יום שבת, 10 בספטמבר 2011

פלאפון - חרא של חברה

הסיכום שלי מופיע כבר בכותרת.
מדובר בחברה שלא ברור לי על מה היא מסתמכת כשהיא מציגה את מרכולתה בפרסומות שלה.
מה עוזר לי שהיא המודם הסלולרי שלה הוא הכי מהיר אם בשירות לקוחות שלהם יושבים חבורת אפסים?

הנה דוגמה לחברה המחורבנת הזו ואיך היא מכשילה ומשקרת בפנים ללקוחות שלה.

1. הכל התחיל כשבמרץ לפני 3 שנים החלטתי לבדוק עם איזה חברה כדאי לי להכנס לחוזה על 5 מכשירים.
הגיע אלי הביתה סוכן בלווית סוכן מתחיל ואני לתומי ביקשתי משהו פשוט- אני רוצה איפון.
אבל לפלאפון אין איפון.
מה עושים?
משקרים ללקוח ואומרים לו שיש לנו אייפון.
אבל מה לעשות שהלקוח רוצה אייפון? נותנים לו מכשיר טריו -שבשום צורה או אופן לא מזכיר אייפון.
והלקוח?
שיזדיין לו עם הטריו 3 שנים.

אבל זה חלק ראשון.

חלק שני.
2. מוכרים ללקוח מכשיר שאינו מתאים לנסיעות לחו"ל.
(סגנון הכתיבה הזה מזכיר לי סרט של טקאשי קיטאנו אבל זה בכל זאת מוצא חן בעיני).
במפורש הובהר לנציגי המכירות שאני נוסע כמעט כל חודש חודשיים לחו"ל ואני צריך טלפון שתומך בכך.
אין שום בעיה אמרו לי הנציגים העולזים של פלאפון.
בכל פעם שאתה נוסע, אתה מתקשר והמכשיר המתאים ממתין לך בנתב"ג.
אין שום בעיה וכולם עושים זאת הבטיחו לי השניים.

והמכשיר החלופי? אין שום בעיה הוא חיני חינם.
אלא מה?
לאחר חודשיים עברה הרשת הסלולרית של פלאפון לעבוד בטכנולוגית GSM.
הטכנולוגיה שאורנג' וסלקום עובדות בה כבר יותר מעשור.
לפאלאפון לקח שנים להבין שזו הטכנולוגיה העדיפה אבל לא משנה.
מה שכן משנה הוא שכהחל המעבר הם החליטו לחייב את כל בעלי המכשירים הישנים בעלות השכרה של מכשיר של 6 שקלים ליום.
ואני תהיתי לי ובקול רם באוזני הנציגי שירות:
למה אני צריך לשלם על שירות בחינם שהובטח לי כשלקחתי את המכשיר?
אני צריך לממן את החלפת הרשת של חברת פלאפון?
ציינתי בפניהם שאם הייתי יודע שהמכשיר הכי חדש שיש לפלאפון (כך תיאר באזני נציג המכירות את המכשיר) לא יכול לבצע את המהלך- לא הייתי נכנס לכל העסקה.
אבל הם בשלהם.
הפתרון שלהם היה שאשדרג את המכשיר למכשיר שתומך ברשת החדשה ואשלם כפול- גם על המכשיר הישן וגם על החדש.
לפתרון המחוצף ובזוי הזה לא הסכמתי כמובן.
ניסיתי להסביר ולהבהיר להם שהגיוני יותר שלאחר שיסתיימו 3 שנות העיסקה איתם- אם אקנה מכשיר שאינו מתאים לרשת החדשה- זו באמת תהיה בעיה שלי.
אבל אל תתנו למחשבות, בקשות, רעיונות, הגיגים הללו להפריע למנוחתם של נציגי פלאפון.
מבחינתם אני הייתי האשם שקניתי את המכשירים המחורבנים שלהם שתמכו רק ברשת הישנה - סמסונג R500.
וזו בעצם בעיה שלי.
כל הפניות שלי להגיון של אנשי פלאפון נפלו על אוזניים ערלות.

