יום חמישי, 12 בספטמבר 2013

ביקורת בית מלון: דן אילת

הבעיה עם בתי מלון בישראל, היא שלרוב, בתי המלון הם לא רחוקים מהתפיסה של המסעדות בארץ.
כלומר, מישהו מקים בית מלון, אם הוא לא הולך- מוכרים אותו למישהו אחר והוא מתחיל מחדש.
מלון דן באילת, היא יוצא מן הכלל הזה.
והכלל הוא רשתות חדשות שנכנסות ויוצאו מהארץ כל כמה שנים, או גורמים שרוכשים מלונות ומעבירים אותם אחר כך לגורמים חדשים.

מלון דן הוא מלון ישן.
ממש לא מלון עדכני. או חדשני.
מצד שני זה אחד המלונות היחידים בארץ ששומר על הרמה הגבוהה שלו כבר עשרות שנים.
בסך הכל מדובר במלון די וותיק שהתחזוקה הגבוהה בו למרות התפוסה הגבוהה בו- ניכרת בכל.


חזרנו ממנו אתמול, כשביום הראשון לשהותנו בו- המלון היה בתפוסה מלאה (1200 אורחים), ולמרות זאת העובדים בו, נתנו לנו שירות כאילו היינו האורחים היחידים בו.

החסרון היחידי של המלון, או נקודת התורפה שלו היא המסעדה.
המסעדה איננה גדולה מספיק כדי לאחר את כל האורחים - ברמה מסויימת אפילו לא בסבבים.
הבעיה הזו יצרה מצב שבו המתנו כ15-20 דקות להושבה, וברגע שקמנו, תוך שניות הושבו במקומנו אורחים אחרים.
משום מה כנראה שהעובדים במלון לא הרגישו בנוח עם האורחים שבמלון כיון שבכניסה לארוחה עמד מאבטח של המלון...

האוכל במלון- מצויין.
זוגתי החוקית טוענת שארוחות הבוקר של המלון הן הטובות בעולם.
בהתחשב בכך שמדובר באוכל כשר- אני די נוטה להסכים איתה.
הייתי במלונות אחרים והאוכל שם היה ברמות שונות, ובמלון דן ההרגשה היא שאתה מגיע למלון שהצליח להעסיק את כל המומחים בכל תחום.
הבשרים שם מקבלים טיפול נכון, התוספות מצויינות, הקינוחים מפתיעים, כל סידור האוכל מבוצע בנקיון מופתי, וכל דרישה מאנשי הצוות של המסעדה - מתמלאת בצורה מיידית ומדוייקת.

אני חייב לציין שבהשוואה למלון קוראל ביץ (המלון שהיינו בו בשנה שעברה), כמויות האוכל שנשארו על השולחן של הסועדים סביבנו היו הרבה יותר קטנות והגיוניות.
בקוראל ביץ, אנשים העמיסו, לא ברור לי אם זה היה בגלל שכל האורחים ישראלים ובדן רק חלקם ישראלי, או בגלל שבקוראל ביץ נתנו לנו הרגשה שצריך להעמיס על השולחן את כל כמויות האוכל הללו.
במלון דן- האוכל היה במשורה, לא בקמצנות אבל גם לא התפרעות כאילו מדובר ב"אכול ושתה, כי מחר נמות..."
זה כנראה קשור לעובדה שבקוראל ביץ הנופש היה למשפחות ובמלון דן הסולידי היו אנשים מבוגרים והרבה פחות ילדים ומשפחות. (לא שלא היו בכלל, היו, אבל הרבה פחות.).

מעבר לכך כמו שציינתי מדובר במלון ברמה גבוהה ששומר על מסורת של מצויינות באחזקה ושירות, למרות שהעיצוב הפנימי שלו די מיושן.
וזה בא לידי ביטוי בעובדה שלמרות שיש מלונות סביבו חדשים הרבה יותר (הרודס צמוד אליו...) המלון בתפוסה גבוהה וזה אף חרף המחירים הלא זולים שלו.
אני לא מציין מחירים בכוונה כיון שזה קשור לכושר ההתמקחות שלך עם הגורם שדרכו אתה מבצע את ההזמנה.

כמובן שאי אפשר להתעלם מהבריכה שבמלון, והאטרקציות שסביבה.
למרות שגם פה לא מדובר בבריכה שיכולה לתת שירות ל1200 איש (וכנראה שהמלון סומך על העובדה שחלק גדול מהאורחים ירד לחוף הים שמול המלון). 

שירות החדרניות מצויין
ירדנו לאכול ארוחת בוקר וכשחזרנו החדר היה כבר מסודר לחלוטין.
בערב עברו מחדר לחדר ובדקו אם אנחנו צריכים עוד משהו.
כאמור הנקיון והתחזוקה במלון- ברמה גבוהה מאוד.

למלון יש גם מגרש חנייה צמוד, שחלקו מקורה.
למי שמגיע למלון מומלץ בחום לחנות בחלק המקורה, כי אז הרכב לא לוהט בחום האילתי הקופח.

ועוד משהו - קצת מצחיק למעשה...
האסלות במלון הזה מאוד נמוכות.
אני לא יודע למה וא לאיזה מטרה כיוונו בכך (אולי התאימו את זה לילדים?)
לא משהו שגורם לך לאי נוחות- סתם משהו שהיה די מוזר ביום הראשון שהגענו אליו.


סיכום:
מלון איכותי ששומר על הרמה במשך שנים רבות.
שירות של עובדי המלון ראוי לכל שבח.
עיצוב פנימי לא משהו.
מחירים יחסית גבוהים- אבל התמורה שווה את זה.

יום שלישי, 10 בספטמבר 2013

ביקורת מסעדה: אתנחתה, מצפה רמון

ושוב ירדנו לאילת.
נסענו דרך מצפה רמון (כביש 40).
הדרך הרבה יותר יפה מכביש הערבה.

בכניסה למצפה רמון יש תחנת דלק ובה מסעדה שמוכרת גם פיצות וגם כמה מנות בשריות.
כיון שיצאנו מאוחר- נכנסנו לבדוק את המקום ולאכול משהו.
הזמנו 2 מנות:
שניצל בשומשום בצלחת (40 ש') שהגיע עם טבעות בצל תעשייתיות, קצת חסה, עגבניות ו3 רצועות מלפפון חמוץ תעשייתי.
חזה עוף בגריל (38 ש') שהגיע עם סלט.
לרוב המנות הללו מגיעות עם ציפס אבל בשל מגבלת קלוריות עברנו לתוכנית ב'.

מנת השניצלים היתה בינונית משהו, 3 חצאי מתחים מטוגנים עם כמות סבירה ותו לא של טבעות בצל.

מנת החזה עוף היתה קצת יותר גדולה אבל חריפה מאוד.

שתיה כלולה במחיר.
שתייה מסוג נסטי בתוספת 2 ש'.

העלות לטעמי די יקרה ביחס למה שקיבלנו או ביחס למה שניתן לקבל בכל מסעדה אחרת במרכז.
לא היו הרבה אנשים במסעדה, למעשה אנחנו היינו היחידים שם ואני מתכוון לשעה 14:30...

בשעות האלה באיזור המרכז מקבלים הרבה יותר במסגרת של ארוחה עיסקית.
הבעיה היא שהאיזור הזה די נטוש.
ולכן במסעדה הזו מרשים לעצמם לגבות על מנה כל כך מינימלית הרבה כסף יחסית.

ברמת הטעם- אין לי שום דבר טוב או רע להגיד- הכל די תעשייתי ואמור להשביע את רעבונם של נהגי משאיות ומשפחות עם ילדים שיורדים או חוזרים מאילת.



וזה די מפתיע כי כביש 40 הוא כביש הרבה יותר יפה מכביש הערבה החד גוני, וחבל שלא משקיעים בלהרחיב אותו - כי אז כל האיזור היה מתפתח.

