ביקורת סרט: כיפור

במאי עמוס גיטאי

שחקנים לירון ליבו, יורם חטב, גיוליאנו מר

מדובר בסרט זוכה פרס אופיר שמבוסס על חוויותיו של הבמאי ממלחמת יום כיפור.

עלילת הסרט: קצין וחייל שמפספסים א היחידה שלהם מצטרפים לצוות של חילוץ פצועים במסוק של חיל האוויר. רוב הסרט הם סוחבים אלרונקות בין טנקים שלא שייכים לתקופה בתוספת מגוחכת של זלדה שנוסעת הלוך ושוב...
ופה באה שאלה לבמאי... תחליט אתה במלחמת יום כיפור ולכן אין באותה תקופה נרכבות או שאתה בשלום הגליל ועוד יותר בטוח שאין זלדות???

באופן אישי לא ראיתי בשום שלב בסרט משהו מעניין ששוה לעשות עליו סרט שלם באורך מלא של כמעט שעתיים...
הדיאלוגים חסרי מובן וללא שום חידוש הפתעה או מובן שבגללו שווה להשקיע בסרט שעתיים תמימות.

לגופו של הסרט- אין ממש עלילה. 

הסרט יותר מחרטט עלילה כשרואים טנקי מרכבות נוסעים הלוך ושוב ומדי פעם גם איזה טנק אחד יורה.

כל השאר מתבטא בצילומי סחיבה של אלונקות שלמעט לירון ליבו? לא נראה לי שמישהו מהשחקנים חווה באופן אמיתי בימי חייו...

ואז מגיע כמובן ג'וליאנו מר.

אני מתקשה באמת וממש לא מצליח להבין איך השחקן הזה נדחף לכל תפקיד שבחיים הוא לא היה מגלם במציאות.

בואו, המשחק שלו גם לא כזה "אמין" שהייתי מבין למה ליהקו אותו.

למעט העובדה שהבמאי (ההומוסקסואל) אולי קיבל עוד כמה דקות עם השחקן הערבי הזה שאני באמת לא מבין אם הוא כזה ערבי וכזה פשיסט לאומן פלסטיני- למה הוא דוחף את עצמו לתפקידים ליטנטיים ומיליטריים של חיילים בצה"ל? העניין הזה דורש בירור רציני לשם שינוי.

בויקיפדיה כתבו על הסרט:

"כיפור היה הסרט העלילתי המשמעותי ביותר עד אז שעסק במלחמת יום הכיפורים"... (חחח אם זה הסרט המשמעותי אז כל הסרטים האחרים ממש לא שווים מי יודע מה...)

המבקרים שיבחו את הסרט על הדרך העניינית בה הציג גיתאי את המלחמה, אך יש שביקרו את הסרט כמוצר קר רגש וכחסר התפתחות עלילתית של ממש.  

גיתאי הגן על יצירתו כמבטאת את זיכרונותיו האישיים ואת הדרך בה הוא רואה את המלחמה.

ואני טוען שאם אלה הזכרונות שלו מהמלחמה ההיא- לא בטוח שהוא היה בחזית האמיתית...

בקיצור - רק לסטודנטים לקולנוע.

סרט גרוע ומיותר.