בשישי בבוקר הודיעו לי זוג חברות שהן ישמחו שנזמין אותן לארוחת שישי בערב.
לא כל כך התחשק לנו לבשל ולכן החלטתנו להזמין אותן לארוחה- אבל בחוץ.
היתרון: לא צריך לבשל, לא צריך לנקות אחריהן, ובנוסף יש להם הרגל מגונה- להביא את שני הכלבים שלהם לכל מקום.
ככה הרווחנו כפול.
יתרון נוסף - היה זה מימי שישי שבהם היה משחק כדורגל של המונדיאל. קיווינו שהמסעדה תהיה ריקה ככל האפשר.
החסרונות: זוגתי החוקית לא מוכנה לאכול בשר אחרי השעה 19:00 - צריך להתחיל מוקדם.
אחת מהאורחות מתעקשת על אוכל טבעוני. וזה עוד יחסית הרעה קלה בתנאים - היא בעבר היתה צמחונית אבל החליטה שכשאוכלים בשר- אז "רואים גופות על השולחן" (מבחינתי הגופות הללו טעימות מאוד...).
בקיצור הייתי צריך ביום שישי למצוא מסעדה שיש בה מנות ללא בשר או שאר בעלי חוליות או בלעדיהם, טכל זה לפני השעה 19:00.
הפניה הראשונה שלי היתה למסעדת לילי טייגר- האסייתית/תאילנדית שברחוב הברזל 32.
להפתעתי - הם ענו על 2 הקריטריונים.
הגענו לשם בדיוק בזמן (לאור ההנחיה של המארחת כי ישמרו לנו את המקום ל15 דקות בלבד...)
המסעדה היתה ריקה אבל התמלאה מהר מאוד.
לחימום הזמנו: קוקטייל סנגריה לילי (38 שקלים) שהיה טעים גם אם חלש משהו - ציפיתי למשהו קצת יותר "עבה".
בירה "סינגה" תאילנדית (23 שקלים) - בירה קלה ונעימה שזכרתי אותה ככזו מביקורי לפני כ20 שנה בתאילנד.
וחצי ליטר שטלה ארטואה (32 שקלים)
לראשונות הזמנו:
אגרול - שהיה אגרול רגיל לכל דבר ועניין - טוב (26 שקלים)
ספרינג רול - שלאחר קריאה בתפריט הבנתי שזה אגרול מתקדם יותר, במעטפת של דף אורז (27 שקלים)
סאטה - 3 שיפודי פרגיות קטנים ברוטב בוטנים - טוב אבל מתאים בעיקר לילדים (27 שקלים)
מנה מיוחדת- לא בתפריט - נתחי אווז (PAD TOM KATIAM) שהיה בעיקר ירקות (גזר, ברוקולי, ובצל ירוק עם ג'ינג'ר) ברוטב תאילנדי מתקתק בתוספת 4-5 חתיכות קטנות מאוד של בשר אווז (38 שקלים).
לפעמים יש לי הרגשה שכל תפקידן של המנות המיוחדות הוא להוציא מהסועדים עוד כסף -כיון שלרוב המנות המיוחדות אינן נמצאות בכלל בתפריט וכשמתעניינים במחיר הוא בדרך כלל בחשבון שמוצג בסוף הארוחה.
ואני תוהה: אם הייתי יודע כמה עולה המנה הזו - אם הייתי מזמין את המנה הזו. (רמז? לא. ממש לא. לא במחיר הזה ולא בתמורה שהוגשה לשולחן.).
לעיקריות הזמנו:
פאת פת - תבשיל חלב קוקוס בקארי אדום בתוספת בקר עם פלפל אדום/במבו שוט, קא פאו בזיליקום תאילנדי ושעועית ירוקה (75 שקלים)- המנה שהיתה מסומנת כחריפה מבין אלה שהזמנו- היתה טעימה למרות שמנות אחרות היו חריפות יותר.
סי קורנג מו יאנג - ספריבס לבן (600 גר‘) בסגנון תאילנדי מושרים בסויה, שום וגרגרי כוסברה( עשויים על הגריל ומוגשים ברוטב תמרינדי, רוטב דגים, כוסברה וצ‘ילי.
מוגש עם שעועית ירוקה צרובה על הגריל, בצל ירוק, על כוסברה וקריספי שאלוט.
אני לא יודע אם היו שם 600 גרם מתכתחילה אבל כמנה היתה מנה טובה- קצת חמצמצות שהיתה עליה גרמה לתהות אם יש בעיה במנה- אבל אסופו של דבר - מנה טובה וטעימה. (98 שקלים).
פאד קי מאו - דפי אורז בתוספת טופו עם שום, צ‘ילי, קא פאו בזיליקום תאילנדי, ברוקולי, פלפל אדום, בצל לבן, פטריות שמפיניון ושעועית ירוקה - (58 שקלים).
גנג מסמאן נאה - תבשיל חלב קוקוס בקארי מסמאן תאילנדי עם לחי בקר, תפו“א, בוטנים, כפיר ליים, קא פאו,בזיליקום תאילנדי, שאלוט פריך וקשיו קלוי
מנה טובה בסך הכל גם אם תפוחי האדמה היו מיותרים בה. (66 שקלים)
לקינוחים הזמנו:
בננה לוטי -בלינצס של בננה עם כדור גלידה - מנה טובה אבל קטנה משהו. (35 שקלים).
מוס חלב קוקוס- מרנג שעליו מוס חלב קוקוס ושעליו גלידה. (37 שקלים)
טפיוקה חלב קוקוס- גרגרי טפיוקה בשני צבעים שרויים בחלב קוקוס. (31 שקלים)
באופן כללי למרות שהיה משחק כדורגל באותה שעה - המסעדה התמלאה במשפחות רבות - כולל עוללים ותינוקות רבים- ההמולה היתה רועשת אבל הפינה בה היינו - איפשרה לנו לנהל שיחה נעימה.
השירות היה חברותי ומדי כמה דקות הגיע מלצר לבדוק מה קורה.
מצד שני המנות העיקריות יצאו מאוחר מאוד - מה שגרם לנו להסתכל לכיוון המלצרים שנעו כל הזמן על ציר מקביל לשולחן שלנו.
כשמדובר במסעדה שמתיימרת להיות תאילנדית- יש חשיבות לידע של המלצרים לגבי המנות- הייתי מושיב את הצוות לטעום מהאוכל כדי שיוכלו לייעץ יותר טוב לאורחים על המנות.
לדוגמה: הספייריבס שלי היה חריף מהמנה שסומנה כחריפה יותר (שני פלפלונים).
בנוסף - חלק מהמרכיבים של המנות לא היו במנות - ואם לא היינו שואלים - לא היינו יודעים - שהם לא בעונה עכשיו - לדוגמה- בזיליקום תאילנדי...
בקיצור בסך הכל מסעדה טובה - אבל יש מקום לשיפור.
סך הכל שילמנו כ800 שקלים כולל טיפ - סביר מאוד לארוחה שכזו ביום שישי בערב.
חניה - במגרש בקצה הרחוב.
