יום חמישי, 12 בספטמבר 2013

ביקורת בית מלון: דן אילת

הבעיה עם בתי מלון בישראל, היא שלרוב, בתי המלון הם לא רחוקים מהתפיסה של המסעדות בארץ.
כלומר, מישהו מקים בית מלון, אם הוא לא הולך- מוכרים אותו למישהו אחר והוא מתחיל מחדש.
מלון דן באילת, היא יוצא מן הכלל הזה.
והכלל הוא רשתות חדשות שנכנסות ויוצאו מהארץ כל כמה שנים, או גורמים שרוכשים מלונות ומעבירים אותם אחר כך לגורמים חדשים.

מלון דן הוא מלון ישן.
ממש לא מלון עדכני. או חדשני.
מצד שני זה אחד המלונות היחידים בארץ ששומר על הרמה הגבוהה שלו כבר עשרות שנים.
בסך הכל מדובר במלון די וותיק שהתחזוקה הגבוהה בו למרות התפוסה הגבוהה בו- ניכרת בכל.


חזרנו ממנו אתמול, כשביום הראשון לשהותנו בו- המלון היה בתפוסה מלאה (1200 אורחים), ולמרות זאת העובדים בו, נתנו לנו שירות כאילו היינו האורחים היחידים בו.

החסרון היחידי של המלון, או נקודת התורפה שלו היא המסעדה.
המסעדה איננה גדולה מספיק כדי לאחר את כל האורחים - ברמה מסויימת אפילו לא בסבבים.
הבעיה הזו יצרה מצב שבו המתנו כ15-20 דקות להושבה, וברגע שקמנו, תוך שניות הושבו במקומנו אורחים אחרים.
משום מה כנראה שהעובדים במלון לא הרגישו בנוח עם האורחים שבמלון כיון שבכניסה לארוחה עמד מאבטח של המלון...

האוכל במלון- מצויין.
זוגתי החוקית טוענת שארוחות הבוקר של המלון הן הטובות בעולם.
בהתחשב בכך שמדובר באוכל כשר- אני די נוטה להסכים איתה.
הייתי במלונות אחרים והאוכל שם היה ברמות שונות, ובמלון דן ההרגשה היא שאתה מגיע למלון שהצליח להעסיק את כל המומחים בכל תחום.
הבשרים שם מקבלים טיפול נכון, התוספות מצויינות, הקינוחים מפתיעים, כל סידור האוכל מבוצע בנקיון מופתי, וכל דרישה מאנשי הצוות של המסעדה - מתמלאת בצורה מיידית ומדוייקת.

אני חייב לציין שבהשוואה למלון קוראל ביץ (המלון שהיינו בו בשנה שעברה), כמויות האוכל שנשארו על השולחן של הסועדים סביבנו היו הרבה יותר קטנות והגיוניות.
בקוראל ביץ, אנשים העמיסו, לא ברור לי אם זה היה בגלל שכל האורחים ישראלים ובדן רק חלקם ישראלי, או בגלל שבקוראל ביץ נתנו לנו הרגשה שצריך להעמיס על השולחן את כל כמויות האוכל הללו.
במלון דן- האוכל היה במשורה, לא בקמצנות אבל גם לא התפרעות כאילו מדובר ב"אכול ושתה, כי מחר נמות..."
זה כנראה קשור לעובדה שבקוראל ביץ הנופש היה למשפחות ובמלון דן הסולידי היו אנשים מבוגרים והרבה פחות ילדים ומשפחות. (לא שלא היו בכלל, היו, אבל הרבה פחות.).

מעבר לכך כמו שציינתי מדובר במלון ברמה גבוהה ששומר על מסורת של מצויינות באחזקה ושירות, למרות שהעיצוב הפנימי שלו די מיושן.
וזה בא לידי ביטוי בעובדה שלמרות שיש מלונות סביבו חדשים הרבה יותר (הרודס צמוד אליו...) המלון בתפוסה גבוהה וזה אף חרף המחירים הלא זולים שלו.
אני לא מציין מחירים בכוונה כיון שזה קשור לכושר ההתמקחות שלך עם הגורם שדרכו אתה מבצע את ההזמנה.

כמובן שאי אפשר להתעלם מהבריכה שבמלון, והאטרקציות שסביבה.
למרות שגם פה לא מדובר בבריכה שיכולה לתת שירות ל1200 איש (וכנראה שהמלון סומך על העובדה שחלק גדול מהאורחים ירד לחוף הים שמול המלון). 

