יום רביעי, 25 בדצמבר 2013

ביקורת מסעדה: בורוכוב 88 רעננה

בורוכוב 88 רעננה היא מסעדה כשרה וניתן לראות זאת בעיקר לפי האוכלוסיה המגיעה לשם.
יש להםכשרות מהדרין של רבנות רעננה ומנהלים אותה שלושה גיסים נחמדים... (פגשתי אותם).

בקיצור התיישבנו לארוחה והוסבר לנו שארוחה עסקית כוללת מנה ראשונה ושתיה במחיר המנה העיקרית+12 שקלים.

לקחתי מרק עדשים חומות שהיה בסדר גמור.
המרק הכיל גם אטריות קמח שגרמו לו להיות ממלא ביותר. 

השותפה שלי לארוחה לקחה לה סלט ירוק שהתגלה כסלט עלים, עגבניות שרי ורוטב קל- אני חושב שזה היה סוג של ויניגרט.

לעיקרית לקחתי פוקצ'ינה חצילים (45 שקלים) שהתגלתה כפוקצה דקה ועגולה (כמו פיצה) ועליה הונחו חצילים וגבינת פיקורינו.
להפתעתי - חששתי מדובר בסוג של פיצה- הסתבר שהמנה היתה טעימה מאוד.


השותפה שלי לארוחה לקחה  פילה סלמון צלוי על תפוחי אדמה בתנור (79 שקלים) - שהגיעה והיתה מנה גדולה ויפה.
לטענת השותפה שלי- הדג היה מצויין.



לסיכום
האוכל היה בסדר גמור.
התמחור קצת גבוה מדי - עיסקית בצהרים של 91 שקלים (מנת הסלמון) נחשבת לגבוהה מדי גם בתל אביב ושם התחרות גבוהה הרבה יותר.

בקיצור- אם לוקחים את המנות הזולות יותר בתפריט- העיסקית משתלמת.

חניה- יש בסביבה

 מומלץ?
תלוי במנה. אבל בגדול לאוכלי כשר- מדובר במסעדה מצויינת עם תמחור שפוי יחסית.





יום שישי, 20 בדצמבר 2013

ביקורת מופע: הפרוייקט של עידן רייכל - קונצרט חורף, האנגר 11 נמל תל אביב

נתחיל בחלקים היותר מהנים:
1. אין ספק שמדובר באמן ישראלי אולי מהמקוריים ביותר שקמו לנו פה בארץ.
2. מדובר גם באיש צוות מופלא שלא מפסיק לפרגן ולתת לאחרים את מרכז הבמה, תוך שהוא נמצא לא רחוק משם.
3. ככותב וכיוצר מוזיקה מדובר בלי ספק באחד האמנים הישראלים היותר פוריים שיש לנו.
בטח על רקע כל שאר האמנים שפועלים פה (מסוגו של אביב גפן, למשל) ושהצליח לפצח את הטעם הישראלי האולטימטיבי שכולל קהלים מכל הגוונים שמחוברים לסגנונות שונים אבל כולם מאוד אוהבים את החומרים שלו.
4. ההופעה שכוללת את רייכל ועוד 12 מוזיקאים ומלווים שונים, יוצרים חגיגה אפריקאית וים תיכונית מפתיעה.
כיון שמדובר בקונצרט חורף, חשבתי שמדובר במשהו אינטימי של רייכל על הפסנתר ותו לא.
אז זהו שממש לא.
רייכל ושער הצוות שעלה לבמה נתנו חגיגה וחאפלה אפריקאית ממדינות שונות (אתיופיה, זנזיבר, סנגל, פורטוגל, מרוקו, ועוד)
5. הצוות שליווה את רייכל ובשלבים מסויים אף הוביל את המופע היה מצויין וכלל את כברה קסאי, אילן דמתי, ומאיה אברהם שכבר נמצאת בחודש התשיעי ולמרות זאת נתנה הופעה מרגשת.
6. לאחר ההופעה נמכרו חולצות ודיסקים בדוכן ליד היציאה.
המחיר של החולצות היה שווה לכל נפש: 20 שקלים לחולצה.
לא שמדובר בחולצות של "לקוסט"- אבל הנה דוגמה למחיר סביר ועממי שמשאיר טעם טוב.




החלקים הפחות מהנים:
1. עמידה בזמנים.
אם מזמינים את הקהל לשעה 19:30 למה מתחילים בשעה 21:30?
תזמין ישר לשעה שבה אתה רוצה להתחיל וזהו- ממילא מדובר בשעות לחוצות בתנועה- אז למה לגרום לעומס מיותר?
2. הישיבה בהאנגר 11 היתה על כסאות לא ממש נוחים.
בהתחשב בכך שההופעה ארכה יותר משעתיים - זה היה סוג של עינוי מסויים.
3. מחיר כרטיס של 240 שקלים הוא קצת מופקע.
אני מבין את הצורך של רייכל לעבוד פחות ולהרוויח יותר אבל יש הופעות לא פחות טובות בפחות מחצי המחיר.
ודווקא בגלל הזיהוי שלו כאמן כלל ישראלי זה בטוח מונע מקהלים רבים אחרים להגיע להופעות שלו.
4. רוב הקהל בא לראות את עידן רייכל שר את השירים היפים שלו.
בפועל החלק שלו היה פחות משליש.
שאר הזמן היה הופעה של הזמרים שליוו אותו כברה קסאי, אילן דמתי, מאיה אברהם, ועוד זמר אתיופי שאני לא מכיר אבל היה בעל נוכחות על הבמה.
גם השירים של רייכל היו קצרצרים.
מצד שני השירים ש"יובאו" ממדינות אפריקה היו ארוכים במיוחד...
ככה שזה היה החלק הרבה פחות נחמד בקונצרט הזה

מצד שלישי
לרייכל יש יכולת מדהימה לקחת משהו ממוחזר ללהפוך אותו למרגש, לדוגמה הדואט שניהל עם אילן דמתי שהוריו חרשים.
מצד שני הכנסת השירים החדשים שלו מהאלבום החדש- רבע לשש, גרמה לחלק לא קטן של ההופעה ליות מיוחדת משהו.

בקיצור- בכפוף לדברים הפחות נעימים- ההופעה היתה טובה מאוד.
מומלץ בחום.

 

יום שלישי, 3 בדצמבר 2013

ביקורת פרסומת: רויאלטי שעונים

הרבה זמן לקח לי לשבת לכתוב את הביקורת הזו.
הפרסומת הזו: "...הוא קנה לי שעון בהנחה אז עכשיו אני אחזיר לו ואקנה שעון בהנחה..." הצליחה לעשות משהו שלא הרבה פרסומות אחרות הצליחו.
להמאיס אותה ואת הרשת הזו עלי.
וזה למה?
מדובר בדמויות של שתי פרחות שאם קנו להן מתנה בהנחה- הן רואות את זה כעלבון.
או משהו משפיל.
ואני תוהה - מה משפיל בקניית מוצר בהנחה?
מה לא בסדר בזה?

אני מבין שהכוונה הנסתרת מאחרוי הפרסומת היא שעכשיו יש הנחה- אבל הצגת המטומטמות הללו בריש גלי- מעצבנת אותי.
מעצבנת ומגעילה אותי כיון שבסופו של דבר הן בכל זאת מציגות סוג של תת תרבות (מגעילה ודוחה לטעמי שהאישי) שמעריצה מותגים ומשתעבדת למחירים מופקעים.

אני לא רואה שום סיבה להכנס לחנויות הרשת הזו, בטח ובטח בזמן שהם מעלים פרסומת דוחה מהסוג הזה.

באופן כללי אני חושב שחשוב להשתמש ברעיונות חדשים כשרוצים לפרסם מוצרים או מבצעים- אבל לא כשמעצימים תת תרבויות נחותות ועלובות.
השימוש בסלבריטים שונים לקדם את התת תרבות הזו- לא מוסיף להם או לפרסומות עצמן.


 

יום ראשון, 1 בדצמבר 2013

ביקורת מסעדה: מפגש הסטייק

מפגש הסטייק היא מסעדה עם וותק ארוך מאוד של מסעדנות ישראלית.
המסעדה עברה כמה וכמה מיקומים ונחתה בדרך מנחם בגין 37, תל אביב.

בעבר היא היתה פתוחה 24/7 מה שגרם לכל מיני אנשים לא כל כך נעימים לבוא לשם לסגור את הלילה שלהם.

ולכן כשהגעתי לשם לארוחה עיסקית - התלבטתי קשות בין מפגש הסטייק ומסעדת מי ומי.
מי ומי היתה כמעט ריקה. מפגש הסטייק היתה מאוכלסת בכל מיני אנשים- מבחוץ הכל נראה סביר.

החלטתי בשבריר של שניה ללכת על המפגש.
בדיעבד - זו היתה טעות.

בעבר כשישבתי במסעדה מיד הוגשו לנו סלטים ראשונים - עוד לפני שהזמנו משהו.
הפעם השתנתה הגישה.
סלטים בעלות של 23 שקלים לסועד.
במקומם קיבלנו ירקות מוחמצים - סבירים.
סלט עגבניות חריף- לא מטבוחה - סביר.
טחינה - טעימה.
ושני כדורי פלאפל טבולים בטחינה.

החלטנו ללכת על העיסקיות ב69 שקלים.

לקחתי שני שיפודי פרגיות- שהיו טובים אבל לא מעבר לזה בתוספת סלט ירקות.
הסלט היה טרי וטוב.

בנוסף קיבלנו לאפה - חמה.

הבעיה במסעדה לא היתה האוכל.
הוא דווקא היה סביר.
הבעיה היתה האווירה במסעדה.
למרות שהיא לא היתה מלאה - היא היתה רועשת בעיקר בשל הצוות עצמו.
ישב שם כנראה גם אחד מהבעלים או חבר של הבעלים וכל הצוות בא לשם להגיד שלום ולצחוק איתו ועם משפחתו.
זה היה באמת לא מהנה וחבל כיון שלא הצלחנו להנות מהארוחה עצמה.

בנוסף, השירותים במסעדה מעוצבים בצורה מודרנית מאוד, חבל רק שהם מלוכלכים כל כך...

חשוב להגיד שמדובר ביום ראשון בבוקר- לא בשבת בצהרים - רוב המסעדה היתה ריקה אבל הרעש וההמולה המיותרת- ממש קילקלה את כל העניין.

כבר באמצע הארוחה הצטערתי שלא נכנסנו למי ומי.
כשיצאנו החוצה ועברנו ליד מי ומי - וראינו שהיא ריקה לחלוטין- ממש הרגשנו מבואסים.




יום רביעי, 27 בנובמבר 2013

ביקורת מסעדה: איזבלה - אוכל איטלקי

מכירים את המסעדות האיטלקיות שרואים בסרטים האיטלקיים?
כאלה שנחשבות למסעדות ביתיות/משפחתיות?
מסעדות שכולם שם מכירים את כולם?
מסעדות שבהן האוכל תמיד טרי טעים ומתעדכן על בסיס קבוע וכשרוצים לצאת לאכול, זו הבחירה האולטימטיבית.
בעבר כשנסעתי לטיול באיטליה, היינו כמה לילות בפירנצה, ושם הפנו אותנו העובדים בקבלה למסעדה שהיתה ממש מול החלון במלון שלנו.
נכנסנו לשם פעם אחת והוקסמנו.
חזרנו לשם פעם אחר פעם.
הגיעו לשם סועדים מקומיים, והסיבה היתה ברורה:
האוכל היה מצויין, לא שיגרתי, ושונה לחלוטין ממה שאכלתי בארץ במסעדות איטלקיות.
לדוגמה: מנה ראשונה- פסטה.
מנה שניה - פסטה מסוג אחר...
בקיצור - אכלנו שם ערב אחרי ערב.
לא היינו צריכים יותר מזה- אחרי הערב השני כבר זכרו אותנו והציעו לנו בכל פעם - משהו אחר.
בקיצור- אמנם מסעדה סבירה במונחים איטלקיים (לא זולה ולא יקרה)- אבל האוכל והיין שם עשו את הזכרונות שלנו מפירנצה למשהו מיוחד.

בשל פגישה מקצועית הגעתי למסעדה.
הבעלים חאלד ויפה קיבלו אותנו ואני חייב להגיד - שהרבה זמן לא פגשתי מנהלי מסעדה ומדובר במסעדה ותיקה עם רזומה של 14 שנות עבודה - שגם מתואמים בצורה מפתיעה, וגם התגלו כאנשים מקסימים.
כאלה שמדברים בגובה העיניים ובאמת מתעניינים בלקוחות שלהם.
בכלל- הלקוחות שם נקראים "אורחים" ולא לקוחות- משהו שמרמז בצורה קלה על הגישה- וזו כבר גישה והתחלה מצויינת.

מאחרינו ישב אדם די מבוגר ולפי ההתנהלות שלו- מדובר באדם שמגיע על בסיס קבוע למסעדה ושיש לו שולחן קבוע- מה שמבחינתי מעיד יותר מהכל על האופי הנפלא של המסעדה הזו.
לאחר שסיים את הארוחה שלו- עבר דרך השולחן שלנו ולמרות שלא הכרתי אותו עד לאותו רגע- הצלחנו למצוא מכרים משותפים.
אני חייב לציין שמדובר באדם רציני - ניהל בנק בעברו, ולמרות זאת השיחה הקצרה היתה נעימה והכניסה אותנו לעניינים.

לראשונות הזמנו "פוקצ'ה איזבלה", מתחי פוקאצה טריה שהגיעה עם שמן זית וחומץ בלסמי, וממרח עגבניות מיובשות. - היה טעים במיוחד.
בנוסף לקחנו מנת אנטיפסטי - טעים מאוד.
הנה תמונה- מילים מיותרות פה:



לעיקרית הזמנתי "טריו איזבלה" - נתח של אנטריקוט, פילה עגל, כבד אווז ברוטב פטריות ועשבי תיבול.

בנוסף צ'יפרו אותנו ברביולי ערמונים בשמנת - שהיתה מנה מעולה.
המנה העיקרית השניה היתה פילה סלמון ברוטב עגבניות, לימון, טריאקי ועשבי תיבול / שום לימון ויין - שגם הוא היה לא פחות ממצויין.

בקיצור האוכל היה מצויין.

השירותים היו נקיים.
חניה בסביבה (ואחר כך הסתבר לנו שאפשר לחנות מתחת לבניין... בחינם).


כתובת:
שד' בן גוריון 6 ליד סיטי סנטר, המושבה הגרמנית, חיפה.
טלפון: 053-8094591

סיכום ושורת המחץ:
בקיצור- גם אני רוצה שולחן קבוע במסעדה הזו.



יום שבת, 23 בנובמבר 2013

ביקורת: עין עבדת - שמורת טבע

כמו בכל סופשבוע, חיפשנו פתרון שימנע מדור ההמשך לפרק את הבית מרוב שיעמום או שלחלופין שינתק אותם מהמסכים.
עלתה ההצעה לנסוע לעין עבדת.

מדובר בשמורת טבע שקרובה מאוד לשדה בוקר.

הנסיעה מהמרכז לוקחת כשעתיים אבל בסה"כ היתה קלה- בשבת בבוקר הכבישים די פתוחים.

הכניסה בתשלום:
29 מבוגר.
15 ילד.

לא זול, מכונית של 5 מבוגרים בקלות מגיעה לכמעט 150 שקלים, ולטעמי זה טיפטיפה יקר אבל בסיכומו של דבר- די משתלם.

ירדנו לכיון הואדי, בכביש סביר ותו לא.