3. חלק שלישי - חיובים שלא היו ולא נבראו
יום בהיר אחד אני מגלה שיש חיובים לכל מיני גורמים שלא ידעתי על קיומם עד עצם היום הזה
כשפניתי לפלאפון - הם שלחו אותי לחברה שביצעה את החיובים- כאילו שזו בעיה שלי
עצם הרעיון שהם הכניסו יד של גורם שלישי לכיס ולארנק שלי וגבו ממני כספים - נראתה להם תמוהה משהו.מבחינתם זו בעיה שלי שהם אישרו למישהו אחר למשוך דרכם כספים מהחשבון שלי...

4. חלק רביעי - חיובים על מה שלא סוכם וכפל תשלומים על מה שכן סוכם
מעבר לכל החיובים הללו שצויינו לעיל, גיליתי שגם סיכומים שהיו לי עם הנציג שכללו אפשרות לשימוש גם באינטרנט וגם בשירות הGPS של פלאפון- אבל חיוב רק על אחד- לא כובדו.
חוייבתי על שניהם- למרות שלא השתמשתי באף אחד מהם.
בפעמים הראשונות שהתקשרתי- הם התנצלו והודיעו חגיגית שזה לא ישנה.
לאחר שזה קרה מספר פעמים- הם החליטו שהמסלול שלי בכלל שונה ואני בעצם כן מחוייב על שניהם.
לא עזרו לי הדרישות לראות את החוזה- הם פשוט המשיכו לגבות כסף כפול בכל חודש וחודש.

חלק חמישי - שינוי מסלול ללא אישור הלקוח
בשעה טובה ומוצלחת סיימתי את החוזה של 3 השנים עם פלאפון.
הגעתי לחברה לנתק כל קשר וזיקה אליה.
הכל היה בסדר החתימו אותי על מסמך שבו צויין במפורש שאין שום חיוב על שום דבר ושום שיחה.
יצאתי משם עליז וטוב לב.
לאחר כחודש שעבר יחסית די בשקט- קיבלתי מכתב (לתומי חשבתי שמדובר במכתב פרידה ושלום שלום), שבו הודיעה לי חברת פלאפון שהם מחייבים אותי ב200 שקלים על "שינוי מסלול".
טסתי לשם ואז התברר לי שהחבורה העלובה שיושבת שם החליטה להעביר אותי למסלול talk and go
ובמילים פשוטות למסלול של טוקמן.
אם בזה היתה מסתכם העניין לא היתה לי כל בעיה.
העניין הוא שהמעבר עלה לי 200 שקלים!!!!
כל הנסיונות שלי להבהיר להם שאין לי שום כוונה להשאר לקוח שלהם, להשאיר קו כלשהו אצלם, לראות מכתב, הודעה או סתם משלוח של "שנה טובה" ו"חג שמח" מהם, לא התקבלו.
הפתרון היחידי שהם יכלו לתת לי הוא שאם אסכים להשאיר אצלם את הקן פתוח הם יתנו לי הנחה של 100 שקלים!!!


בקיצור, ניתן לראות שהחברה המחורבנת הזו היא חברה שאם היה פה באמת צדק חברתי, הפעילים שלו היו עולים על משרדיה ומעלים אותם באש ותולים את מנהליה בכיכר רבין מהרגלים.
(סיום בסגנון של טקאשי קיטאנו)
ואם לתמצת את הפוסט הזה בצורה רצינית אז זה הולך ככה:
1. מכשירים מחורבנים.
2. שירות לקוחות גרוע.
3. חיובים ללא הצדקה.
4. גניבה בידי מורשה.
אין לי ביטוי אחר לשינוי החיובים שעובדי החברה יצרו בחשבון שלי במהלכו ובסיומו.

מסקנה: פלאפון חברה מחורבנת.
 

יום שישי, 9 בספטמבר 2011

צ'ינה האוס - אלונים

יש מישהו שתמיד יזכר אצלי לטובה ולרעה.
שמו משה בדש. הבעלים לשעבר של תשלובת פיקנטי.
כסטודנט טרי, שלא כל מימיו מסעדות סיניות נחשפתי לאוכל המהיר הסביר ביותר בעולם.
תמורת סכום הגיוני לסטודנט (אל תצפו שאסגיא לכם את גילי כמובן...), הזמנת ארוחת צהרים ושתיה- והיית יוצא עם בטן נפוחה ומלאה.
נפוחה מאוכל ומלאה בכאבי בטן.
צריך להגיד את האמת.
האוכל לא היה משהו אבל היה חם, בכמות ענקית ואף פעם לא הרגשת שדפקו אותך - עד הביקור הראשון בשירותים.
אבל כסטודנט זה היה פתרון לא רע להרבה רעות חולות שיש באוניברסיטת בר אילן.

חמה נזכרתי בזה? 
כיון שהגעתי למסעת צ'ינה האוס בקניון אלונים לפגישה עסקית.
עד להגעת השותף, נכנסתי והזמנתי ארוחת צהרים.
בתחילה העסקית נשמעה קורצת במיוחד:
אגרול
2 מנות בשריות
2 תוספות

והכל ב 36 שקלים.

הזמנתי:
אורז מטוגן
ירקות מוקפצים (מה שקרוי במקומותינו צופ-סוי)
ועוף חריף (מה שאמור להיות קרוי עוף סצ'ואן).

הנה הרשמים:
1.העניין הראשון הוא הכמות: כמות זעומה כל כך של אוכל - הרבה זמן לא פגשתי.
על צלחת לא גדולה ניסתה המוכרת להכניס את כל הרביעיה + האגרול.
איך להגיד את זה- הקמצנות של המסעדה עמדה ועומדת בעוכריה.

לוגופן של מנות:
הכל היה קר, פושר, וחמים.
ותו לא.
וחבל.

יוצא לי הרבה מאוד להגיע למקום- ואני כנראה בזמן הקרוב לא אכנס לכאן שוב.
אני מחכה לתוצאות הביקור בשירותים...

סיכום:
שירות: תלוי בעומס
נקיון: סביר
מחיר: לא מדהים (ארוחה עסקית +קולה = 44 שקלים).
חנייה: תלוי מתי באים

בקיצור- לא מומלץ. 
עדיף ללכת לארקפה שנמצא בסמוך.

יום חמישי, 8 בספטמבר 2011

השטיח המעופף - בורגס - מלון דלתא ביץ

נסענו לבורגס לדלתא ביץ הוטל.
השגנו חבילה שעל פניו נראתה מצויינת.
3 ימים, חצי פנסיון, כולל טיסה ב300$.
ועכשיו למציאות העגומה:
1. הגענו למלון והתקבלנו על ידי פקיד קבלה (יחיד) שמאוד השתדל אבל ראו עליו ש"אכל" כל כך הרבה ישראלים בחצי השנה האחרונה שלא היה לו כל רצון לסייע "וואט סו אוור"...

(מיותר לציין שבשלושת ימי החופשה שלנו אותו פקיד לבש את אותה חולצה??? בהמשך כבר תתבהר התמונה והעניין הזה לא יהיה חריג יחסית לשאר התקלות במלון הזה...)
בכלל, הקבלה היתה חשוכה רוב הזמן.
מזל שהקבלה במלון קרובה לכניסה ורוב הקיר החיצוני מזכוכית... אחרת פקיד הקבלה היה יושב בחושך...

קיבלנו חדר בקומה חמישית.
על פניו, זה נשמע מצויין, אלא שהמציאות עלתה על כל דמיון פרוע שיכולנו להעלות על דעתנו...

2. החדר ריק.
החדר היה גדול יחסית לבתי מלון שבהם ששהינו בהם אבל ריק...
אני לא בטוח מה גרם להרגשה שהחדר ריק: הגודל שלו או שלא היה בו דבר למעט שתי מיטות מחוברות..., שידה קטנה שהגודל שלה בלט על רקע החדר הגדול, וכורסה שראתה ימים טובים מאלה... לפני הרבה מאוד שנים....
3. למלון מעלית אחת.
וזו בעיה כשהמעלית לא תמיד פועלת בגלל תקלות או בגלל נקיונות של הצוות שתוקעות את המעלית לשעה- וזה קרה בנוכחותי.
אורח מבוגר שלא היה מסוגל לעלות 4 קומות במדרגות (כמוני), המתין למעלית כשעה!!!
למזלם של אנשי המלון- הוא לא היה ישראלי. אני חושב שהוא היה גרמני או משהו - אחרת זה היה נגמר בצעקות.
נקודה נוספת בהקשר של המעלית: היא תוכננה רע מאוד או שהוספה בשנים האחרונות.
אחרת אין הסבר לכך שהגישה למעלית נמצאת על 3 מדרגות עם שיפוע חד למי שצריך.
מיותר לציין שכסא גלגלים לא יוכל בחיים לעלות או לרדת שם בלי להתהפך...

