אני יודע...
חופש גדול...
אין מה לעשות עם הילדים...
אלו השבועיים האחרונים של החופש הגדול.
מה עושים עם הזאטוטים? לוקחים אותם לקניון.
מכניסים בהם כבר מעכשיו את ההרגל המגונה ביותר לטעמי שהורים יכולים להטמיע בילדיהם
להסתובב בקניון...
להסתובב בקניון...
מעבר לעובדה שרואים בכל סרטי הילדים שמציגים בערוצי הילדים את הנוהג הפסול הזה, מישהו יכול להסביר לי למה הורים עושים את זה לילדיהם?
אני בהחלט מבין את הנהלת הקניון שמשקיעה סכומי עתק במשיכת ההורים והילדים, תוך הכנסת כל מיני אטרקציות שונות לילדים- כדי שההורים שלהם יוכלו לשבת בשקט בבתי הקפה ולנוח קצת מהחופש...
אבל הילדים הרי לא באמת יושבים בשקט -אז על איזה שקט אנחנו מדברים פה בכלל? איזה כשל בהגיון ההורים לא מבינים פה?
מה גורם להורים ללכת בכל זאת לקניון?
לקנות משהו?
הרי לא ברור שעדיף ללכת לקניון ללא הילדים?
אתמול הייתי באיזשהו סופרמרקט לא חשוב של איזה רשת... היתה שם אמא עם ילדה כבת 10 שלא הפסיקה להגיד לאמא: "אמא תקני לי את זה", "אמא הבטחת שנקנה את זה..."
המצב הגיע לרגע שעמדתי להחטיף סטירה לילדה - רק שתשתוק קצת ולא תפריע לכולם עם ההצקות לאמא שלה...
והאמא שלה- קנתה מה שהיתה צריכה, ותו לא.
לא נכנעה לילדה בכלום - ורק על זה אני חושב שמגיעים לה תשואות.
ככה צריך לנהוג.
הבעיה היא שכנראה זה לא המצב בכל פעם... והאם כן נכנעת לקפריזות ולהצקות של הילדה...
הבן שלי... למשל- מסרב לבוא איתי לקניות.
ולי אין שום בעיה עם זה.
קניון שרונים מצליח בכל פעם - הודות למשרד יחסי ציבור מצויין להרים את הרף שוב ושוב.
הוא מציע להורים להגיע עם הילדים והם ישמרו עליהם - בזמן שההורים כמובן מוציאים את כספם בחמויות השונות.
ואני תוהה אם ההורים באמת צריכים את השירות הזה?
לא עדיף להם להזמין שירות של בייביסיטר לילדים???
זו סתם היתה ביקורת על קניון שמשקיע מאמצים רבים להקניית הרגלי צריכה (מחורבנים) לילדים רכים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה