יום רביעי, 27 בנובמבר 2013

ביקורת מסעדה: איזבלה - אוכל איטלקי

מכירים את המסעדות האיטלקיות שרואים בסרטים האיטלקיים?
כאלה שנחשבות למסעדות ביתיות/משפחתיות?
מסעדות שכולם שם מכירים את כולם?
מסעדות שבהן האוכל תמיד טרי טעים ומתעדכן על בסיס קבוע וכשרוצים לצאת לאכול, זו הבחירה האולטימטיבית.
בעבר כשנסעתי לטיול באיטליה, היינו כמה לילות בפירנצה, ושם הפנו אותנו העובדים בקבלה למסעדה שהיתה ממש מול החלון במלון שלנו.
נכנסנו לשם פעם אחת והוקסמנו.
חזרנו לשם פעם אחר פעם.
הגיעו לשם סועדים מקומיים, והסיבה היתה ברורה:
האוכל היה מצויין, לא שיגרתי, ושונה לחלוטין ממה שאכלתי בארץ במסעדות איטלקיות.
לדוגמה: מנה ראשונה- פסטה.
מנה שניה - פסטה מסוג אחר...
בקיצור - אכלנו שם ערב אחרי ערב.
לא היינו צריכים יותר מזה- אחרי הערב השני כבר זכרו אותנו והציעו לנו בכל פעם - משהו אחר.
בקיצור- אמנם מסעדה סבירה במונחים איטלקיים (לא זולה ולא יקרה)- אבל האוכל והיין שם עשו את הזכרונות שלנו מפירנצה למשהו מיוחד.

בשל פגישה מקצועית הגעתי למסעדה.
הבעלים חאלד ויפה קיבלו אותנו ואני חייב להגיד - שהרבה זמן לא פגשתי מנהלי מסעדה ומדובר במסעדה ותיקה עם רזומה של 14 שנות עבודה - שגם מתואמים בצורה מפתיעה, וגם התגלו כאנשים מקסימים.
כאלה שמדברים בגובה העיניים ובאמת מתעניינים בלקוחות שלהם.
בכלל- הלקוחות שם נקראים "אורחים" ולא לקוחות- משהו שמרמז בצורה קלה על הגישה- וזו כבר גישה והתחלה מצויינת.

מאחרינו ישב אדם די מבוגר ולפי ההתנהלות שלו- מדובר באדם שמגיע על בסיס קבוע למסעדה ושיש לו שולחן קבוע- מה שמבחינתי מעיד יותר מהכל על האופי הנפלא של המסעדה הזו.
לאחר שסיים את הארוחה שלו- עבר דרך השולחן שלנו ולמרות שלא הכרתי אותו עד לאותו רגע- הצלחנו למצוא מכרים משותפים.
אני חייב לציין שמדובר באדם רציני - ניהל בנק בעברו, ולמרות זאת השיחה הקצרה היתה נעימה והכניסה אותנו לעניינים.

לראשונות הזמנו "פוקצ'ה איזבלה", מתחי פוקאצה טריה שהגיעה עם שמן זית וחומץ בלסמי, וממרח עגבניות מיובשות. - היה טעים במיוחד.
בנוסף לקחנו מנת אנטיפסטי - טעים מאוד.
הנה תמונה- מילים מיותרות פה:



לעיקרית הזמנתי "טריו איזבלה" - נתח של אנטריקוט, פילה עגל, כבד אווז ברוטב פטריות ועשבי תיבול.

בנוסף צ'יפרו אותנו ברביולי ערמונים בשמנת - שהיתה מנה מעולה.
המנה העיקרית השניה היתה פילה סלמון ברוטב עגבניות, לימון, טריאקי ועשבי תיבול / שום לימון ויין - שגם הוא היה לא פחות ממצויין.

בקיצור האוכל היה מצויין.

השירותים היו נקיים.
חניה בסביבה (ואחר כך הסתבר לנו שאפשר לחנות מתחת לבניין... בחינם).


כתובת:
שד' בן גוריון 6 ליד סיטי סנטר, המושבה הגרמנית, חיפה.
טלפון: 053-8094591

סיכום ושורת המחץ:
בקיצור- גם אני רוצה שולחן קבוע במסעדה הזו.



יום שבת, 23 בנובמבר 2013

ביקורת: עין עבדת - שמורת טבע

כמו בכל סופשבוע, חיפשנו פתרון שימנע מדור ההמשך לפרק את הבית מרוב שיעמום או שלחלופין שינתק אותם מהמסכים.
עלתה ההצעה לנסוע לעין עבדת.

מדובר בשמורת טבע שקרובה מאוד לשדה בוקר.

הנסיעה מהמרכז לוקחת כשעתיים אבל בסה"כ היתה קלה- בשבת בבוקר הכבישים די פתוחים.

הכניסה בתשלום:
29 מבוגר.
15 ילד.

לא זול, מכונית של 5 מבוגרים בקלות מגיעה לכמעט 150 שקלים, ולטעמי זה טיפטיפה יקר אבל בסיכומו של דבר- די משתלם.

ירדנו לכיון הואדי, בכביש סביר ותו לא.

חנינו במתחם החנייה והתחלנו ללכך לאורך הואדי.
מדובר בואדי שיש בו נחל עם מים - גם בסוף הקיץ, עם איילים ונשרים שמקננים בו, כשניתן לראות את השכבות של הקרקע בצורה מרהיבה.


הטיול יחסית די קל- וגם אנשים מבוגרים יכולים ללכת בו.
חזרנו לחניון העליון אחרי כשעה וחצי ובו יש מקומות ישיבה מוצלים עם שולחנות.

 וגם בו גילינו שירותים נקיים ומתוחזקים היטב (לא כמו בהבימה- אבל עדיין מדובר בשמורת טבע)...

בחנות של החברה להגנת הטבע גילינו כי ניתן לישון באוהלים בשמורה- וזה לבד פרט מעניין.

סיכום:
בילוי לא מורכב או קשה מדי לסופשבוע עם ילדים - מקום יפה שהחברה להגנת הטבע משקיעה הרבה בתחזוקתו - ויפה שכך.

מומלץ בחום.

יום שבת, 16 בנובמבר 2013

ביקורת מסעדה: מסעדת 88 כביש עוקף חדרה

חזרנו מסופשבוע בצפון.
יצאנו מוקדם- כיון שלא רצינו להיתפס בפקקים של מוצאי שבת - לכן גם לא אכלנו בצפון ונסענו על כביש ואדי ערה.
די התלבטנו אם להכנס לאל באבור בצומת אום אל פאחם אבל הרצון להמנע מהפקקים דחף אותנו דרומה ולכן המשכנו.
עצרנו לביקור אצל חברים של שעה ביציאה מואדי ערה, ואז כבר היינו באמת רעבים.
שקלתי אם להמשיך לאחמד את סלים ביציאה של הרצליה בכביש החוף אבל אז נזכרתי במסעדה הזו שנפתחה לא מכבר.
זו היתה הזדמנות "לדגום" אותה.

המקום מבחוץ מטופח ונקי מאוד.
חנייה יש מספיק. 
לפחות לשבת אחרי הצהרים יש מספיק. 
לשעות הצהרים- זה כבר עניין אחר ונשקול טוב טוב אם אנחנו רוצים לבדוק אותו בהזדמנות אחרת.
את הסיבה תבינו בסוף.

הקונספט של המסעדה הוא הקונספט הרגיל של מסעדות מזרחיות במחוזותינו:
מנות ראשונות (15 שקלים אם מזמינים מנה עיקרית, 30 אם לא).