שירות החדרניות מצויין
ירדנו לאכול ארוחת בוקר וכשחזרנו החדר היה כבר מסודר לחלוטין.
בערב עברו מחדר לחדר ובדקו אם אנחנו צריכים עוד משהו.
כאמור הנקיון והתחזוקה במלון- ברמה גבוהה מאוד.

למלון יש גם מגרש חנייה צמוד, שחלקו מקורה.
למי שמגיע למלון מומלץ בחום לחנות בחלק המקורה, כי אז הרכב לא לוהט בחום האילתי הקופח.

ועוד משהו - קצת מצחיק למעשה...
האסלות במלון הזה מאוד נמוכות.
אני לא יודע למה וא לאיזה מטרה כיוונו בכך (אולי התאימו את זה לילדים?)
לא משהו שגורם לך לאי נוחות- סתם משהו שהיה די מוזר ביום הראשון שהגענו אליו.


סיכום:
מלון איכותי ששומר על הרמה במשך שנים רבות.
שירות של עובדי המלון ראוי לכל שבח.
עיצוב פנימי לא משהו.
מחירים יחסית גבוהים- אבל התמורה שווה את זה.

יום שלישי, 10 בספטמבר 2013

ביקורת מסעדה: אתנחתה, מצפה רמון

ושוב ירדנו לאילת.
נסענו דרך מצפה רמון (כביש 40).
הדרך הרבה יותר יפה מכביש הערבה.

בכניסה למצפה רמון יש תחנת דלק ובה מסעדה שמוכרת גם פיצות וגם כמה מנות בשריות.
כיון שיצאנו מאוחר- נכנסנו לבדוק את המקום ולאכול משהו.
הזמנו 2 מנות:
שניצל בשומשום בצלחת (40 ש') שהגיע עם טבעות בצל תעשייתיות, קצת חסה, עגבניות ו3 רצועות מלפפון חמוץ תעשייתי.
חזה עוף בגריל (38 ש') שהגיע עם סלט.
לרוב המנות הללו מגיעות עם ציפס אבל בשל מגבלת קלוריות עברנו לתוכנית ב'.

מנת השניצלים היתה בינונית משהו, 3 חצאי מתחים מטוגנים עם כמות סבירה ותו לא של טבעות בצל.

מנת החזה עוף היתה קצת יותר גדולה אבל חריפה מאוד.

שתיה כלולה במחיר.
שתייה מסוג נסטי בתוספת 2 ש'.

העלות לטעמי די יקרה ביחס למה שקיבלנו או ביחס למה שניתן לקבל בכל מסעדה אחרת במרכז.
לא היו הרבה אנשים במסעדה, למעשה אנחנו היינו היחידים שם ואני מתכוון לשעה 14:30...

בשעות האלה באיזור המרכז מקבלים הרבה יותר במסגרת של ארוחה עיסקית.
הבעיה היא שהאיזור הזה די נטוש.
ולכן במסעדה הזו מרשים לעצמם לגבות על מנה כל כך מינימלית הרבה כסף יחסית.

ברמת הטעם- אין לי שום דבר טוב או רע להגיד- הכל די תעשייתי ואמור להשביע את רעבונם של נהגי משאיות ומשפחות עם ילדים שיורדים או חוזרים מאילת.



וזה די מפתיע כי כביש 40 הוא כביש הרבה יותר יפה מכביש הערבה החד גוני, וחבל שלא משקיעים בלהרחיב אותו - כי אז כל האיזור היה מתפתח.

יום חמישי, 5 בספטמבר 2013

ביקורת: קונדיטוריה ביתית שרית טרליוק

בעבר כבר כתבתי על שרית והמאפים והעוגות שלה.
ולכן כשהגיע החג וגיליתי שאני עומד לארח יותר מ20 אנשים שלפחות חצי מהם הם ילדים ידעתי מה עלי לעשות.

כששאלתי את האורחים מבוגרים וילדים כאחד הם הזכירו לי שלפני חצי שנה- בחג הפסח הבאתי להם קינוחים מדהימים ותהו אם אני יכול להביא "את אותו הדבר בדיוק" עם דגש על "בדיוק"...

ידעתי למי הם מתכוונים- לשרית טרליוק, שעושה קונדיטוריה ביתית...

לאחר שיחה קצרה עם שרית הוחלט על מתווה ברור:
עוגת "לאורה"- שתהיה האייטם המרכזי, שמורכבת מבסיס פיננסייר שקדים ודבש,(בצק עשיר בשקדים - טעים בצורה בלתי רגילה), מעליו קרם שוקולד לבן מתובל, ובעיטור שושני תפוחים מקורמלים, תאנה ורימון.(170 שקלים).