4. הפרוזדורים של המלון ארוכים וחשוכים.
מנורות לא היו חסרות שם - מה שכן היה בעייתי היתה העובדה שבכל המסדרונות הותקנו חיישנים שתפקידם להאיר את אותו חלק של המסדרון שבו אתם הולכים.
ופה באה הבעיה- החיישנים לא עבדו...
המסדרונות היו חשוכים רוב הזמן...
(במחשבה שניה - אולי כן היו חסרות מנורות- כיון שלא הצלחנו להפעיל את החיישנים- לעולם לא נדע...)
5. לא היו מספרים על החדרים.
נשמע הזוי? נסו לאתר את החדר שלכם בעזרת שימוש בלוגיקה (אם פה 537 אז איפה 539) או לפי החדרים הבודדים שכן סומנו במספרים...
6. לא היה מקרר בחדרים.
רק לאחר תשלום של כמה לייבות לחדרנית קיבלנו מקרר, שלא עבד.
תשלום נוסף - פתר את הבעיה.
בכלל תשלום של כמה לייבות (לייבה שווה 2.7 שקלים) תמיד פתר בעיות במלון...
(מישהו אמר מיניבר? הצחקתם את המלון...)
7. המיטות
המיטות הן סיפור בפני עצמו, כיון שמאוד הופתענו למצוא מיטות ומזרוני "סוכנות" ענתיקות בשימוש יומיומי בבית מלון...
נראה מזמין??? כמה חבל שמול המלון אין שום עצים... כנראה שהתמונות צולמו בחדר במלון אחר....

המיטות שישנו עליהן היו צריכות להיות באופן טבעי באיזה מוזאון מקומי שהיה מציג את החיים בתקופה הקומוניסטית, אבל לא, הן שימשו את האורחים במלון באופן יומיומי ותדיר.
זה הזכיר לי את המכוניות שניתן למצוא בקובה- מכוניות אמריקאיות שעדייו נוסעות מאז שנת יצורם - שנות ה50 של המאה הקודמת- כשחלקם משמש אפילו כמוניות!!!...
למותר לציין שראינו את החדרניות מעבירות את המזרונים מחדר לחדר - מה שיותר מרמז על כך שאין מספיק מזרונים במלון...
8. חדר האוכל
כשבדקנו באינטרנט את המלון, אחת התמונות שנחשפה לעיני היתה של חדר האוכל.
על פניו נראה מראה של מגוון אסטטי של מזון רב, המסודר בצורה שמזכירה מלונות 4 כוכבים בארץ.
בפועל... רוב חדר האוכל היה ריק מאוכל ורק מספר מצומצם ומאוד מוגבל של מנות הוגשו לאורחי המלון.
אחד המינוסים היותר בולטים של המלון הוא האוכל.

 לפי הבגדים רואים שהתמונה צולמה לפני עשרות שנים...

 9.אין כספות בחדרים
הפתרון של המלון? כספות ליד הקבלה, בתשלום של 12 שקלים ליום שימוש בכספת.

10. מיקום המלון
המלון ממקום הרחק מאיזור ה"אקשן" התיירותי.
מצד אחד זה יחסית איזור שקט, אבל מצד שני בכל פעם שתרצו להגיע לאיזור המעניין של חנויות ותיירות- תצטרכו ללקחת מונית או אוטובוס או רכבת...

11. הבריכה של המלון.
אני חייב לציין שלאחר כל שאר הדברים שצויינו לעיל - לא כל כך התחשק לי להגיע לבריכה של המלון למרות שהיא היתה 4 קומות מתחתינו.
אבל מזוג חברים שכן הלך לבדוק אותה הסתבר שמדובר בבריכה רדודה שיותר מתאימה לפעוטות מאשר למבוגרים.
ועוד נקודה הזויה בעניין הבריכה: מסביב לבריכה יש איזור של דשא. מי שנכנס אליו ואסור להכנס אליו נקנס ב100$!!!!!!
כן כן מה שקראתם.
 קנס של 100$.. במלון שלא שווה 10$ בעצמו...

נראה יפה נכון??? רק חבל שגובה המים מתאים בעיקר לפעוטות וברווזים...

12. מים חמים
זה היה עניין של מזל.
אם חזרתם מוקדם- הצלחתם להתקלח במים חמים.
אם לא...
לא.