קיבלנו לראשונות:
חומוס וטחינה - מצויין.
סלט ת"א במיונז, אפונה ושמיר- לא התחברתי אליו, נראה לי שזה היה וריאציה של הסלט המוכר של סלט ת"א היהודי.
סלט ערבי קצוץ- היה טרי אבל לא כל כך מטובל.
סלט סלק - מצויין
סלט חצילים בעמבה - שמצד אחד היה מפתיע, אבל עדיין עמבה??
סלט בורגול.
סלט אבוקדו - מצויין
סלט עלים ירוקים וחצאי עגבניות שרי שלטעמי היה מעולה.
סלט גזר מרוקאי- בסדר.
כל המנות הראשוונת מגיעות בכלים גדולים יחסית למסעדות אחרות (באחרות זה "סירות" קטנות, פה מדובר בקעריות יפות מבחינת הגודל שלהן).
היו עוד אבל זה מה שאכלתי.
בנוסף קיבלנו 2 פיתות מחוממות...  וזה כבר היה צריך להיות סוג של סימן אזהרה...

לעיקריות הזמנו (היא) סטייק אנטריקוט (90 שקלים)- שהיה ככה.
צלעות כבש (אני) במחיר 85 שקלים.
האנטריקוט - לא היה טעים. אני לא יכול להגיד מה - פשוט לא היה טעים.
הוא היה מסטיקי ולמרות שהיה בדרגת העשיה הנכונה- מדיום- לא היה טעים.
הצלעות היו שומניות יתר על המידה הנסבלת.
כחצי מהמנה נשארה בצלחת.
(למותר לציין שהמלצר לא טרח לברר למה לא אכלנו - שנינו-  חצי מהמנות העיקריות... אבל ניחא.)
בנוסף קיבלנו ציפס סביר, אורז עם אפונה ותירס שהיה טעים (לאור העובדה שלא אכלתי אורז 4 חודשים- היה כיף להזכר בטעם...), ותפוחי אדמה מבושלים.

לשתיה הזמנו קנקן תפוזים (20 שקלים).

השירות:
השירות היה בעייתי מאוד.
לקח למלצר "שלנו" בערך 15-20 דקות להביא לנו תפריטים.
אני יודע שאתם מתפלאים - אבל כשראינו משפחות שלמות מתיישבות ומקבלות תפריטים ומנות ראשונות בזמן שאנחנו עדיין המתנו לתפריטים - זה היה די מרגיז.
בכלל, היו משפחות שהגיעו כ10 דקות אחרינו, (התישבו לידינו) אבל קיבלו את האוכל לפנינו.
ולמרות שהגענו הרבה לפניהם - ראינו אותם יוצאים אחרי שסיימו את האוכל ואפילו קיבלו קפה ותה ...
ואנחנו עוד המתנו למנות הלא כל כך מדהימות שלנו...
גם לחשבון המתנו 10 דקות - מה שמאוד מפתיע כי גם במסעדות הכי מעפנות שהייתי בהן- החשבון תמיד מגיע מיד...

תובנות
המסעדה די חדשה. וזה ניכר בה בצורה בולטת.
האוכל לא אחיד ברמתו. ומסעדה מזרחית שמגישה פיתות מחוממות - עושה לי הרגשה לא נעימה בבטן...
ראבק!! פיתות מחוממות??? במסעדה מזרחית? זה כמו לקבל אורז שרוף במסעדה סינית...
גם השירות - ממש יכול להשתפר.
ובעניין השירות אני אגיד משהו, שאולי אתחרט עליו, ובכל זאת:
כל השולחנות סביבנו של משפחות ערביות- קיבלו שירות מיידי ומהיר.
על פניו- (אני לא יכול להתחייב על זה) אבל ראיתי שהם הם קיבלו גם דברים נוספים - בזמן שאנחנו המתנו לכל שלב הרבה מאוד זמן.
אני לא יכול להתלונן על זה- כיון שהמלצרים יכולים לתת מה שהם רוצים למי שהם רוצים-אבל אני מצידי יכול לא לבוא לשם... ולא להמליץ על המסעדה.
אני אומר את זה בזהירות כיון שאחרי 10 דקות שהמתנו לחשבון, המלצר שלנו הציע לנו קפה ותה- אבל אותנו זה כבר ממש לא עניין- רצינו את החשבון (225 שקלים בסיכומו של דבר לפני טיפ) ולעוף משם.
פתאום הבנתי שבזמן שאחרים שהגיעו אחרינו כבר קמים משם-המלצר בכלל לא ביקש להכין לנו את החשבון כי רצה להגיש לנו קפה ותה.
אבל אנחנו כבר היינו במקום אחר.
מצד שלישי - אני לא יכול להשתחרר מההרגשה שאולי במסעדה הזו רוצים לתת לנו להרגיש איך הם מרגישים כשמפלים אותם בגלל שהם ערבים...
לא יודע.
בכל מקרה - לא יצאנו משם מרוצים וזו הנקודה המרכזית בכל הסיפור הזה.
שבעים - כן. שבעי רצון- ממש לא.