 חשוב לציין שהעוגה לא מתוקה מדי ומתאימה למבוגרים יותר מלילדים.

בנוסף הזמנתי עוד 20 גביעי טריקולד שוקולד.
הקינוח הזה הגיע ארוז בקופסה שהכילה את הקינוחים.
הנה ככה נראה אחד מהם:

 
מבט מהצד

מלמעלה
 חשוב לציין שמעבר להיות טעימים בצורה בלתי רגילה - גם החלק הויזואלי היה יפה בצורה בלתי רגילה.
וכשמדובר בילדים שחלקם קטן- הסקרנות שלהם לדעת מה זה "העיגולים", מה זה ההלבן ומה זה השוקולד התחתון היה חלק מהחוויה שלהם בגילוי של המנה הזו.

קינוחים מושלמים.

שרית טרליוק
054-7680505

מומלץ בחום.

יום שני, 2 בספטמבר 2013

ביקורת מסעדה: הזקן והים , נמל יפו

מדובר במסעדה שנמצאת בנמל יפו בהאנגר מס' 1.
המסעדה משתלבת היטב באוברול הכללי שנמל יפו עבר בשנים האחרונות והפך ממוקד של עזובה והזנחה למרכז תיירותי תוסס.

כמי שעבד בנמל לפני שנים רבות- אני רק יכול לברך על כך.

הגעתי למסעדה עם קבוצה של חברים (כ30 אנשים) ולהפתעתי הסתבר שלמרות החום הרב והלחות הגבוהה- מיקמו את השולחן שלנו על הרציף.
לאחר בירור מהיר נמצא לנו מקום (לכל הקבוצה!!) בחלק האחורי של המסעדה...
אני כותב את זה כי המסעדה היתה מלאה, ובכל זאת המלצרים שם עשו מאמץ לתת לנו פתרון מיידי.
ועל זה אני חייב לציין- שאפו.

הארוחה כללה סלטים ראשונים במחיר המנה העיקרית.
הסלטים שדגמתי היו טובים וכללו:
סלט ביצים
חצילים מטוגנים
חצילים בטחינה
סלט חומוס
טחינה
כדורי פלאפל
סלט סלק בתחמיץ
חצילים בתחמיץ
כרובית בטחינה- שהיתה הטובה ביותר מבחינתי.
סלט טורקי
ועוד כמה סלטים שלא הספקתי לדגום כי רציתי לשמור מקום למנה העיקרית.

לעיקרית בחרתי בדג לברק על הגריל (99 שקלים) והתגלה כדג שנבצע/נפרס בתחתיתו, תובל והועלה אחר כבוד על הגריל והיה טעים מאוד.
חבר שישב לידי ובחר במנת פירות ים שכללה שרימפסים וקלאמרי דיווח שהשרימפסים היו טובים אבל הקלמרי היו "מסטיקיים"...

לשולחן הוזמנו עוד מספר בקבוקי מים - סן פלגרינו (13 שקלים).

לכל אורך הסעודה- הוחלפו הצלחות של הסלטים שוב ושוב.
וכן, הוגשו לשולחן פיתות עירקיות חמות.

סיכום:
האוכל היה טעים- לא מבריק (למעט סלט הכרובית בטחינה שהיה בולט לטעמי במצויינותו) אבל טעים.
השירות מהיר ומקצועי.
הלוקיישן - נמל יפו - רק הוסיף לעניין.

המלצה:
אפשר ואפילו מומלץ לבוא לעיתים קרובות.

ועוד הערה קטנה בעניין:
לפי מה שראיתי- כל העובדים במסעדה כולל הקופאית היו ערבים.
אני יודע שלחלק מהקוראים זה נשמע מצחיק שאני בכלל מציין את זה- אבל לרוב הערבים הם או מלצרים או טבחים או פועלי נקיון או לא נמצאים שם בכלל...
ובכל זאת מדובר בנמל יפו שנמצא ביפו - אבל עדיין לא מדובר בעג'מי.
וכמי שעבד בעבר בנמל יפו, וראה את המסעדות שם, שרובן היו בזמנו בבעלות יהודית כשהפועלים היו יהודים וערבים- המסעדה הזו - ואני חושב שזה שינוי מצויין ולטובה.
זה רק אומר לי שכשהערבים רוצים להשתלב- הם יכולים לעשות את זה, בלב ליבה של התרבות התל אביבית.
ומבחינתי חשוב מאוד וחייבים לעודד את המגמה הזו.