ביקורת מסעדה: רגינה בתחנה, מתחם הרכבת בתל אביב

לא יודע למה אבל לאחרונה יצא לי לחזור למקומות שכבר הייתי בהם.

מסעדת רגינה היא אחת מהן.

ולצערי - לא התרשמתי במיוחד לטובה.

הגעתי לשם בנסיבות משפחתיות לארוחה עם אוכל כשר, בשעות הצהרים המאוחרות- לא לחץ גדול מדי על המטבח.

לגבי העיצוב של המסעדה- אני אפנה אתכם לפוסטים הקודמים שלי שבהם התייחסתי לכך .

(למי שמתעצל - וינטאג' עם תקרות גבוהות)...

הזמנו 3 עסקיות:
1. סלט לבבות חסה עם עוף.

2. חריימה.

3. גולאש (שאותו הזמנתי גם בפעם הקודמת).

לראשונות קיבלנו סלט כבד קצוץ- שאם זכרוני לא מטעני, היה בסדר גמור אז- וגם עכשיו.

וסלט חציל בטחינה (אני משוכנע שכתבו את זה אחרת - אבל בסופו של דבר זה מה שזה היה...)

כיון שהזמנתי את הגולאש- אני אתיייחס אליו:
גולש הוא מאכל מאוד פשוט וברור להכנה.

יש בו מרכיבים קבועים שיש בכל מנת גולאש בסיסית (בשר בקר, הרבה בצל, שום ופלפל אנגלי - מרכיבים הונגריים טיפוסיים) ומרכיבים משתנים שמאפשרים לטבח לתת את הטאץ' שלו למנה.

במקרה של רגינה- הוספת כמות גדולה מאוד של זרעי קימל או מה שזה לא היה- היו הטאץ' הזה.

אני לא אהבתי את המנה הזו בכלל בגלל אותם זרעים ובגלל כמות הבשר הדי זעומה ששחתה בה...

מה שהפתיע אותי זה שהמלצרית שנראתה מאוד ידידותית לסועד- פינתה את המנה כמעט בשלמותה ולא טרחה בכלל לשאול או לברר למה כמעט לא אכלתי ממנה.

אני חושב שהיום, זה מינימום בסיסי בשירות במסעדנות.

נכון, לא טרחתי להגיד לה כלום- אבל ציפיתי שלפחות תשאל, זה גם לא קרה.

ועוד משהו שהוא הטאץ שלי למנת גולאש:
מנת גולאש אמיתית לא כוללת כל כך הרבה תפוחי אדמה וגזר על חשבון הבשר בצלחת- ופה הבשר היה במיעוט מאוד מצומצם.

גם לא מדובר במנת מרק גולאש- אז מה היתה ההצפה הזו ברוטב?

לשתיה שתינו לימונדה בקנקן (36 שקלים -שלטעמי הוא מחיר מופקע ופרוע לגמרי- ראבאק!!! קנקן לימונדה- מאילו חומרי גלם יקרים אתם בונים אותו וכמה מורכב זה צריך להיות שבגללו אתם מוכרים אותו הרבה יותר מעלות של מנת שווארמה + שתייה???), וקולה ופאנטה (13 שקלים לכל אחד - גם נראה לי יותר מדי).

לחם מרוקאי שהוזמן בנפרד (פרנה, די קטנה יש לציין) לא נראה לי שצריך לעלות 13 שקלים.

(אני די מסופק אם הם מייצרים אותו במקום אלא רק מחממים קלות במיקרוגל...)

ונקודה חשובה יותר לגבי המסעדה הזו- כשאתם מוצאים מנות עתירות רוטב- במה אתם מצפים שאנשים יאכל ואותו? בכפית? גם כשמדובר במנת חריימה?

יותר מזה- מנות ראשונות- שכוללות כבד קצוץ - לא אמור לצאת עם לחם כלשהו?

העניין הזה מאוד הפריע ומפריע לי.

סוג של חזירות במסעדה כשרה...

תמחור

באופן כללי - לא נראה לי 3 שארוחות עיסקיות ל4 מבוגרים +מנת פסטה הכי פושטית שיכולה להיות צריכות  להגיע למחיר של כמעט 450 שקלים!!!

אבל זה (חלקית) נובע ממחירי שתיה קצת מופקעים.

וזה מה שקרה אצלנו.

רק השתיה עלתה 111 שקלים - בעיסקית?

לקינוח קיבלנו 2 פרוסות עוגת גזר, שתי פרוסות עוגת קוקוס ושוקולד, 4 קוביות חלווה, ותמרים.

(אני אישית לא נפלתי מהכסא בגלל אף אחת מהן...)

היתרון של מסעדת רגינה מתבטא ב2 נקודות:
1. היא כשרה.

2. היא במתחם תחנת הרכבת בדרום תל אביב.

יש מה לעשות כשיוצאים משם...

לסיכום:

אלו כנראה 2 היתרונות היחידים שלה.

ברג'ינה שמתיימרת להיות מסעדה עם רוח של עבר (מה העניין עם צלחות הזכוכית הקטנות הללו), כנראה שכשמדובר במחיר לסועד- המחירים מאוד מודרניים.

אולטרה מודרניים.

אני ממליץ למי שיכול להתרחק מהמסעדה הזו.

היא אמנם מנסה לשדר משהו אבל בצורת התמחור השערורייתית (משהו) שלה  -צריך אולי "לשדר" לה משהו אחר ולהתרחק ממנה לתקופה מסויימת...

אני חושב שפעמיים ליפול שם זה מספיק.