חנינו במתחם החנייה והתחלנו ללכך לאורך הואדי.
מדובר בואדי שיש בו נחל עם מים - גם בסוף הקיץ, עם איילים ונשרים שמקננים בו, כשניתן לראות את השכבות של הקרקע בצורה מרהיבה.


הטיול יחסית די קל- וגם אנשים מבוגרים יכולים ללכת בו.
חזרנו לחניון העליון אחרי כשעה וחצי ובו יש מקומות ישיבה מוצלים עם שולחנות.

 וגם בו גילינו שירותים נקיים ומתוחזקים היטב (לא כמו בהבימה- אבל עדיין מדובר בשמורת טבע)...

בחנות של החברה להגנת הטבע גילינו כי ניתן לישון באוהלים בשמורה- וזה לבד פרט מעניין.

סיכום:
בילוי לא מורכב או קשה מדי לסופשבוע עם ילדים - מקום יפה שהחברה להגנת הטבע משקיעה הרבה בתחזוקתו - ויפה שכך.

מומלץ בחום.

יום שבת, 16 בנובמבר 2013

ביקורת מסעדה: מסעדת 88 כביש עוקף חדרה

חזרנו מסופשבוע בצפון.
יצאנו מוקדם- כיון שלא רצינו להיתפס בפקקים של מוצאי שבת - לכן גם לא אכלנו בצפון ונסענו על כביש ואדי ערה.
די התלבטנו אם להכנס לאל באבור בצומת אום אל פאחם אבל הרצון להמנע מהפקקים דחף אותנו דרומה ולכן המשכנו.
עצרנו לביקור אצל חברים של שעה ביציאה מואדי ערה, ואז כבר היינו באמת רעבים.
שקלתי אם להמשיך לאחמד את סלים ביציאה של הרצליה בכביש החוף אבל אז נזכרתי במסעדה הזו שנפתחה לא מכבר.
זו היתה הזדמנות "לדגום" אותה.

המקום מבחוץ מטופח ונקי מאוד.
חנייה יש מספיק. 
לפחות לשבת אחרי הצהרים יש מספיק. 
לשעות הצהרים- זה כבר עניין אחר ונשקול טוב טוב אם אנחנו רוצים לבדוק אותו בהזדמנות אחרת.
את הסיבה תבינו בסוף.

הקונספט של המסעדה הוא הקונספט הרגיל של מסעדות מזרחיות במחוזותינו:
מנות ראשונות (15 שקלים אם מזמינים מנה עיקרית, 30 אם לא).

קיבלנו לראשונות:
חומוס וטחינה - מצויין.
סלט ת"א במיונז, אפונה ושמיר- לא התחברתי אליו, נראה לי שזה היה וריאציה של הסלט המוכר של סלט ת"א היהודי.
סלט ערבי קצוץ- היה טרי אבל לא כל כך מטובל.
סלט סלק - מצויין
סלט חצילים בעמבה - שמצד אחד היה מפתיע, אבל עדיין עמבה??
סלט בורגול.
סלט אבוקדו - מצויין
סלט עלים ירוקים וחצאי עגבניות שרי שלטעמי היה מעולה.
סלט גזר מרוקאי- בסדר.
כל המנות הראשוונת מגיעות בכלים גדולים יחסית למסעדות אחרות (באחרות זה "סירות" קטנות, פה מדובר בקעריות יפות מבחינת הגודל שלהן).
היו עוד אבל זה מה שאכלתי.
בנוסף קיבלנו 2 פיתות מחוממות...  וזה כבר היה צריך להיות סוג של סימן אזהרה...