יום חמישי, 5 בספטמבר 2013

ביקורת: קונדיטוריה ביתית שרית טרליוק

בעבר כבר כתבתי על שרית והמאפים והעוגות שלה.
ולכן כשהגיע החג וגיליתי שאני עומד לארח יותר מ20 אנשים שלפחות חצי מהם הם ילדים ידעתי מה עלי לעשות.

כששאלתי את האורחים מבוגרים וילדים כאחד הם הזכירו לי שלפני חצי שנה- בחג הפסח הבאתי להם קינוחים מדהימים ותהו אם אני יכול להביא "את אותו הדבר בדיוק" עם דגש על "בדיוק"...

ידעתי למי הם מתכוונים- לשרית טרליוק, שעושה קונדיטוריה ביתית...

לאחר שיחה קצרה עם שרית הוחלט על מתווה ברור:
עוגת "לאורה"- שתהיה האייטם המרכזי, שמורכבת מבסיס פיננסייר שקדים ודבש,(בצק עשיר בשקדים - טעים בצורה בלתי רגילה), מעליו קרם שוקולד לבן מתובל, ובעיטור שושני תפוחים מקורמלים, תאנה ורימון.(170 שקלים).

 חשוב לציין שהעוגה לא מתוקה מדי ומתאימה למבוגרים יותר מלילדים.

בנוסף הזמנתי עוד 20 גביעי טריקולד שוקולד.
הקינוח הזה הגיע ארוז בקופסה שהכילה את הקינוחים.
הנה ככה נראה אחד מהם:

 
מבט מהצד

מלמעלה
 חשוב לציין שמעבר להיות טעימים בצורה בלתי רגילה - גם החלק הויזואלי היה יפה בצורה בלתי רגילה.
וכשמדובר בילדים שחלקם קטן- הסקרנות שלהם לדעת מה זה "העיגולים", מה זה ההלבן ומה זה השוקולד התחתון היה חלק מהחוויה שלהם בגילוי של המנה הזו.

קינוחים מושלמים.

שרית טרליוק
054-7680505

מומלץ בחום.

יום שני, 2 בספטמבר 2013

ביקורת מסעדה: הזקן והים , נמל יפו

מדובר במסעדה שנמצאת בנמל יפו בהאנגר מס' 1.
המסעדה משתלבת היטב באוברול הכללי שנמל יפו עבר בשנים האחרונות והפך ממוקד של עזובה והזנחה למרכז תיירותי תוסס.

כמי שעבד בנמל לפני שנים רבות- אני רק יכול לברך על כך.

הגעתי למסעדה עם קבוצה של חברים (כ30 אנשים) ולהפתעתי הסתבר שלמרות החום הרב והלחות הגבוהה- מיקמו את השולחן שלנו על הרציף.
לאחר בירור מהיר נמצא לנו מקום (לכל הקבוצה!!) בחלק האחורי של המסעדה...
אני כותב את זה כי המסעדה היתה מלאה, ובכל זאת המלצרים שם עשו מאמץ לתת לנו פתרון מיידי.
ועל זה אני חייב לציין- שאפו.

הארוחה כללה סלטים ראשונים במחיר המנה העיקרית.
הסלטים שדגמתי היו טובים וכללו:
סלט ביצים
חצילים מטוגנים
חצילים בטחינה
סלט חומוס
טחינה
כדורי פלאפל
סלט סלק בתחמיץ
חצילים בתחמיץ
כרובית בטחינה- שהיתה הטובה ביותר מבחינתי.
סלט טורקי
ועוד כמה סלטים שלא הספקתי לדגום כי רציתי לשמור מקום למנה העיקרית.

לעיקרית בחרתי בדג לברק על הגריל (99 שקלים) והתגלה כדג שנבצע/נפרס בתחתיתו, תובל והועלה אחר כבוד על הגריל והיה טעים מאוד.
חבר שישב לידי ובחר במנת פירות ים שכללה שרימפסים וקלאמרי דיווח שהשרימפסים היו טובים אבל הקלמרי היו "מסטיקיים"...

