ביקורת מסעדות קפריא - על הכביש הראשי טמרה

האמת היא שלא יוצא לי לאכול הרבה במסעדות של המגזר הערבי.

בעבר זה היה שונה אבל היום זה יותר נדיר.

ככה שההזדמנות לאכול במקום כזה רק הפתיע אותי.

הקשרים היחידים של המסעדה למגזר נובעים מקהל היעד שלה, והמיקום שלה.

וחבל.

מקור: אוצרות הגליל

מדבר במסעדה טובה מצוינת שיכולה לתת "פייט" לכל מסעדה לא ממותגת במגזר הכללי והיהודי.

הפרודוקטים של המסעדה מבוססים על מוצרים מקומיים וטריים שנמצאים בשפע באזור הגליל.

כיון שהארוחה הייתה מלווה בשיחה חשובה הזמנתי לעצמי סלט יווני בינוני ומיץ רימונים.

ההרגשה הייתה שהכל הוכן בדיוק מיד עם ההזמנה.
הכל היה טרי בצורה מפתיעה.

המחיר היה יותר מסביר

סלט יווני בינוני 35 שקלים.

כוס רימונים 20 שקלים.

חוויה טובה שגרמה לי לרצות לבחון מקומות נוספים.

ביקורת מסעדות: סינג לונג

חוויה מתקנת:
לאחר המנות הבלתי טעימות (בעליל) של המסעדה הקודמת: אסיה... הגעתי מקום אחר לחלוטין.

אני מודה שעברתי לא מעט פעמים ליד המסעדה הזו ותהיתי לא מעט על מה קורה שם.

לפני כחצי שנה הוזמנתי לארוחת יום הולדת של חברה טובה במסעדה וכיון שהגעתי באיחור משמעותי - אכלתי מעט מאד, אבל ממה שאכלתי - התרשמתי.

ולכן, בהזדמנות הראשונה, קפצתי על האפשרות לאכול שם בצורה מסודרת.

צריך וחשוב לציין שאם אתם יושבים עם הפנים לרחוב - אתם עלולים לגלות את מוגדישו הקטנה - במרכז תל אביב, כמות המסתננים הלא חוקיים שהולכת ברחוב הזה משך חצי שעה תפתיע גם את האופטימיים שבשמאלניים.
זה נראה ממש כאילו אתם במדינה אחרת לגמרי.

כמות הישראלים או בהירי העור שתראו במקום - ממש מחשידה...

אבל זו אנקדוטה קטנה ופריפריאלי למסעדה עצמה. 

הגענו לשם.

הזמנתי למנות ראשונות- מנת אגרול עם עוף, (18 שקלים).

בפועל קיבלתי את האגרול הצמחוני, שהיה בסדר ותו לא.

היה קצת ספוג בשמן אבל עדיין היה טוב.

לאחר מכן קיבלנו מרק חמוץ חריף (20 שקלים)- שהיה חריף מדי לצד השני והוחלף במרק וון טון - שהתברר כעוד יותר לא טעים לצד השני...

המרק של הצד השני הוחזר גם הוא ונמחק מהחשבון.

לעיקרית הזמנתי עוף סצ'ואן (75 שקלים), שהיה מצוין- ואם הייתי יכול הייתי גומר את המנה לבד- אבל לצערי לא הצלחתי...

מנה נוספת הייתה מנת בקר בשעועית שחורה.

המנות היו טובות מאוד והוגשו בצורה לבבית ויפה.

כתוספת לקחנו אורז עם ביצה וירקות - שהיה טעים מאוד (32 שקלים).

כקינוח לקחנו את מנת הספיישל (41 שקלים).

בגדול השירות מתחלק ל2 

הארוחה הנ"ל התרחשה ביום שישי בערב. היה לחץ של אורחים במסעדה וגם של משלוחים ולכן השירות היה איטי משהו - לא ברור לי אם זה היה בגלל המלצרים או שהמטבח לא עמד בקצב.

למחרת - הדברים זרמו קצת יותר מהר.

לסיכום: 

מסעדה סינית לא צריכה להיות משהו מורכב במיוחד כדי להוציא מנות פשוטות אבל טעימות מאוד.

