‏הצגת רשומות עם תוויות אילת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אילת. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 31 באוגוסט 2013

ביקורת פונדק דרכים: יוטבתה בכניסה לאילת

עצרנו שם.
הדרך היתה ארוכה ולמרות שחצי שעה לפני אילת - היינו יכולים להמשיך- אבל נכנסנו בכל זאת- יוטבתה היא הרי סוג של מוצרי חלב פרימיום.

במקום יש מבחר של מוצרים טבעיים ומתנות קטנות שחלקן קשורות לחלב וחלקן לא.
בנוסף- יש שם מקרר גדול יחסית למקום- שמכיל מוצרים מהמחלבה המקומית.

אבל המחירים- גבוהים יותר מהמחירים במרכז הארץ...
ואני תוהה...
במקום שהקיבוצניקים שנמצאים בחור הנידח שבו הקיבוץ והמחלבה נמצאים, אני במקומם הייתי משתמש במקום כמוקד לקידום מכירות.
יותר מזה- הייתי מביא לשם מוצרים נסיוניים וחדשים ומנסה אותם על העוברים ושבים מאילת.

אבל הקיבוצניקים, כמו קיבוצניקים, חושבים כמו קיבוצניקים.
אם אפשר "לדפוק" את מי שעובר שם- יאללה קדימה.
הרי ממילא מבחינתם מדובר בקהל שבוי: נהגי האוטובוסים הרי ממילא לא משלמים כלום...

וחוץ מזה כנראה שהם בעיקר מסתמכים על הזכרון הקצר (והבוגדני) של הציבור הישראלי שלא זוכר עד כמה דפקו אותו בפעם הקודמת - ויתכן שהם צודקים בכך.
אני אישית לא חושב שזו סיבה מספיק טובה לגבות מחירים גבוהים בלי שום סיבה..
 

אני כמי שעושה את הקניות המשפחתיות זיהיתי בצרוה ברורה שהמחירים שם לא זולים כפי שהם היו אמורים להיות באילת (ליטר שוקו עולה שם 10.20  שקלים בזמן שבאשדוד אותו בקבוק עולה 2-2.5 שקלים פחות... ואני תוהה איפה ההגיון של הקיבוצניקים האלה...), ולכן זה מה שקניתי- רק כדי להשביע את רצונו של יורש העצר.
אם המחירים היו סבירים יותר למקום שהוא די חנות המפעל - אולי הייתי רוכש מוצרים נוספים.

אגב- לא הצלחתי להבין למה לא היו שם במקרר הגדול משקה בננה...
במקומות אחרים הייתי יכול להבין- אבל בחנות המפעל??

מסקנה
בפעם הבאה- אני חושב שלא אעצור שם.
אני, לשם שינוי, אזכור את הפעם הזו (והקודמת לה).
עוד חצי שעה של נסיעה, ואקנה את כל מה שהם מוכרים במחיר הרבה יותר הגיוני...
לטעמי, לפחות, אין שום הצדקה לעצור במקום שגובה מחירים גבוהים יותר ממרכז הארץ - כשהוא המקור למוצרים הללו, ומצד שני אין שם שום אטרקציות שיצדיקו את זה.

יום חמישי, 29 באוגוסט 2013

ביקורת: אילת העיר והעסקים הפועלים בה

זו ביקורת שונה מהרגיל קצת...
כמו שאתם יכולים לראות ולקרוא, הייתי בחופשה באילת.
אני יכול להגיד על אילת שבאופן כללי יש לה לא מעט מה להציע.
מצד שני יש משהו שמאוד הפריע לי.
באילת יש פטור על תשלום מ.ע.מ. בשיעור של 18%.

משום מה הסוחרים באילת לא שמעו עליו- והם גורפים את העלות של המס הזו לכיסם.

אנ ימנסה להבין למה ולא מצליח להבין.
התוצאה של ההתנהלות הזו היא שכל דבר שאתם רוכשים באילת- ושאי אפשר להשוות או בחלקו ניתן להשוות אותו למחירים הרגילים בארץ- עולה במינימום לא פחות ממה שניתן היה לרכוש אותו במרכז הארץ.

