יום שבת, 31 במאי 2014

ביקורת חומוסיה: בית החומוס צומת שילת

הגעתי למקום לפגישה עסקית קצרה מוקדם מהמצופה.
כיון שזה היה כבר בצהרים - החלטתי לנצל את ההזדמנות ולאכול קודם.

נכנסנו למסעדת בית החומוס.
המסעדה איך להגיד בעדינות? לא נראית משהו מדהים.
הייתי בחומוסיות קטנות יותר שנראו הרבה יותר טוב.
משהו במסעדה - נראה כאילו מדובר במקום שקודם פתחו אותו ורק אחר כך הסבו אותו למסעדה...
אבל השירות שיפר את הרושם הראשוני.
התיישבנו ומיד הגיע מלצר.
קיבלנו צלחות חומוס אישיות קטנות - (ביקשתי תוספת - ומיד קיבלתי עוד צלחת ללא תשלום), בנוסף קיבלנו חמוצים, סלט חצילים, סלט כרוב ופיתות טריות.

הזמנו חומוס פול עם ביצה.
המנה היתה מצויינת.
אין לי מה להוסיף.
החומוס היה טרי וחם, הפולים רכים ונימוחים, על הביצה אין מה להגיד- ביצה.
בסך הכל היה טעים מאוד.

העלות 45 שקלים (כולל שתיה קלה).

לסיכום: 
בעיקר בגלל שאין הרבה אלטרנטיבות למי שמגיע לשם - ולאור העובדה שמנת החומוס היתה מצויינת- מומלץ.
השירות - מצויין. זריז קשוב ונדיב.
לתשומת לבכם- החנייה שם בעייתית משהו.

בית החומוס 
א. תעשייה שילת
052-6738210

יום שלישי, 27 במאי 2014

מיטב דש - שירות לקוחות

בעקבות התקנה החדשה שמאפשרת לפדות קרנות שקטנות מסכום מסויים - פניתי לאתר של משרד האוצר.
שם קיבלתי רשימה של כל הקרנות שיש לי.
אחת מהם היתה במיטב דש.
התקשרתי אליהם והם הבהירו לי מה אני צריך לעשות כדי למשוך את הקופה הקטנה שלי שם  (אותה קופה שלא עשתה שום דבר במשך השנים...).

בקיצור הבהירו לי מה אני צריך לעשות. 
בסדר.
לקח לי כמה ימים עד שהתארגתי ושלחתי להם את כל הניירת.
ההבטחה שלהם היא שתוך 4 ימים הכסף עובר.

הדרך הנכונה? לא ממש...
ההבטחה היא לא שלהם אלא - חלק מהתקנה שהעביר משרד האוצר.
הבעיה היא תמיד בביצוע. והביצוע היה שלהם.

יש בפסיכולוגיה/עבודה סוציאלית קהילתית מאמר מפורסם שכל הסטודנטים חייבים לקרוא.
למאמר קוראים: "טקטיקות של שירות גרוע"...
כשלא רוצים לתת שירות כמו שצריך - אז קובעים זמן קבלת קהל- של 25 דקות פעם ב3 שבועות- בכל חודש אי זוגי....
וכשרוצים לתת שירות - אז נמנעים מכל הבולשיט הזה...

במיטב כנראה קראו את המאמר הזה והפנימו אותו אבל מהכיוון השני ... מהכיוון הלא נכון.

נתחיל מהעובדה שבכל מצב צריך להמתין לשירות שלהם בממוצע 25-20 דקות בטלפון.
אם הם היו רוצים לתת שירות טוב- הם היו מקצים את הכ"א שמתבטל לו במחלקת המכירות ומפנים אותם לסגירת התורים האינסופיים בהמתנה למענה לטלפונים...
אני משוכנע (כמו בשאר החברות המחורבנות מהסוג שלהם) שבמכירות - המענה מיידי.

