - זה היה סוג של עינוי מסויים.

3. מחיר כרטיס של 240 שקלים הוא קצת מופקע.

אני מבין את הצורך של רייכל לעבוד פחות ולהרוויח יותר אבל יש הופעות לא פחות טובות בפחות מחצי המחיר.

ודווקא בגלל הזיהוי שלו כאמן כלל ישראלי זה בטוח מונע מקהלים רבים אחרים להגיע להופעות שלו.

4. רוב הקהל בא לראות את עידן רייכל שר את השירים היפים שלו.

בפועל החלק שלו היה פחות משליש.

שאר הזמן היה הופעה של הזמרים שליוו אותו כברה קסאי, אילן דמתי, מאיה אברהם, ועוד זמר אתיופי שאני לא מכיר אבל היה בעל נוכחות על הבמה.

גם השירים של רייכל היו קצרצרים.

מצד שני השירים ש"יובאו" ממדינות אפריקה היו ארוכים במיוחד...

ככה שזה היה החלק הרבה פחות נחמד בקונצרט הזה

מצד שלישי

לרייכל יש יכולת מדהימה לקחת משהו ממוחזר ללהפוך אותו למרגש, לדוגמה הדואט שניהל עם אילן דמתי שהוריו חרשים.

מצד שני הכנסת השירים החדשים שלו מהאלבום החדש- רבע לשש, גרמה לחלק לא קטן של ההופעה ליות מיוחדת משהו.

בקיצור- בכפוף לדברים הפחות נעימים- ההופעה היתה טובה מאוד.

מומלץ בחום.

 

ביקורת פרסומת: רויאלטי שעונים

הרבה זמן לקח לי לשבת לכתוב את הביקורת הזו.

הפרסומת הזו: "...הוא קנה לי שעון בהנחה אז עכשיו אני אחזיר לו ואקנה שעון בהנחה..." הצליחה לעשות משהו שלא הרבה פרסומות אחרות הצליחו.

להמאיס אותה ואת הרשת הזו עלי.

וזה למה?

מדובר בדמויות של שתי פרחות שאם קנו להן מתנה בהנחה- הן רואות את זה כעלבון.

או משהו משפיל.

ואני תוהה - מה משפיל בקניית מוצר בהנחה?

מה לא בסדר בזה?

אני מבין שהכוונה הנסתרת מאחרוי הפרסומת היא שעכשיו יש הנחה- אבל הצגת המטומטמות הללו בריש גלי- מעצבנת אותי.

מעצבנת ומגעילה אותי כיון שבסופו של דבר הן בכל זאת מציגות סוג של תת תרבות (מגעילה ודוחה לטעמי שהאישי) שמעריצה מותגים ומשתעבדת למחירים מופקעים.

אני לא רואה שום סיבה להכנס לחנויות הרשת הזו, בטח ובטח בזמן שהם מעלים פרסומת דוחה מהסוג הזה.

באופן כללי אני חושב שחשוב להשתמש ברעיונות חדשים כשרוצים לפרסם מוצרים או מבצעים- אבל לא כשמעצימים תת תרבויות נחותות ועלובות.

השימוש בסלבריטים שונים לקדם את התת תרבות הזו- לא מוסיף להם או לפרסומות עצמן.

 

ביקורת מסעדה: מפגש הסטייק

מפגש הסטייק היא מסעדה עם וותק ארוך מאוד של מסעדנות ישראלית.

המסעדה עברה כמה וכמה מיקומים ונחתה בדרך מנחם בגין 37, תל אביב.

בעבר היא היתה פתוחה 24/7 מה שגרם לכל מיני אנשים לא כל כך נעימים לבוא לשם לסגור את הלילה שלהם.

ולכן כשהגעתי לשם לארוחה עיסקית - התלבטתי קשות בין מפגש הסטייק ומסעדת מי ומי.
מי ומי היתה כמעט ריקה. מפגש הסטייק היתה מאוכלסת בכל מיני אנשים- מבחוץ הכל נראה סביר.

החלטתי בשבריר של שניה ללכת על המפגש.

בדיעבד - זו היתה טעות.

בעבר כשישבתי במסעדה מיד הוגשו לנו סלטים ראשונים - עוד לפני שהזמנו משהו.

הפעם השתנתה הגישה.

סלטים בעלות של 23 שקלים לסועד.

במקומם קיבלנו ירקות מוחמצים - סבירים.

סלט עגבניות חריף- לא מטבוחה - סביר.

טחינה - טעימה.

ושני כדורי פלאפל טבולים בטחינה.

החלטנו ללכת על העיסקיות ב69 שקלים.

לקחתי שני שיפודי פרגיות- שהיו טובים אבל לא מעבר לזה בתוספת סלט ירקות.

הסלט היה טרי וטוב.

בנוסף קיבלנו לאפה - חמה.

הבעיה במסעדה לא היתה האוכל.

הוא דווקא היה סביר.

הבעיה היתה האווירה במסעדה.

למרות שהיא לא היתה מלאה - היא היתה רועשת בעיקר בשל הצוות עצמו.

ישב שם כנראה גם אחד מהבעלים או חבר של הבעלים וכל הצוות בא לשם להגיד שלום ולצחוק איתו ועם משפחתו.

זה היה באמת לא מהנה וחבל כיון שלא הצלחנו להנות מהארוחה עצמה.

בנוסף, השירותים במסעדה מעוצבים בצורה מודרנית מאוד, חבל רק שהם מלוכלכים כל כך...

חשוב להגיד שמדובר ביום ראשון בבוקר- לא בשבת בצהרים - רוב המסעדה היתה ריקה אבל הרעש וההמולה המיותרת- ממש קילקלה את כל העניין.

כבר באמצע הארוחה הצטערתי שלא נכנסנו למי ומי.

כשיצאנו החוצה ועברנו ליד מי ומי - וראינו שהיא ריקה לחלוטין- ממש הרגשנו מבואסים.