דוגמאות? בבקשה:
בקבוק קולה שעולה במרכז הארץ ברוב המסעדות (+/-): 10 שקלים עולה באילת 12 שקלים!!!
כפכפי קרוקס עולים במרכז הארץ 300 שקלים. באילת בחנויות המורשות (270 זו הנחה קטנה מ18%)...


וזה רק במוצרים.
אם פונים למלונות- המחירים גבוהים יותר ממרכז הארץ!!!

ואני תוהה למה?
נכון יש הרבה תיירים צרפתים באילת בזמן הזה.
אז זה אומר שצריך לשחוט אותם במחירים כי יש להם?

לטעמי - זו החזירות הקפיטליסטית שעלולה לחזור למלונאים ולסוחרים באילת כמו בומראנג...
אם בשנה אחת יחרימו את אילת- החברה שם יבינו את הרמז.
וזה בעצם כל מה שצריך לעשות.
שנה אחת לא לנסוע לשם ובזה לסיים את הסיפור שלהם.
הרי אם חופשה ברודוס של 4 ימים עולה 400 יורו (2000 שקלים +/-) כולל טיסה!!!
למה שבית מלון באילת יעלה יותר???
השירות שם יותר טוב?
בכלל לא בטוח!!
 

יום רביעי, 8 באוגוסט 2012

ביקורת: עיר המלכים אילת

אחת התלונות שיש לי על העיר אילת נובעת מהמחסור באטרקציות.
כל עיר תיירותית נורמלית מציעה אטרקציות.
ועם כל הכבוד לאלמוגים- מעריכים אותם יותר מדי.
גם את הדגים.
כמה כבר אפשר לראות דגים?
אבל אני תוהה באמת ובתמים - איך או למה לאילת אין פארק מים אחד אמיתי.
(ולא - הלונה גל- שהיה פארק מים לפני 30 שנה - כבר לא נחשב לפארק מים.)

כן כן - למה אין באילת פארק מים אחד אמיתי ורציני? בסגנון של שפיים?
מה שכן - יש את עיר המלכים.

ועליה נדסקס היום:
על פניו מדובר בשוס עם פוטנציאל רציני.
מבנה גדול הבנוי בסגנון של טירה מימי הביניים או עיר מבוצרת בחומה מתקופת המקרא -אשור או בבל...
בתוכה פעילויות שיעניינו ילדים, ילדות ומבוגרים.
הפעילויות לא כל כך קשורות אחת לשניה ובכל זאת המגוון יכול לעשות רק טוב לכל המבקרים.
חבל רק שקומת קרקע שנקראת: ממלכת האוכל - היתה סגורה...
בקומת הכניסה שבה מעבר לקופות  יש כניסה ל4 מתחמים:

1. מערת האשליות
 האטרקציה הזו כוללת גלישה בתוך צינור, עניין של 110 שניות בערך.. לא ברורה לי האטרקציה שבכך...
רק שצריך לעלות לשם 60-80 מדרגות- לא נראה לי אטרקטיבי בכלל...
אני לא מבין איך או למה אין שם מעלית...

מעבר לכך חלק מהמתקנים לא עבד כלל.
ועוד נקודה שלילית- הנערה שעמדה בכניסה לגלישה במנהרה- היתה עסוקה בטלפון הפרטי שלה.
כשהגיעה האחראית עליה והתרעמה שיש תור - ושהיא עסוקה בטלפון - זה לא כל כך עניין אותה...
העניין החיובי הוא שיש שם השגחה כלשהי (גם אם לא אפקטיבית במיוחד) גדי למנוע תאונות פוטנציאליות וזו כבר נקודה חיובית...

2. מערת התנ"ך.
מערה בה ניתן לראות המחזה בעזרת בובות שחלקן זזות, של אירועים מרכזיים מהתנ"ך.
ההסברים הם בעברית ובאנגלית.
רק הצקצוקים - עצבנו במיוחד.
סביר.

3. סרט: המסע אל העבר.
כעקרון - אולי האטרקציה הטובה ביותר בכל המתחם.
סרט המדבר על בניית המקדשים השונים במצרים.
חשוב לדעת שמדובר בסרט ב4 מימדים: הכסא זז לפי התסריט בסרט, משבי רוח ומתזי מים מופעלים במקומות הנכונים.
החסרון היחיד- למה עשו את זה על מצרים?
למה לא לעשות את הסרט על  הארץ? ההסטוריה שלנו פחות שווה?



נראה לי שבמקום להזמין את הסרט על ישראל- התקמצנו שם בהנהלה והעדיפו לקחת סרט שיצרו עבור מתקן כלשהו במצרים...

4. מפלי שלמה המלך.
מסע לא רע בכלל בין פרקים שונים בתקופתו של שלמה המלך.
הפרקים לא ממש מסונכרנים, ולא ממש קשורים- אבל ניחא.
(כל מטרתם לצלם את המשפחות והמבקרים ולגרום להוצאה כספית נוספת...)

בקיצור מי שרוצה לראות את שאר המתקנים - וכמו שאתם יכולים להבין יש לי הרבה תלונות על האטרקציה הזו... יכול להכנס לאתר שלהם באינטרנט.

ועכשו נעבור לרשימת הבעיות הבולטות שנתקלנו בהם:
1. כל סוף אטרקציה מסתיימת במתחם האוכל שכלל בעיקר מכונות אוטומטיות.
למרות שיש שם מקום לרכישת אוכל (אם אפשר לקרוא לפאסט פוד - אוכל) - המתחם היה סגור.

2. למרות שכמעט כל המתחמים מסתיימים במתחם האוכל- המדרגות הנעות - היו מושבתות.
לא בטוח שזה היה רק שלילי - על המדרגות היתה איזשהיא אפליקציה מעניינת.
רק שהיא לא ממש מעניינת את הילדים.

3. באילת, החוק שמונע הכנסת אוכל למתחמים - טרם הגיע. (כנראה שהוא עוד לא עבר את המחסום בכניסה לעיר.)
ולכן השומרים לא אפשרו לנו להכניס את האוכל שהבאנו איתנו.
בהתחשב בעובדה שמתחם האוכל היה מוגבל -מאוד מוגבל- אני חושב שמדובר בכלל בסוג של חוצפה - מעבר לאי החוקיות שבעניין.

4. כחלק מכרטיס הכניסה מקבלים בכל כרטיס 3 מתקנים בלונה פארק שמחוץ למבנה המרכזי.
אלא מה?
קודם כל, הבעלים הפעילו בסך הכל 5 מתקנים.
מתוכם 2 מתאימים לילדים קטנים מאוד, 2 בתשלום נפרד של 10 שקלים לכל מתקן.
ולכן, הבעיה העיקרית היא, שכשמגיעים עם ילדים בני 10-12, אין לך שום אופציה אחרת מאשר לקנות כרטיסים בנפרד- מה שמשנה את עלות הכרטיס.
במקום לגרום לנו לרצות לחזור לשם שוב ושוב... גרמו להורים בעיקר נוצאה כספית נוספת + מפח נפש...
האם זה יגרום לנו לחזור לשם בקרוב? לא נראה לי...

5. בעיה אחרת של הפארק מחוץ לעיר המלכים היא העובדה שאין שם מספיק כוח אדם...
על שני מתקנים- מופקד נער צעיר אחד...
והוא צריך להכניס את הילדים למתקן אחד, ולהפעיל אותו ולעבור למתקן השני...
רק ששני המתקנים הללו: מכוניות מתנגשות ומגדל האומץ - דורשים מישהו שיהיה שם בכל מתקן כל כולו...
זה לא קרה.

6. מחיר.
נקודה כואבת במיוחד.
105 שקלים - בקניה באינטרנט הם מה שאני טוען: "מלכודת תיירים".
אלא מה? אנחנו לא ממש תיירים - אנחנו אזרחי המדינה.
ותמורת המחיר הזה- היינו אמורים לקבל את כל המקום פעיל ותקין.
גם זה לא קרה.

סיכום: עלות של 500+- שקלים:
400 שקלים לכניסה לשני מבוגרים ושני ילדים.
60 שתי תמונות שצולמו במפלים.
40 שקלים על 2 מתקנים לכל ילד- רק כי אין מתקנים אחרים מתאימים...
לא כולל מזכרות בחנות המזכרות...

בשורה התחתונה:
עיר המלכים - יקר מדי. ולא מוצדק.