התברר לי שמשהו לא בסדר בצילום הצ'ק שהם ביקשו ממני.
חסר פרט שלא הייתי מודע לו ומעולם לא נדרשתי אליו. (מעניין שבשום מקום אחר הפרט הזה לא נדרש- אבל אצלם זה היה קריטי. קריטי כל כך שמצד אחד הם לא הודיעו לי כלום אבל מצד שני - דחו את הבקשה שלי...)
כמו שזה כבר מתברר - האם אתם חושבים שהם פנו אלי?
לא. לא ממש.
הם שלחו לי סמס ... בסגנון של תחזור אלינו בקשר להלוואה שלך..
הלוואה? 
אם כבר אתם לוויתם ממני כסף ועכשיו מתעקשים שלא להחזיר לי את הכסף שלי בטענות דביליות שמגובות בדרישות אוויליות...
המדהים הוא שכדי לקבל את הכסף - הם לא היו צריכים כלום למעט מספר ת.ז...
אז הם לא היו דרשו או רצו לקבל ממני כלום....

כדי לקצר את הדברים- העברתי להם את מה שהם רצו, והם העבירו את הכסף אחרי 5 ימי עסקים.
כמ שניתן להבין- טקטיקות של שירות גרוע שכוללות טרטור של הלקוח בלי סיבה אמיתית...

למה אני כותב את כל הפוסט הזה בכלל??
שתי סיבות:
1. ההתנהלות של מיטב דש ממש לא היתה קרובה למקצוענות כפי שהם מתיימרים להיות.
קיבלתם כסף? תחזירו.
אל תבלבלו את המוח של הלקוח במנהלות - ואם יש בעיה- פנו ללקוח- אל תעשו את זה כאילו אתם חייבם לצאת ידי חובה בלבד.
כמו שקיבלתם את הכסף בלי להערים קשיים- גם להחזיר צריך לדעת, ולעשות את זה ביושר.
את זה לא ראיתי בהתנהלות שלכם.

2. צבי סטפק פרסם בגלובס מאמר דעה על הרגולציה בשוק ההון שלטענתו מדרדרת את שוק ההון לשפל חסר תקדים ומסוכן.

המאמר של צבי סטפק העלה בי את חמתי:
תגיד מר סטפק, אתה לא מתבייש? אחרי שאתה וחבריך למקצוע השמדתם ערך לחוסכים בשווי של מליארדי שקלים ברשלנות מזעזעת שנובעת מניהול כושל- יש לך עוד טענות לרגולציה?

(וזה לא משנה אם זה בית ההשקעות שלך, פסגות, או פריזמה -שעליה אני בכלל לא רוצה לדבר, וכל שאר בתי ההשקעות המופקעים)
בניגוד למי שדווקא נתן לכם כסף (חוסכים כמוני), שמהם התעקשתם על כל פרט ופרט- ליצחק תשובה, נוחי דנקנר, לב לבייב, אילן בן דב, מוטי זיסרושאר הטייקונים נתתם סכומי עתק- בלי בטחונות ובלי שום ערבויות - וגרמתם לכל החוסכים הפסדים עצומים - ועכשיו אתה חושב שאפשר להמשיך ולתת לכם להתנהל בלי שום אחריות? הכסף של החוסכים מעניין את התחת שלכם - רק המשכורות העצומות שאתם מושכים באמצעות דמי הניהול השערורייתים חשובים לכם?
נראה לך שמישהו ימשיך לתת להכם להתנהל בלי שום פיקוח? שום בדיקה?
כמה מטומטמים אנחנו בעיניך?

הרי מה שקרה לי בימים האחרונים ממצה את מה שאתה ושאר בתי ההשקעות עושים:
אתם מקבלים כסף מהציבור בלי שום בעיה- בלי לדרוש שום פרט שיקשה עליכם לקבל אותו, גובים דמי ניהול שערורייתים, לא מייצרים שום ערך ריאלי (וזה במקרה הטוב- שלא לדבר על השקעות כושלות בהיקפים בלתי נסבלים, ולא - קניית קרקעות ברומניה או בקזחסטן היא לא השקעה אמיתית)- ובסוף מערימים קשיים ומכשולים על מי שרוצה להחזיר לעצמו את השליטה על הכסף של עצמו!!!! 

עד מתי אתם חושבים שיתירו לכם לעשות ככל העולה על רוחכם?
אם זה היה תלוי בי ובאנשים כמוני- הרגולציה היתה נכנסת לכל שורה שאתם שולחים במיילים שלכם.

ועוד משהו
קצת ענווה אחרי שהפסדתם כל כך הרבה כסף -לא היתה מזיקה לכל אנשי שוק ההון...

יום חמישי, 15 במאי 2014

ביקורת מסעדה: גרקו - אוזו בר סופלקי

גררו אותי לאיזור אזורי חן.
האלטרנטיבה היתה לנסוע רחוק יותר.
היתרון הגדול והראשוני היה מגרש החנייה הצמוד והחינמי.
מאוד מפתיעה אותי העובדה ששבה וצפה בכל פעם שאנ ימגיע לצפון העיר או לדרומה, שבדרום תל אביב- נסו למצוא חניה חינמית. הכל מרוצף בכחול לבן.
דווקא בצפון העיר הלבנה- אפשר למצוא המון מקומות חינמיים...
מה שנקרא - נותנים לעשירים להיות עוד יותר עשירים...
(ואבא שלי היה אומר: "על זה לוקחים מהעניים ונותנים לעשירים...").

אבל נחזור למסעדה:
מדובר במסעדה הנמצאת במתחם המסחרי הצמוד לאזורי חן.
המסעדה נפתחת בשעה 16:00 בלבד.

הגעתי למסעדה לשיחה עם חברה טובה.

לראשונות הזמנו:
  • כיכר לחם יווני (22 שקלים) - הלחם היה מצויין רק שלא הבנתי מה יווני בו ובעיקר למה חצי כיכר נקראית כיכר ועולה כמו כיכר שלם... גם 22 שקלים עבור חצי כיכר לחם נראה לי too much....
  • דג ים כבוש - שהתגלה כדג קוד - (37 שקלים) - מנה מצויינת. הדג היה נתחים יפים וקיבל את החמיצות הנדרשת מהעגבניות שהיו עליו. מצויין.
  • פלורינה סלטה (24 שקלים) - סלט פלפלי שושקה בתחמיץ - מנה יוונית אמיתית אבל לא היתה מספיק מעקצצת.אכלתי בעבר במקומות אחרים את המנה הזו  והיא היתה הרבה יותר "נשכנית".כיון שהזמנו שולחן לשעה 4 די התפלאתי שהמנה הרגילה - זו שמגיעה עם פלפלים רגילים- "נגמרה"...אבל ניחא.

לעיקריות הזמנו
  • ספנקופיטה (38 שקלים): מאפה בצק עלים ממולא בגבינה ותרד- שהיה טעים.
  • גירוס על פיתה (56 שקלים) שהתגלה כבצק אפוי ועליו שווראמה (אנחנו הזמנו עגל). כמנה זו היתה מנה מצויינת.

לקינוח הזמנו מאפה 12 האלים (44 שקלים) שהיתה המנה המוזרה ביותר שטעמתי לאחרונה.
בצק פילו ממולא בגבינה, מטוגן בשמן, ומונח על דבש, ומעל בזוק שומשום רגיל ושחור.
המנה מכילה טעמים מלוחים ומתוקים ומוגשת חמה מאוד - זהירות - בו זמנית.
אני אישית לא כל כך התחברתי למנה אבל ראיתי שאחרים כן אהבו את זה- בבחינת "על טעם ועל ריח...".