לשולחן הוזמנו עוד מספר בקבוקי מים - סן פלגרינו (13 שקלים).

לכל אורך הסעודה- הוחלפו הצלחות של הסלטים שוב ושוב.
וכן, הוגשו לשולחן פיתות עירקיות חמות.

סיכום:
האוכל היה טעים- לא מבריק (למעט סלט הכרובית בטחינה שהיה בולט לטעמי במצויינותו) אבל טעים.
השירות מהיר ומקצועי.
הלוקיישן - נמל יפו - רק הוסיף לעניין.

המלצה:
אפשר ואפילו מומלץ לבוא לעיתים קרובות.

ועוד הערה קטנה בעניין:
לפי מה שראיתי- כל העובדים במסעדה כולל הקופאית היו ערבים.
אני יודע שלחלק מהקוראים זה נשמע מצחיק שאני בכלל מציין את זה- אבל לרוב הערבים הם או מלצרים או טבחים או פועלי נקיון או לא נמצאים שם בכלל...
ובכל זאת מדובר בנמל יפו שנמצא ביפו - אבל עדיין לא מדובר בעג'מי.
וכמי שעבד בעבר בנמל יפו, וראה את המסעדות שם, שרובן היו בזמנו בבעלות יהודית כשהפועלים היו יהודים וערבים- המסעדה הזו - ואני חושב שזה שינוי מצויין ולטובה.
זה רק אומר לי שכשהערבים רוצים להשתלב- הם יכולים לעשות את זה, בלב ליבה של התרבות התל אביבית.
ומבחינתי חשוב מאוד וחייבים לעודד את המגמה הזו.

יום שבת, 31 באוגוסט 2013

ביקורת פונדק דרכים: יוטבתה בכניסה לאילת

עצרנו שם.
הדרך היתה ארוכה ולמרות שחצי שעה לפני אילת - היינו יכולים להמשיך- אבל נכנסנו בכל זאת- יוטבתה היא הרי סוג של מוצרי חלב פרימיום.

במקום יש מבחר של מוצרים טבעיים ומתנות קטנות שחלקן קשורות לחלב וחלקן לא.
בנוסף- יש שם מקרר גדול יחסית למקום- שמכיל מוצרים מהמחלבה המקומית.

אבל המחירים- גבוהים יותר מהמחירים במרכז הארץ...
ואני תוהה...
במקום שהקיבוצניקים שנמצאים בחור הנידח שבו הקיבוץ והמחלבה נמצאים, אני במקומם הייתי משתמש במקום כמוקד לקידום מכירות.
יותר מזה- הייתי מביא לשם מוצרים נסיוניים וחדשים ומנסה אותם על העוברים ושבים מאילת.

אבל הקיבוצניקים, כמו קיבוצניקים, חושבים כמו קיבוצניקים.
אם אפשר "לדפוק" את מי שעובר שם- יאללה קדימה.
הרי ממילא מבחינתם מדובר בקהל שבוי: נהגי האוטובוסים הרי ממילא לא משלמים כלום...

וחוץ מזה כנראה שהם בעיקר מסתמכים על הזכרון הקצר (והבוגדני) של הציבור הישראלי שלא זוכר עד כמה דפקו אותו בפעם הקודמת - ויתכן שהם צודקים בכך.
אני אישית לא חושב שזו סיבה מספיק טובה לגבות מחירים גבוהים בלי שום סיבה..
 

אני כמי שעושה את הקניות המשפחתיות זיהיתי בצרוה ברורה שהמחירים שם לא זולים כפי שהם היו אמורים להיות באילת (ליטר שוקו עולה שם 10.20  שקלים בזמן שבאשדוד אותו בקבוק עולה 2-2.5 שקלים פחות... ואני תוהה איפה ההגיון של הקיבוצניקים האלה...), ולכן זה מה שקניתי- רק כדי להשביע את רצונו של יורש העצר.
אם המחירים היו סבירים יותר למקום שהוא די חנות המפעל - אולי הייתי רוכש מוצרים נוספים.

אגב- לא הצלחתי להבין למה לא היו שם במקרר הגדול משקה בננה...
במקומות אחרים הייתי יכול להבין- אבל בחנות המפעל??

מסקנה
בפעם הבאה- אני חושב שלא אעצור שם.
אני, לשם שינוי, אזכור את הפעם הזו (והקודמת לה).
עוד חצי שעה של נסיעה, ואקנה את כל מה שהם מוכרים במחיר הרבה יותר הגיוני...
לטעמי, לפחות, אין שום הצדקה לעצור במקום שגובה מחירים גבוהים יותר ממרכז הארץ - כשהוא המקור למוצרים הללו, ומצד שני אין שם שום אטרקציות שיצדיקו את זה.

יום חמישי, 29 באוגוסט 2013

ביקורת: אילת העיר והעסקים הפועלים בה

זו ביקורת שונה מהרגיל קצת...
כמו שאתם יכולים לראות ולקרוא, הייתי בחופשה באילת.
אני יכול להגיד על אילת שבאופן כללי יש לה לא מעט מה להציע.
מצד שני יש משהו שמאוד הפריע לי.
באילת יש פטור על תשלום מ.ע.מ. בשיעור של 18%.

משום מה הסוחרים באילת לא שמעו עליו- והם גורפים את העלות של המס הזו לכיסם.

אנ ימנסה להבין למה ולא מצליח להבין.
התוצאה של ההתנהלות הזו היא שכל דבר שאתם רוכשים באילת- ושאי אפשר להשוות או בחלקו ניתן להשוות אותו למחירים הרגילים בארץ- עולה במינימום לא פחות ממה שניתן היה לרכוש אותו במרכז הארץ.

דוגמאות? בבקשה:
בקבוק קולה שעולה במרכז הארץ ברוב המסעדות (+/-): 10 שקלים עולה באילת 12 שקלים!!!
כפכפי קרוקס עולים במרכז הארץ 300 שקלים. באילת בחנויות המורשות (270 זו הנחה קטנה מ18%)...


וזה רק במוצרים.
אם פונים למלונות- המחירים גבוהים יותר ממרכז הארץ!!!

ואני תוהה למה?
נכון יש הרבה תיירים צרפתים באילת בזמן הזה.
אז זה אומר שצריך לשחוט אותם במחירים כי יש להם?

לטעמי - זו החזירות הקפיטליסטית שעלולה לחזור למלונאים ולסוחרים באילת כמו בומראנג...
אם בשנה אחת יחרימו את אילת- החברה שם יבינו את הרמז.
וזה בעצם כל מה שצריך לעשות.
שנה אחת לא לנסוע לשם ובזה לסיים את הסיפור שלהם.
הרי אם חופשה ברודוס של 4 ימים עולה 400 יורו (2000 שקלים +/-) כולל טיסה!!!
למה שבית מלון באילת יעלה יותר???
השירות שם יותר טוב?
בכלל לא בטוח!!
 

יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

ביקורת מסעדה: ברביס אילת

היינו באילת וללכת שוב לאל גאוצו כבר נשמע לנו משעמם מאוד.
המארחים שלנו באילת הציעו ללכת למסעדה שהם מבקרים בה כבר הרבה מאוד זמן על בסיס קבוע ואוכלים של לפחות פעם בחודש.

כמובן שקפצנו על ההצעה.

הגענו.
המסעדה נמצאת באיזור המלונות של אילת, כשהחניה על הכבישים הפנימיים.
המסעדה בנויה בצורה עגולה, ועל הקירות אפשר לראות מגוון של פוסטרים מסרטים רבים- בעיקר של ג'יימס בונד - הישנים יותר.


