יום רביעי, 18 ביוני 2014

שני אורות בליל - פסטיבל ישראל: יהורם גאון מארח את אסתר עופרים

כינוס פיסגה שכזה לא היה במחוזותינו כבר הרבה זמן.
מצד אחד- יהורם גאון - ירושלמי (בתדמית בלבד - עוד נדון בכך בהמשך) מול אסתר עופרים זמרת ענקית שפעלה במשך עשורים רבים בחו"ל.

אני עצמי כשראיתי את ההופעה שלה - מיד חיפשתי את משרד הכרטיסים ורכשתי באינטרנט 2 כרטיסים לאולם במחיר של 269 שקלים לכרטיס. (שורה 8 במרכז האולם)
מחיר לא זול בהתחשב בעובדה שמדובר ביהורם גאון שמופיע פה לא מעט.
אסתר עופרים- זה כבר עניין אחר לחלוטין.
אותה רציתי לראות באמת.

ההופעה של שניהם היתה בבניני האומה בירושלים.
אני אסכם ואגיד שלמרות שמדובר בהופעה של יהורם גאון + 5 שירים של אסתר עופרים בלבד - זו עדיין היתה הופעה טובה מאוד.

נתחיל מיהורם גאון:
מדובר באמן מבוסס מאוד בתרבות הישראלית, חתן פרס ישראל, ששעתיים של הופעה עושה בעיקר עוול לשירים שלא הושמעו.
ליהורם גאון יש יותר מ40 תקליטים ואלבומי אוסף שהוא הוציא לאורך השנים.
לגאון יש מבחר עצום של שירים ובחירה בשירים מסויימים ממצבת אותו כ"ירושלמי" למרות שהוא גר ברמת השרון עשרות שנים.
לטעמי השיאים בהופעה היו שירי הלדינו, והשירים שגאון שר וקשורים לירושלים ולאופי של העיר המיוחדת הזו: "השר מונטיפיורי", "הנני כאן", קזבלן ועוד רבים וטובים.
גאון הכניס קטעי קישור שחיברו את השירים בסיפורים מחייו וכללו את הביקורת היחידה שהיתה משמעותי עבורו- זו של אביו המורה.

אסתר עופרים היתה סיפור אחר. בכלל היא סיפור אחר.


את קול הפעמונים שלה היה אפשר לזהות בקלות, למרות הדמות השברירית שלה. 
למרות בקשות מהקהל לשמוע את שחרחורת היא הסתפקה ב5 שירים וירדה מהבמה והשאירה אותנו עם יהורם גאון שחזר.

סיכום:
הבעיות:
1. ליהורם גאון יש כל כך הרבה שירים שזה ממש עוול לשיר שירים מסויימים ולהתעלם מהאחרים.
2. חבל מאוד שאסתר עופרים לא שרה יותר שירים- ולחילופין- בפסטיבל ישראל צריכים לשקול להציע לה להרים בעצמה מופע שיתבסס עליה ולא להתארח במופעים של אחרים.
על פי מחיאות הכפים שעופרים קיבלה בסיום "הנמבר" שלה היה די ברור שהקהל הגיע בעיקר בגללה ולא בגלל יהורם גאון - שכאמור יש לו זכויות רבות- אבל הוא חשוף הרבה יותר לקהל הישראלי והיא מגיחה לעיתים רחוקות כל כך - למרות הצמא הגדול לשירתה.

יתרונות:
הפקה מקצועית של ההרכב שהיה מאחורי שני האמנים הגדולים הללו.
שירים שהם תבנית נוף מולדתנו.

אין תגובות:

פרסום תגובה