בתוספת קפה ומשקה קל הארוחה הסתכמה ב245 שקלים לפני טיפ.

סיכום: 
האוכל היה בסך הכל די טעים וחריג על רקע מסעדות אחרות באיזור.
אמנם קצת יקר, אבל מומלץ מאוד לבוא לשם ולטעום מקום קצת שונה- זה בטח לא יזיק לאף אחד.
בהתחשב בעובדה שלא הציעו לנו שום מנה רגילה שכל מסעדה יוונית/מזרחית/בלקנית מציעות (כמו חציל בטחינה) - זה כבר עושה את הביקור במסעדה הזו למשהו קצת יותר חגיגי.
מצד שני אני חושב שבביקורים שלי ביוון לא אכלתי את המנות האלו בשום מקום.
אבל זה אולי הגלל שלא חיפשתי אותן.
בפעם הבאה אני אנסה לחפש אותן יותר טוב.

אני מתכוון להיות שם בקרוב.

יום שני, 28 באפריל 2014

ביקורת: UP (המיתוג החדש של אלעל לטיסות זולות...)

אלעל, חברת התעופה הלאומית של ישראל הגיעה למסקנה שתשלומים של מליונים למנהלים שלה ומצד שני תלונות חוזרות ונשנות על איחורים לא יסייעו לה לצאת מההפסדים המצרפיים שלה ולכן החליטה ללכת על מיתוג חדש UP- ועל הדרך הכניסה את הטיסות הזולות שלה לתחרות עם חברות אחרות.
מדובר בטיסות ליעדים מסויימים לבלד- לא תמצאו את הסידור הזה בטיסות שבהן אלעל מרוויחה הרבה יותר (לארה"ב כדוגמה...).
יצא לי לצאת לטיסה קצרצרה (פגישה של שעתיים עם לקוח בקייב אוקראינה).
רציתי לצאת ולחזור מהר ככל האפשר.
UP היו הכי זולים באינטרנט (ובטח יותר מהסוכנויות השונות...).
ולא בכדי.


הטיסה הלוך ושוב עלתה 370 דולר.
אבל זה כלל: 
  • ללא הושבה במטוס.
  • ללא מזוודה לבטן המטוס (רק תיק עליה למטוס במשקל של עד 6 קילו) - התאים לי מאוד- כיון שנסעתי וחזרתי כמעט באותו יום.
  • ללא כיבוד כלשהו או אוכל במטוס (למעט כוס מים שהוצעה בתחילת הטיסה).
  • המושבים היו במרווח קטן יחסית לכרטיסים הרגילים - אבל כיון שמדובר בטיסה קצרה של 3 שעות - לא נראה לי שזה שווה להשקיע עוד 50 -60 דולר לשידרוג למושבים נוחים יותר.

עד כאן הכל היה בסדר גמור.
אם כולם מסכימים לתנאים והכל ברור - זה בסדר גמור.

הבעיה של אלעל כחברת תעופה היא האיחורים הבלתי פוסקים שלה.,
וממש לא מעניין אותי בגלל מה הם מאחרים - ועוד משהו - אנ ילא "אוכל" את התירוצים שזה בגלל סיבות בטחוניות.
הסיבה הזו צריכה להפסיק לתרץ את החוליים של החברה הזו- יש עוד חברות שטסות ליעדים מסוכנים הרבה יותר והם לא מבלבלים את המוח בתירוצים שהיו מתאימים לשנות ה70...
אני כבר מקיא מהתירוץ העלוב הזה.
אם יש בעיה בטחונית- תביאו יותר מאבטחים.
אם יש תקלה טכנית- תבדקו את המחלקה הטכנית שלכם.
לא יכול להיות שרק אתם מאחרים על בסיס קבוע.

