כשאני הולך למסעדות יש חשיבות גדולה לפרטנר שלי.
אם זו החוקית אני משתדל שלא ללכת למסעדות דגים כי היא ממש לא בעניין הדגה.
עם הבן שלי מדובר בעיקר במזללות מסוגן של מקדונלד ותו לא.
עם חברים אחרים - זה מתחלק בין ארוחות עם הצמחונים והטבעונים וכלה בטורפי על (כמוני).
ל"שאולי בכיכר" הגעתי עם הבן שלי, מה שיצר קושי מסויים כיון שמנות ילדים הן לא בדיוק מושא לביקורת - מדובר במנות שמיועדות לילדים ואלה מתעניינים בעיקר בפרסים שהם מקבלים בסוף ולא בטיב המזון וצורת ההגשה שלו.
ולכן הוא מסתפק בדרך כלל בנקניקיות תעשייתיות (מחורבנות) עם ציפס דלוח.
כשהגעתי למסעדת שאולי בכיכר שמנסה למתג עצמה כמסעדה מזרחית איכותית, ניסיתי לשכנע את הבן שלי לאכול משהו קצת יותר מתוחכם מאשר נקניקיות.
לאחר מסע שכנועים רציני הוא הסכים ולקח למנה עיקרית שיפוד כבש ושיפוד פרגית.
אני הזמנתי לעצמי שני שיפודי כבד.
הארוחה בשאולי בכיכר מורכבת כעקרון משלושה חלקים:
מנות פתיחה שמגיעות כמו מזטים על צלוחיות- אכול כפי רצונך - המלצרים ממלאים כמעט מיד כל מה שהתרוקן (16 שקלים לאדם), ולאחריו המנות העיקריות, וקינוחים בסוף.
מנות הפתיחה היו טובות.
במיוחד ראויות לציון: סלט הביצים שהיה עדין ולא כבד מדי, סלט הקישואים החמצמץ והפלפלים החריפים.
ראוי לציין את הפיתות שנאפות במקום ומגיעות חמות ישר מהתנור.
המנות העיקריות היו נפילה:
ראיתי שהבן שלי "נאבק" בשיפוד הכבש.
לאחר כמה דקות של לעיסה הוא הוציא את חתיכת הכבש וסרב לאכול יותר מהשיפוד.
טעמתי מהשיפוד וגיליתי בעצמי שמדובר בבשר קשה במיוחד, לא לעיס, וקר.
אי אפשר להגיד שבשר הכבש התקרר כל כך מהר כיון שהיה הראשון שנאכל...
הפרגית היתה יותר מוצלחת אם אפשר לקרוא לזה כך.
המנה שלי היתה הפוכה, שיפודי הכבד היו ממש על סף הנא.
הציפס שליווה את המנות העיקריות היה סביר.
הבן שלי ששימש כמדד לארוחה אפילו לא התעניין בקינוח וזה אומר הרבה מאוד.
מבחינתי הארוח היתה כשלון. כיון שבפעם הבאה שאצא עם הבן שלי- ילד בן 9 הוא יסרב לאכול את המנות היותר איכותיות התפריט ויעדיף את המוכר והידוע מבחינתו- מנת ילדים וחבל.
סיכום:
מאוד מאכזב.
מאוד יקר (180 שקלים למבוגר וילד בלי יין או קינוחים נראה לי הגזמה בכל קנה מידה...).
חניה - צמודה.