13. שירותים בחדרים.
לחבר שלנו שלן בחדר אחר, היתה תקלה בניאגרה
מיותר לציין שלא עזרו כל בקשותיו לשלוח איש תחזוקה- השירותים לא תוקנו...

14. נקיון כללי
אחת הנקודות שמאוד בלטו לאורך כל החופשה.
המלון מטונף.
פשוט מלוכלך.
אני לא יודע אם העובדה שההנהלה של המלון כללה את ההוא מהקבלה שלא החליף חולצה במשך 3 ימים, או שלא ראינו שום הנהלה למלון, או שלחדרניות לא היתה מוטיבציה לנקות...
אבל בסופה שלחופשה-  כל המלון ממש מלוכלך.
העניין הזה בלט במיוחד במעלית - שהרצפה שלה היתה מטונפת גם לאחר שצוות הנקיון סיים "לעבוד" עליה..
לא יודע, אולי זה הסטנדרטים שלי, אולי המלונות בארץ משתמשים ביותר חומרי ניקוי, לא יודע, בשורה התחתונה המלון היה מוזנח ושידר את זה בצורה בולטת.

לאחר כל זה אני עדיין מתפלא שהשטיח המעופף שולחים אנשים למלון הזה כיון שהמלון ממש לא עומד בסטנדרטים מינימליים של אירוח מערבי ובטח ובטח לא בסטנדרטים של הישראלים שידועים בדרישות שלהם...
אני בספק רב אם אנשי השטיח המעופף ביקרו במלון הזה אי פעם או בדקו אם יש התאמה מינימלית להתאמה לקהל הישראלי...


סיכום:
שומר נפשו ירחק מהמלון הזה.
ומי שחס על כספו חופשתו העתידית ירחק מהשטיח המעופף.
(שניהם לא שווים לא את הכסף ולא את עוגמת הנפש...)


יום שבת, 27 באוגוסט 2011

סינמה סיטי- הזמנת כרטיסים

זוועה.
אין לי שום ביטוי אחר למערכת האינטרנטית של הסינמה סיטי להזמנת כרטיסים.

ומעשה שהיה כך היה:
הילדים החליטו ללכת לדרדסים מדובב לעברת ותלת מימד.
בסדר- שיהיה (בפולנית) .

כל הנסיונות לבצע הזמנה נתקלו במסך אטום בדוגמת חלון ריק שנפתח ואין בו כלום.
לא פיירפוקס, לא אקספלורר, לא כלום.
לא עובר.
בקיצור, זוועה.

ומאוד מומלץ שמישהו בסינמה סיטי יתן דעתו על העניין.
הפקת סרטים, זה אחלה אבל אם אי אפשר להזמין כרטיסים- זו בעיה ששום סרט תדמית לא תפתור.

יום שבת, 20 באוגוסט 2011

פסטיבל הכליזמר בצפת אוגוסט 2011

זו השנה הרביעית שאני נוסע לשם.
ואני חייב לציין באופן כללי שמשנה לשנה אני נהנה יותר ויותר.


ואלה ההופעות שראינו השנה והחוויות שחזרנו איתן:
אייל שילוח- מארח את אהרון רזאל
שנים מענקי הז'אנר נפגשו על הבמה המרכזית- כיכר שדה -והעלו מופע מחשמל.
רזאל עלה באמצע ההופעה של שילוח ושניהם נתנו לקהל את מה שרצה- מוזיקה יהודית הסטורית ועכשווית.


שילוח הפליא להשתלב בסולואים וליווי בכינורו את שיריו של רזאל והקהל נענה להם. 
חבל שרזאל לא הכניס גם את שיריו הפחות דתיים עבור הקהל החילוני שהגיע אף הוא להופעה.

איטה ודוב זילברמן
מופע מרגש שחוזר על עצמו ומשתבח משנה לשנה.
בכל שנה גררו אותי לראות את "האמא והבן", ולמרות שלא כל כך רציתי- השנה הלכנו לראות את ההופעה- שהיתה בחצר הסראייה, שהשתלבה היטב עם סיפוריה של איטה על אירועי עבר בצפת ואישים שונים שנשזרו בין השירים.


 הבן, דוב זילברמן, שילב את דודו- אחיה של איטה בכמה מהשירים, ובאופן כללי ההרגשה היתה שמדובר במופע מרגש מבחינה הסטורית שמביא את ניחוחותיה של צפת ואת האישים והאירועים שעברו עליה ב300 השנים האחרונות, החל מניגונים של הילולת בר יוחאי, וכלה בזמירות מחסידות קרלין.

קייב כליזמר
צמד שונה ממה שהיה מתוכנן בתוכניה אבל הביא בכל זאת את קולות הכלייזמרים המסורתיים מחצרות החסידות שברוסיה ובאוקרינה.
היה מעניין לראות את שני הנגנים הללו משלבים אחד את השני בנגינה ומציגים שילובים וגרסאות חדשות לניגונים מהתפילות המוכרות.
עמאד דלאל
לטעמי האישי, אחד משני המופעים הטובים ביותר בכל הפסטיבל.
דלאל משלב צלילים גליליים ואת הסולם הערבי המוזיקאלי לתוך מוזיקת נשמה יהודית וערבית.
ההרכב היהודי והערבי שלו שהופיע בסיום ההפסיטבל עם אייל שילוח גרם לברקים ורעמים על הבמה.
פשוט מדהים.
השימוש של דלאל בחומרים יהודים מסורתיים וכלים לא רגילים לניגונים יהודיים וותיקים היה מצויין.
הכנסת הפייטן שאת שמו שכחתי היתה שיא במופע והיתה מיוחדת בעיקר עבור הקהל הספרדי שמילא את המעברים והמושבים.

יום שלישי, 19 ביולי 2011

נאור ציון נגד הפפראצי - ערוץ 10

אחרי מתקפת הפרומואים הייתי בטוח שמדובר ביצירה מיוחדת של נאור והחברה, וכגודל הציפיות- גודל המבוכה והבזיון.
במקום לעשות משהו עם טוויסט או עם איזה מהלך מעניין בתסריט- דבק ציון ושאר הכותבים בתוכנית בנסיון לשוות לציון תדמית של סטנדאפיסט עם יכולות מיוחדות לעשות תוכניות ששוה להמתין להם קיבלתנו את הגירסה העלובה של רוקי, בתוספת זנבות של גרי סיינפלד וסיום שונה מסיפורו של אלוף...
בקיצור היחידי שעושה את התוכניות הצפויות של נאור ציון לשוות לצפיה הן ההבלחות של יובל סמו.
וחבל כי לנאור ציון יש יכולת אילתור לא רעה בכלל.

הבעייה היא עם האגו.

יום שני, 18 ביולי 2011

ביקורת מסעדה: שיפודי בילו

היה אירוע משפחתי ששווה לחגוג אותו ולכן יצאנו 3.5 אנשים לאכול.
3 מבוגרים וילד.

למסעדה יש מגרש חניה פרטי צמוד אליה - מה שמקל באופן משמעותי את העניין וזה לטובתה.
בכניסה למסעדה עומד שומר שלמעט בהרתעה- אין לו שום משמעות.

התיישבנו והזמנו ככה:
מנות ראשונות לכולם.
סלט חומוס פטריות.
סלט ערבי.

"בגדול"?? לא היו הפתעות בסלטים.
סלטים סטנדרטיים. חלקם עשויים במקום חלקם מיובאים ממקורות אחרים.
הסלטים שציויינו במיוחד היו סלט החצילים המוחמצים, סלט הביצים עם הבצל הירוק, והמטבוחה.

לעיקריות:
סטייק אנטריקוט מדיום - סביר. חלק מהעניין נבע מהעובדה שהסטייק הגיע רייר ולא מדיום.
שני שיפודי כבש - טובים מאוד
שיפודי פרגיות - טובים מאוד
שיפודי כבד - טוב מאוד - עשוי במידה נכונה
ושיפודי לבבות עוף - מצויינים. בניגוד למקומות אחרים- לא היו שרופים ולא "חיים" מדי.

צלחת ציפס קטנה היתה תוספת סבירה.

כל הארוחה בתוספת קינוח+ 2 קנקני לימונדה  ושני בקבוקי מיץ מנגו עלו כ400 שקלים.

סיכום:
חניה: קלה.
שירותים: נקיים
שירות: משתדל.

בקיצור- מקום סביר לגמרי עם מחירים סבירים לגמרי.

מומלץ.