כשאלעל קובעים שיוצאים מנתב"ג בשעה מסויימת- ומדובר בנמל הבית שלהם- אתה מצפה לצאת בזמן.
אבל היציאה מנתב"ג היתה באיחור... וזה לא בגלל שהנוסעים התעכבו בחנויות הדיוטי פרי - זה קשור למנהלות של החברה ושירותי הקרקע שלה.
בחזור זה היה הרבה יותר גרוע.
הם התחילו בעליה למטוס 5 דקות לפני שהמטוס היה צריך להמריא.
ומה? הם באמת חשבו שתוך 5 דקות הם יצליחו להעלות את כל הנוסעים, לנסוע לקצה מסלול ההמראה ולצאת בזמן?
מה הם לא ידעו מתי צריך לעשות בורדינג לטיסה? זה היה כתוב על הכרטיסים של כל הנוסעים בצורה מפורשת.

ואם לאלעל יש בעיה של נוסעים מאחרים- יש לי הצעת יעול עבורם- מי שלא מגיע בזמן לבורדינג - העליה למטוס- זבש"ו.
שימתין לטיסה הבאה.
לא הגיוני שחברה רצינית מתבססת על כל האיחורים הללו.

לאלעל יצא שם של חברה שראשי התיבות של השם שלה הוא:
איחור להמראה, עיכוב לנחיתה....
כששאלתי את הצוות אם נגיע בזמן התשובה שקיבלתי היתה יותר ממרגיזה: "נראה לנו שכן..."
מזתומרת "נראה לנו שכן"??? יצאנו באיחור של 40 דקות!!! כמה אתם חושבים שאנחנו מטומטמים???
זה לא משהו שמטוס יכול להשלים בטיסה מהירה יותר...
הזלזול בנוסעים לא הפסיק ולכן כל מה שיש לי להגיד על המותג החדש של אלעל: UP - זה לא יספיק לכם.
מיתוג חדש שמשאיר את החוליים והשירות הגרוע של החברה - ממש לא יסייע לחברה להשתנות.

אני ממתין לראשי התיבות החדשים של החברה החדשה...

יום רביעי, 23 באפריל 2014

ביקורת: מתחם התחנה הישנה, תל אביב

חופש חול המועד.
כל עם ישראל ואשתו מחפשים מה לעשות עם עצמם ואיך להוציא את הילדים שכבר מטפסים על הקירות בבתים.
נסענו למתחם התחנה הישנה.
חבר סיפר שיש שם הפנינג גדול.
נסענו.
בדרך כמעט נכנסתי בכוונה באיזה נהג חולה נפש שדחף אותי לשוליים כדי להדחף בתור.

המקום עצמו היה עמוס במבקרים עם דגש על ילדים קטנים ותינוקות.
ולא בלי סיבה: במתחם נפתחו כל מיני דוכנים ומתחמים עבור ילדים קטנים ותינוקות- בגדי ילדים, צילומי ילדים, צוות של חברת חיתולים עבר מחופש לאסלה קטנה וחילק חיתולים חד פעמיים (טיטולים) לכל העוברים ושבים.היו שם תערוכת רכבות קטנה (במחיר מופקע של 85 שקלים למבוגר ו60 שקלים לילדים - כמובן שלא טרחנו להכנס...)
במקביל היום שם הרבה דוכנים שעסקו בעיקר בילדים קטנים ותינוקות.
בגדול לא היה שם גיוון לכלל הקהל אלא המתקדות בפלח השוק של תינוקות. וחבל כיון שהגיעו לשם הרבה מאוד - ולרובם לא היה מה לעשות שם - מעבר להסתובב ולצאת כלעומת שבאו (עד שנתקעו בפקק בחניון- ראו בהמשך...).



המסעדות היו מפוצצות.
הצלחנו לשבת במהירות יחסית הקפה ג'ו - אבל במתחם המעשנים (לא ידעתי שיש עדיין כאלה...).
האוכל היה די אופייני לפסח: המבורגר בלחמניה כשרה לפסח. טעים? לא. אכיל? איכשהוא.
אבל אי אפשר לבוא אל המסעדה בטענות- בהתחשב בכמות הממתינים לשולחן או בדרישות הכשרות של החג.

היציאה מהחניון לקחה לנו שעתיים!!!!
נכון שעלות החניה לכל היום היתה 16 שקלים בלבד אבל ההמתנה ברכב היתה מסוייטת.
לידיעת הקורא רב ניצב יוחנן דנינו חשוב לי לציין שדווקא היו שם שני שוטרים במדים אבל הם היו עסוקים בעצמם (ישבו ברכב עם המזגן דולק...)  
גם כשפנו אליהם- הם לא בדיוק ששו לעשות משהו בנדון. (סוג של משטרע שכולנו כבר נתקלנו בו בעבר...).

סיכום: לבוא בחורף.
לא שווה להסתובב שם בין 40,000 איש במיוחד אם אין לך ילדים בגיל המתאים...

יום ראשון, 20 באפריל 2014

ביקורת מסעדה: סינטה אשדוד

לי ולזוגתי החוקית יש הרבה מאוד ויכוחים...
והם נוגעים להרבה דברים שונים שחלקם שנויים במחלוקת מעצם היותם כלליים בציבוריות הישראלית (ימין ושמאל, אהוד אולמרט הפוליטיקאי הבכיר המושחת ביותר בישראל- אני כן, אשתי לא - היא טוענת שאני נאיבי...) וחלקם שנויים במחלוקת רק אצלנו (ביקורות על מסעדות כן לכתוב או לא לכתוב).
אשתי חושבת שאסור לכתוב ביקורת על מסעדות. זה פוגע להן בפרנסה. אני טוען שנהפוכו - אלה שטובים- זה יביא להם תנועת סועדים גדולה יותר ואלה שלא? יכולים רק ללמוד ולהשתפר.
זה לא שאני כותב להם להשתמש בשמן אבוקדו במקום שמן סויה- אני אומר מה היה טעים לי ומה לא, או אם היו נקודות חזקות או חלשות במסעדה- שכל אחד יעשה עם זה מה שטוב לו.

לדוגמה לוויכוח נוסף: אוכל.
אשתי וכלל משפחתה המורחבת אוכלים את אותו הדבר כל הזמן.
כל ארוחת חג משפחתית כוללת את אותן מנות, והם מאוד נהנים מזה.
אני? משתעמם מזה פחד. כמה פעמים אפשר לאכול שעועית עם בשר?
אני צריך בכל פעם משהו אחר.
אפילו שילובים שונים של מנות שונות - היו עושים לי את העניין בזה.
ולכן לאחר שהייתי במקום מסויים - אני אוהב לבוא אליו אחרי כמה זמן- רק כדי לנסות דברים שונים ממה שהתנסתי בהם בפעם הקודמת.
סוג של רענון ועניין.

חזרתי לאכול במסעדת סינטה מכמה סיבות:
בפעם הראשונה שהייתי במסעדה- הופתעתי מהמסעדה- מהצד הויזואלי שלה: מדובר בסוג של "אולם חתונות" התקרה גבוהה מאוד וממנה משתלשלים נברשות גדולות מאוד, העיצוב של המסעדה ממש לא מתאים למסעדה בכלל ובטח לא לשיפודיה.
גם רציתי לראות איך המקום עובד "ברגיל".
(ומעבר לכך- זאת המסעדה הפתוחה היחידה שעבדה באיזור שלנו בחול המועד פסח...)
אז נסענו.
הזמנתי מקום מראש וזה השתלם- איך שהגענו - הכניסו אותנו לשולחן. 
לראשונות הזמנו את הסלטים הבסיסיים שבאים עם מסעדה מהסוג הזה.