סיכום: 
אני חושב שאני אחזור לבקר שם אבל רק בעוד שנה שנתיים- אחרי שיסיימו את תקופת ההרצה.
יש באיזור מספיק מסעדות מהסוג הזה.
ואין סיבה שאצא ממסעדה ועוד חדשה בהרגשה ממש לא טובה.

יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

ביקורת מסעדה: שווארמה אמיר צק פוסט

הגענו לפגישה עיסקית לאיזור שמול קניון לב המפרץ.
החלטתי לאכול בסיום המפגש לפני שאני מתחיל לצאת בנסיעה דרומה.
ראינו את שווארמת חאזן, אבל היא היתה ריקה מאדםולכן המשכנו לחפש והגענו לשווראמה אמיר.

איך שנכנסנו - פנה אלינו השווארמה מן (אני לא יודע אם יש לתפקיד שלו שם אחר - שווארמיסט? אני בקושי יכול להגות את זה...) ושאל אותנו מה אנחנו רוצים.
לקחנו שתי מנות שווארמה בפיתה.
לקחתי לתוספות חומוס טחינה, עגבניה, ובצל.

השווארמה היתה מצויינת.
אנ ילא נכנס לעניין הבריאות כי לפי זה- לא היינו אוכלים כלום בחוץ חוץ מסלט וגם בסלטים שאכלתי בכמה מקומות היו גורמים לא בדיוק בריאים...
והכוונה לחרקים, ודברים מהסוג הזה. 
 בקיצור שווארמה מצויינת, נדיבה, ושהוגשה עם חיוך - משהו שהרבה זמן לא ראיתי במסעדות בארץ.
לרוב השירות הוא קורקטי- המארחת או המלצרים מציעים לך לשבת ותו לא.
ופה היה חיוך רחב.
מפתיע עד כמה שהעניין הזה השאיר עלי את חותמו- ובמיוחד לאור בעובדה שגם השווארמה עצמה היתה טעימה.
ובכל זאת.

בקיצור - מומלץ בחום: מנה נדיבה, פיתה שלא נקרעה וספגה את הטעמים בצורה מצויינת.

בנוסף קיבלנו צלחות (עם דגש על צלחות- לא צלוחיות!!!) לטובת חמוצים.
לטעמי הם היו החלק הפחות טוב בעניין אבל גם פה - מדובר יחסית בחמוצים יותר איכותיים- לקחתי פרחי כרובית- שהיו לבנים ובהירים- בניגוד למקומות אחרים שבהם הכרובית ראתה ימים טובים יותר ושחורים פחות... פה היא היתה טריה כשהוחמצה- אבל אני פחות אהבתי את הטעם שלה.
גם המלפפונים החמוצים בחומץ היו איכותיים - אבל אני פחות אוהב אותם - אבל זה עניין של טעם.

שירות אין - כיון שלקחתנו בפיתה, אבל כשהתכוונתי לשלם מיד עם ההגשה- הזמינו אותי לשלם אחרי האוכל (בטענה שבעבר היתה מוצאת חן בעיני יותר: "אולי תרצו עוד חצי מנה אחרי???")...

חניה - לא משהו. 
בכלל כל האיזור הזה אף פעם לא היה להיט בעניין הזה.
 
בקיצור- מומלץ.
 
 שווארמה אמיר
כתובת:ההסתדרות 56 חיפה