לעיקריות הזמנו (היא) סטייק אנטריקוט (90 שקלים)- שהיה ככה.
צלעות כבש (אני) במחיר 85 שקלים.
האנטריקוט - לא היה טעים. אני לא יכול להגיד מה - פשוט לא היה טעים.
הוא היה מסטיקי ולמרות שהיה בדרגת העשיה הנכונה- מדיום- לא היה טעים.
הצלעות היו שומניות יתר על המידה הנסבלת.
כחצי מהמנה נשארה בצלחת.
(למותר לציין שהמלצר לא טרח לברר למה לא אכלנו - שנינו-  חצי מהמנות העיקריות... אבל ניחא.)
בנוסף קיבלנו ציפס סביר, אורז עם אפונה ותירס שהיה טעים (לאור העובדה שלא אכלתי אורז 4 חודשים- היה כיף להזכר בטעם...), ותפוחי אדמה מבושלים.

לשתיה הזמנו קנקן תפוזים (20 שקלים).

השירות:
השירות היה בעייתי מאוד.
לקח למלצר "שלנו" בערך 15-20 דקות להביא לנו תפריטים.
אני יודע שאתם מתפלאים - אבל כשראינו משפחות שלמות מתיישבות ומקבלות תפריטים ומנות ראשונות בזמן שאנחנו עדיין המתנו לתפריטים - זה היה די מרגיז.
בכלל, היו משפחות שהגיעו כ10 דקות אחרינו, (התישבו לידינו) אבל קיבלו את האוכל לפנינו.
ולמרות שהגענו הרבה לפניהם - ראינו אותם יוצאים אחרי שסיימו את האוכל ואפילו קיבלו קפה ותה ...
ואנחנו עוד המתנו למנות הלא כל כך מדהימות שלנו...
גם לחשבון המתנו 10 דקות - מה שמאוד מפתיע כי גם במסעדות הכי מעפנות שהייתי בהן- החשבון תמיד מגיע מיד...

תובנות
המסעדה די חדשה. וזה ניכר בה בצורה בולטת.
האוכל לא אחיד ברמתו. ומסעדה מזרחית שמגישה פיתות מחוממות - עושה לי הרגשה לא נעימה בבטן...
ראבק!! פיתות מחוממות??? במסעדה מזרחית? זה כמו לקבל אורז שרוף במסעדה סינית...
גם השירות - ממש יכול להשתפר.
ובעניין השירות אני אגיד משהו, שאולי אתחרט עליו, ובכל זאת:
כל השולחנות סביבנו של משפחות ערביות- קיבלו שירות מיידי ומהיר.
על פניו- (אני לא יכול להתחייב על זה) אבל ראיתי שהם הם קיבלו גם דברים נוספים - בזמן שאנחנו המתנו לכל שלב הרבה מאוד זמן.
אני לא יכול להתלונן על זה- כיון שהמלצרים יכולים לתת מה שהם רוצים למי שהם רוצים-אבל אני מצידי יכול לא לבוא לשם... ולא להמליץ על המסעדה.
אני אומר את זה בזהירות כיון שאחרי 10 דקות שהמתנו לחשבון, המלצר שלנו הציע לנו קפה ותה- אבל אותנו זה כבר ממש לא עניין- רצינו את החשבון (225 שקלים בסיכומו של דבר לפני טיפ) ולעוף משם.
פתאום הבנתי שבזמן שאחרים שהגיעו אחרינו כבר קמים משם-המלצר בכלל לא ביקש להכין לנו את החשבון כי רצה להגיש לנו קפה ותה.
אבל אנחנו כבר היינו במקום אחר.
מצד שלישי - אני לא יכול להשתחרר מההרגשה שאולי במסעדה הזו רוצים לתת לנו להרגיש איך הם מרגישים כשמפלים אותם בגלל שהם ערבים...
לא יודע.
בכל מקרה - לא יצאנו משם מרוצים וזו הנקודה המרכזית בכל הסיפור הזה.
שבעים - כן. שבעי רצון- ממש לא.

סיכום: 
אני חושב שאני אחזור לבקר שם אבל רק בעוד שנה שנתיים- אחרי שיסיימו את תקופת ההרצה.
יש באיזור מספיק מסעדות מהסוג הזה.
ואין סיבה שאצא ממסעדה ועוד חדשה בהרגשה ממש לא טובה.