בנוסף הזמנו גם סלט פטריות וכרובית מוקפצת בפנקו. שתי המנות הללו - מבחינתי היו המנות הטובות ביותר בארוחה. (שאר הסועדים היו מרוצים מאוד מהעיקריות שלהם)
לעיקריות הזמנו:
סטייק פילה בקר (119 שקלים)
סטייק אנטריקוט (109 שקלים)
חרב פרגית שזה בעצם שיפוד פרגית (29 שקלים)
כבדי עוף בתבלון "ראס א חנות" (66 שקלים).
כיון שאני הזמנתי את מנת הכבד- אתייחס אליה. אני לא מכיר את התבלין הזה באופן קרוב - ולא יצא לי לטעום ממנו ולכן מדובר בהתרשמות ראשונית שלי ממנו.
המנה היתה סבירה ותו לא.
הבעיה היתה שכנראה שמו יותר מדי מהתבלין ולכן כל הרוטב היה "גרגרי", או שזה התבלין - אני חושב שהסיבה הראשונה היא היותר נכונה...
לתוספת הזמנתי ירקות מאודים - שהיו ממש לא טעימים - לא נגעתי במנה למעט טעימה ראשונית.

ירקות מוקפצים- לא טעים בכלל
ירקות מוקפצים - מנה לא טובה של סינטה
לגבי השירות - ואני אחזור אליו- יש בו סתירה: מצד אחד הוא היה משתדל מאוד מצד שני הטעויות שהתגלו בו היו גדולות מדי.

כאמור אני לא כל כך נהנתי מהאוכל למעט 2 המנות הראשונות שבאו במקביל למנות הסלטים הדי רגילות שקיבלנו.
שאר הסועדים נהנו מאוד מהמנות העיקריות.

השירות היה דו צדדי- ניכר היה שהמלצר שלנו רצה מאוד לסייע אבל (כאמור) היו כמה דברים שמאוד הפריעו לי: 
1. הרצפה היתה מלוכלכת.
נכון הגענו אחרי הצהרים, והמסעדה היתה מלאה - אבל בכל זאת, זו מסעדה וריצפה מלוכלכת די בולטת על הגוון השחור של הרצפה (מצד אחד המסעדה מאוד יפה - בטח יחסית לשיפודיה, אבל יש לזה מחירים מסויימים - וטאטוא רצפה על בסיס תכוף -הוא כנראה אחד מהם).
2. המחירים
 אני לא חושב שמסעדות מהזאנר הזה גובים (או אמורים לגבות) 13 שקלים לבקבוק של 250 מ"ל קולה.
בהתיחס למחירים שהמסעדות הללו מקבלות מספקים המובילים בשוק - 13 שקלים זו קצת חזירות.
זה לא שהמנות היו זולות בצורה מיוחדת, או שהיתה איזשהי הנחה.
הסיכום של החשבון היה גבוה מאוד. ולמרות שהאוכל היה בסדר - לא יותר ולא פחות- אם מתייחסים לעובדה שעדיין מדובר בשיפודיה משודרגת (אולי) המחיר קצת מופקע.
3. היינו 3 מבוגרים וילד.
הילד אכל אך ורק סטייק- הצלחת שלו היתה ריקה מהסלטים.
כיון שהיינו בפסח - פיתות לא היו. (אגב ל4 אנשים הגישו לנו 2 מצות...)
למרות זאת חייבו את החשבון ב4 מנות סלטים.
אבל זה ניחא.
כשהזמנו משקה פסיפלורה - (21 שקלים), הוברר לנו שהמשקה אינו כשר לפסח. בסדר.
אבל למרות זאת הוא הוחשב לחשבון...
בקיצור - לדעתי הייתי צריך לשלם פחות 40 שקלים...
3. מנות שלא נגעו בהן.
הכלל היסודי והבסיסי שבין סועדים ומסעדנים (שהזרוע הביצועית שלהם היא המלצרים) שמעוניינים שהלקוחות שלהם יחזרו למסעדה או ימליצו עליה בפני אחרים זה לוודא שהסועד מרוצה.
כדי לדעת את הפרט החשוב הזה יש למלצרים כמה אפשרויות:
  • לשאול- ואת זה אמנם המלצרים עשו מדי פעם אבל עשו את זה בצורה כל כך לא טבעית - עד שזה נראה שהם שאלו כדי שיוכלו להמשיך לשולחן הבא (או רק כי הבעלים כופה עליהם את זה).
  • להסתכל על השולחן (לטעמי זו הדרך היותר נכונה- לא מפריעים ללקוחות אבל "השולחן לא משקר"), ואם יש צלחות או מנות שלא נגעו בהן- או אז לברר מה העניין.
    לפעמים הלקוח שבע - וזה לגיטימי, אבל הבירור חייב להעשות.
זה לא קרה בסינטה. וחבל.
כי היו יותר ממנה אחת שלמעט טעימה (והירקות מוקפצים היו דוגמה מצויינת לכך) - שהיו ממש לא טעימים ולכן חזרו למטבח כלעומת שבאו.
ממסעדה שמנסה למצב את עצמה קצת יותר גבוה- הייתי מצפה לקצת יותר.

