יום ראשון, 17 בפברואר 2013

ביקורת סרט: ג'אנגו ללא מעצורים

ג'אנגו ללא מעצורים (Django Unchained) הוא סרטו השמיני של  קוונטין טרנטינו שגם כתב וגם ביים (וגם משתתף בתפקיד קטן) .
עלילת הסרט מתקיימת בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים האמריקנית, ומציגה היחסים הקשים והרכושניים שהיו אז במדינות דרום ארצות הברית כלפי העבדים השחורים.
עלילת הסרט מתוארת את מערכת היחסים האנושית שנבנית בין ג'נגו, (גיימי פוקס המצויין) עבד שחור, לבין דר' קינג שולץ, צייד ראשים לבן ממוצא גרמני.
ד"ר שולץ הוא צייד ראשים שחובר לג'אנגו - עבד שמכיר את הדמויות של העובדים בחוות השונות כדי לקבל פרסים על תפיסתם (חיים או מתים).

הסרט מצויין - קולח ומהיר וכולל הרבה רגעים קומיים (הויכוח על הברדסים), וגם הרבה קטעים שטופי דם (יחסית לסרטים אחרים כמובן) בסגנון המוכר של טרנטינו.
כריסטוף ואלץ המשחק את דר שולץ עושה זאת בחן תוך שהוא מציג יכולת משעשעת לטמון מלכודות לפושעים שהוא תופס ויכולת מבריקה לצאת ממצבים קשים ולנצל אותם לטובתו- מצבים בהם ג'אנגו - מחזיק את עצמו אך בקושי.

שחקנים

ג'יימי פוקס - ג'אנגו, עבד ששוחרר כדי לתפוס פושעים ולאחר שחרורו יוצא לשחרר את אשתו.
כריסטוף ואלץ - ד"ר קינג שולץ, רופא שיניים ממוצא גרמני וצייד ראשים.
לאונרדו דיקפריו - קלווין קנדי, הבעלים של אחוזת "קנדילנד"- אחת האחוזות הגדולות ביותר במיסיסיפי.
סמואל ל. ג'קסון - סטפן, עבד וראש המשרתים בקנדילנד
קרי וושינגטון - ברומהילדה, אשתו של ג'אנגו, שנמכרה כשפחה לאחוזת קנדילנד.

באופן כללי הסרט מאוד מומלץ (בעיקר לבעלי לב חזק שכמויות הקטשופ שנמרחות לאורך כל הסרט לא יפריעו להם לראות אותו).







אין תגובות:

פרסום תגובה