כיון שהיינו 7 אנשים הושיבו אותנו בחדר הVIP בשל מצוקת מקום- כל המסעדה היתה מלאה בסועדים- עם דגש על משהו שהפתיע אותי - רובם היו צעירים בני נוער עד בני 25-26 גג.

התיישבנו הזמנו מיד מנות ראשונות:
  • טבעות בצל (37 ש'),
  • כרובית מצופה (37 ש'),
  • כנפי עוף ברוטב צילי מתוק (31 ש')
  • קלמרי מטוגן (34 ש')
 עם ההזמנה הוזרמו לשולחנות שלנו מגשים עם רטבים שונים (שום, קטשופ, אלף האיים, רוטב שזיפים, ניונז, חרדל ודבש, שום ודבש צילי מתוק ועוד כמה שכבר שכחתי מהם- ואני, למרות שמאוד רציתי, לא התלהבתי מהמגוון הגדול או מאיכותו)...
המנות הראשונות עצמן היו טעימות למרות שאני חושב שלקערות בגודל של מה שקיבלנו - 37 שקלים על מנת טבעות בצל זה די מוגזם.
במחשבה שניה קילו בצל עולה 2 שקלים בסופר, ותאמינו לי שלא היו שם אפילו לא 200 גרם טבעות בצל...
גם כרובית מטוגנת טובה ככל שתהיה במחיר של ארגז כרובית - נראה לי מוגזם גמרי...

בקיצור האוכל היה בסדר גמור המחיר קצת מופרז.
(בלי להתייחס שבאילת - אין מעמ שמוסיף 18% לארוחה...)

לעיקריות הזמנו:
  • אנטריקוט ברוט פלפלת (92 ש') שהיה טוב מאוד בתוספת ציפס
  • "מנת בריאות" (66 ש')- שהיא בעצם נתחי עוף על הגריל, בתוספת ירקות מוקפצים על הגריל + (במקרה שלי שעועית ירוקה) - מנה טובה למרות שגם פה המחיר קצת גבוה מדי לתמורה, (לטעמי לפחות).
  • מנת כבדי עוף על מצע פירה (54 ש') - שהיתה מצויינת.
לשתיה לקחנו קוקה קולה (12 ש' לבקבוק).
ופה לדעתי מדובר במחיר מופקע לבקבוק שעולה למסעדה 18% פחות מכל מסעדה מצוייה במרכז הארץ.
במילים אחרות- בעלי המסעדה גובים מהלקוחות שלהם את מחיר המ.ע.מ. ומכניסים אותו לכיסם. 
שזו קצת חזירות מוגזמת.

לגבי השירות:
השירות היה משתדל מאוד.
כשהתעוררה בעיה בשולחן לידינו - העבירו אותנו מיד למקום שקט הרבה יותר.
העניין היחידי שיש לי להעלות הוא שכשמנה מסויימת (מנת כנפיים ברוטב "ברביס"- שרק אלוהים יודע מה יש בה), היתה חריפה מדי לילד שהזמין אותה והציעו לנו להחליף אותה, חייבו אותנו במנה החדשה והישנה...
אני חושב שאם לא ברור למלצר מידת החריפות של מנה- שלא יציעו אותה במיוחד לצעירים, ואם כבר הצעת אותה והמנה חריפה מדי- אפשר להחליף אותה ללא תשלום. (במיוחד כשכמעט לא אכלו ממנה...)


לסיכום.
האוכל היה סביר ותו לא.
השירות היה משתדל.
אני רק חושב שהבעלים של מסעדת ברביס צריכים להפנים שהפטור ממ.ע.מ. שהעיר אילת קיבלה, צריך לקבל ביטוי גם במחירי המנות שהם מוצאים ללקוחות, ולא רק בהנחה שהם מקבלים על הפרודוקטים שהם קונים מהספקים שלהם.

לגבי המלצה- אני חושב שאשקול מקומות אחרים לביקור להבא.

הכתובת: תרשיש 19א אילת