סיכום:
האמת? אני עוד לא יודע אם אחזור לשם בעתיד.
יצאתי משם עם הרגשה לא טובה - למרות שהשירות היה משתדל.

עם חשבון של 579 שקלים, ל3 מבוגרים + ילד... (לא כולל טיפ) אני חושב שאבדוק עוד כמה מסעדות אחרות באיזור...

יום שישי, 28 במרץ 2014

ביקורת מופע- יובל דור:שירים וסיפורים מדור לדור.


להקת הכל עובר חביבי כבר לא פעילה הרבה שנים (התפרקה ב2002) ולכן היא מוכרת בעיקר לקהל הוותיק יותר.
חבריה הבולטים היו במשך השנים שלומית אהרון, יובל דור, עמי מנדלמן, וקיקי רוטשטיין.

ולכן כשהוזמנתי להופעה של יובל דור לא היה לי למה לצפות, מה גם שלא ידעתי שיובל מופיע לבד.

ההופעה היתה בתיאטרון חולון , ונקראה שירים וסיפורים מדור לדור.

הקהל היה מבוגר באופן יחסי ולאט לאט התברר שמדובר בקהל חולוני מובהק שכלל אפילו מורות לשעבר של יובל...

יובל עלה לבמה כשהוא מלווה בתפאורה מינימלית וגיטרה אקוסטית, ושר את שירי ארץ ישראל היפה תוך שהוא מלווה את השירים בסיפורים על העיר חולון שמלפני יובל שנים, סיפורים שהשתלבו במידרשי חז"ל מהמקורות, מוקדמים יותר ומאוחרים יותר, שילב נושאים שקשורים לחיבור בין הורים וילדים, בקשר הזוגי ורעיונות לביטויים ומילים בעברית שהשתלבו בסיפורים.
הדגש היה על תקשורת בינו לקהל שהגיב בצורה חיובית מאוד והתמסר ליובל לקולו העמוק והמלטף...


יובל העביר את הקהל מסע בתחנות יצירתו: סיפר על ילדותו בחולון, ההופעות שהיו לו עם הכל עובר חביבי, דרך האירוויזיון, שר שירים שהלחין עם רחל שפירא, נעמי שמר, אריק איינשטיין ועוד.

הקהל שכאמור היה בעיקרו קהל ביתי אוהד שיתף פעולה ובסוף ההופעה נשאר לדבר עם יובל במשך זמן רב.


סיכום:
הופעה מפתיעה מאוד- וחבל שיובל דור לא נחשף יותר לקהלים צעירים יותר יש לו הרבה מאוד חוכמה שכבר לא רואים במחוזותינו.

בסופו של יום: זה מה שיש... זה מה שיש.. שב איתנו כאן.

מומלץ מאוד!!!