דווקא בגלל שאכלתי אוכל משתי מסעדות דומות בקונספט אבל כל כך שונות בתוצאות רק מוכיחות את העובדה שלא כל הסינים שווים או דומים...

מומלץ בחום.

ביקורת מסעדות: גוז ודניאל -מושב בני ציון

יצאנו למסעדה לאחר שהקונדיטורית המצויינת שרית טרליוק (שאת הפטיפורים שלה טרפנו במהירות) המליצה עליה בחום.

המסעדה יושבת במושב בני ציון- ליד מגדל המים.

ההכוונה היתה מצויינת: סעו ישר עד שתראו את מגדל המים- מצד ימין.

שם זו גם החנייה.

נכנסנו, והושיבו אותנו (לאחר שדרשנו שאת בהזמנה -) במרפסת. ולא התאכזבנו: נוף ארץ ישראלי נשקף מהמרפסת לכיוון צפון.

מדובר בנוף "מושבניקי", שאין הרבה כמוהו היום.

המסעדה עצמה היא מסעדה שניכר בה שהיא עברה תחת ידיו של מעצב פנים כזה או אחר, והמסעדה מעוצבת בסגנון פרובנסי מאוד מובהק וברור.

לא שזה רע- נהפוכו - המסעדה יפה מאוד ומרשימה מאוד.

וכשמשלבים את הנוף של השרון הצפוני עם העיצוב- הדברים מאוד משתלבים.

שאלנו לפשר השם המוזר ונענו שמדובר בשמות ילדי הבעלים גוז (יונתן), ודניאל.

מנות ראשונות:

•  לחם וחמאה (16 שקלים).
  להרגשתי האישית, את המנה הזו היו יכולים להגיש לשולחן ללא תשלום- גם בגלל שאין בה שום יחודיות וגם בשל העובדה ששאר התמחיר של המסעדה לא נמוך.
  
• פטריות שוק - מבחר של פטריות מוקפצות בחמאה מטובלת- שהיה מצוין. (54 שקלים).
  למרות שהסלט היה טעים מאוד- אני חושב שהתמחור של המנה הזו - היה קצת מוגזם...
  ולו רק בשל העובדה שבמחיר הזה- ניתן לקבל ארוחה בשרית עיסקית שלמה...

• סלט גוז - ז'וליאנים (חיתוך דק דק של) ירקות שורש בויניגרט הדרים - אני אישית פחות אהבתי את זה אבל שאר האנשים מאוד אהבו אותו. (38 שקלים)

מנות עיקריות:

• ראמפ סטייק על שפצל - נתחי סטייק שנחו על בצקניות שהוקפצו על הפלאנצה. מנה מעולה (116 שקלים).
• צלע לבן - שני נתחי צלע לבן מצויין שלאחר שעבר את הגריל - "שודך" לרוטב בשר, בתוספת פירה, שהיה אמנם מצויין אבל עשה רושם ש"עובד" יותר מדי. (88 שקלים).
• פנה ארביאטה - אטריות פנה ששחו ברוטב שהורכב מעגבניות שום פטרוזיליה וצ‘ילי חריף.
  חשוב לציין שלא מדובר במנה חריפה- למרות שהיא אמורה להיות כזו. (55 שקלים).

שתייה:

• קרלסברג (19 שקלים).
• גוורצרמינר של ד"ר לוסן - כוס (25 שקלים) 
• כוס תה (9 שקלים)

קינוח: 

הפאבלובה של גילי - יציקת מרנג מצויינת: פריכה מבחוץ ורכה מבפנים שעליה גוש של שמנת שפלחי תפוח נעוצים בו - 44 שקלים.

שירות:
מצויין. לא שהיו הרבה אנשים במשסעדה- אבל, כשמנה מסויימת לא היתה טעימה- היא הוחלפה מיד, וגם היה מקום לבקשות מיוחדות (את הרוטב של הסטייק הלבן על ראמפ סטייק)...

שירותים: נקיים מאוד

סיכום: מקום ללכת עם תיירים שבטוח יהנו ממנו.
או לחלופין - הסיכוי היחידי שלי לפגוש את שרי אריסון...

פרטים:רחוב אנשי בראשית

מושב בן ציון

09-7714122

ביקורת מסעדה: פטרה הלבנונית נס ציונה

היינו רעבים.

מה זה רעבים? נסענו לצומת בילו בשביל "לרדת על סטקיים"...

אלא מה? כשהגענו לשם הסתבר שהסטייקים היחידים שם נמצאים במסעדת האווזים שהיתה מפוצצת באנשים ועם תור של 50 דקות המתנה.

החלטתנו לנסוע לכיון אור יהודה.

בדרך נזכרנו בבית האדום בנס ציונה.

לא נכנס? היינו כל כך רעבים שלא כל כך חשבנו יותר מדי.

נכנסנו.

המתנו 10 דקות ושמחנו שנמלטנו מהתורים הבלתי אפשריים ב"אווזים", ושפה לפחות נגיע מהר לאוכל.

בקיצור היינו כל כך רעבים שאני עכשיו ישר אתאר את האוכל:
*הזמנו סלטים ראשונים לכל אדם (19 שקלים לכל אחד).

הגיעו סלטים.

איך אני אגיד את זה?? לא משהו בלשון המעטה.

סלט ירקות 2X, סלסה עגבניות 2X, סלו חצילים בטחינה, סלט טבולה, מלפפונים חמוצים עם זיתים מקופסה, רוטב של סלט חצילים כלשהו, סלט כרוב סגול, וסלט טורקי.

כן כן וזהו.

גם אותי הפתיע העניין במיוחד על רקע העובדה שבמקומות אחרים על הסלטים הללו אתה יכול לקבל סוגים שונים של פלפלים, חצילים במיונז, סלט ביצים בגרסאות שונות אבל עזבו את זה- מה היה לבנוני בסלטים האלה? איפה הפטוש??

*מנות עיקריות:
--סטייק אנטריקוט. 300 גר של אכזבה קשה לאשתי שציפתה ל"סטייק טוב" כל הבוקר.

--סיניה טחינה שהתגלתה כמנת בשר טחון שהכניסו אותו לתנור ו"ציפו" אותו בטחינה לא משהו.

אה כן, גם הכניסו 3 חתיכות של תפוחי אדמה לבשר הטחון.

בקיצור לא משהו בלשון המעטה.

--קבאב לבנוני - שלא היה ברור לי בשום שלב מה היה בו לבנוני...

קבאב - לא מרשים במיוחד, סתמי.

בתוספת קנקן לימונדה שילמנו 272 שקלים לא כולל טיפ.

עכשו תעשו את חשבון בעצמכם - היה שווה?

לטעמי ממש לא.

צריך להכניס פה מחשבה שעלתה בראשי בדרך חזרה:
בשבת בצהרים - כל המסעדות עובדות בצורה כבדה.

ככה שלבוא לאכול במסעדה בשעות הלחץ- זו חוכמה קטנה מאוד.

מצד שני - או אז נמדדות המסעדות הטובות באת- אלה שמשקיעות באמת בסועדים שלהם ולמרות האפשרות לגזור קופון שמן - משקיעות בו לטווח ארוך ונותנת לו חווית סעודה גם כשממול עומדים עשרות אנשים ורוצים לשלם לבעל המקום.

הבעייתיות הזו גורמת לאנשים מסויימים ללכת לצד הקל של המסחריות ולחפף ולעגל פינות.

ממילא הם (בעלי המסעדות) בונים על העובדה שאני כפי שתגלו מיד לא אכנס יותר ממסעדה הזו אהיה בודד בעניין ובשבוע הבא - יכנסו רבים אחרים שלא יכירו את המסעדה.

ופטרה הלבנונית היא בדיוק מהסוג הזה.

סיכום: אוכל - בינוני ומטה.

מחיר - בינוני (אבל יקר מאוד לאור התמורה...)

חניה - חופשית מול המסעדה.

פטרה הלבנונית

רח' בן גוריון 4 (הבית האדום) נס ציונה.