יום שני, 9 בנובמבר 2020

ביקורת סרט 1917

אני זוכר את הימים הראשונים בהם סיפרו מבקרי קולנוע ועיתונאים על הסרט שהוא "יצירת מופת"... ממש סרט שצולם בשוט אחד ומדובר ביצירת מופת אנטי מלחמתית...
לא התרשמתי כל כך מכל החירטוטים הרגילים וחיכיתי שהסרט יגיע לכבלים.

קיצקוץ... הגיע.
סרט טוב? כנראה שכן.
יש סרטים שאתה יוצא מהם אחרי שראית אותם עם מעוקה כבדה בבית החזה.
זה לא היה אחד מהם.

העלילה היא בגדול שני חיילים שנשלחים למנוע התקפה של הצבא הבריטי על כוחות נסוגים לכאורה של הגרמנים במלחמת העולם הראשונה.
ההרפתקאות שעוברות על שני החיילים בחלקן הן נדושות (חולדות בגדלים שונים..), וחלקן מפתיעות. 

באופן כללי אני אוהב סרטי מסעות (סיפור פשוט כדוגמה), אבל הסרט פה צולם בשוט אחד ארוך שלוקח את הצופים מתחילת הסיפור כמעט עד לסופו בצורה מעניינת.

התפאורה והלוקיישנים מעולים, ההשקעה בחלק הזה של הסרט ממש מפתיעה.

הסרט מבוסס על סיפורים ששמע הבמאי סם מנדס מסבו שהשתתף במלחמה, ולמרות שנראה שמדובר בסרט מסוג השליח שאמור להעביר הודעה קריטית ולהציל 1600 חיילים ממלכודת שהצבא הגרמני טמן להם- משהו חסר בעלילה.

השחקנים הראשיים הם ג'ורג' מקיי, ששיחק ב"גאווה" וב"קפטן פנטסטיק", ודין צ'רלס-צ'פמן, ששיחק את טומן ברת'יאון ב"משחקי הכס", שהיו מצוינים, ושחקני המשנה מגלמים גלריית שחקנים מצוינים החל מקולין פירת', בנדיקט קממברבאץ', מארק סטרונג ואנדרו סקוט שאמנם קיבלו תפקידים קטנים אבל עשו אותם מצוין.

בשורה התחתונה מדובר בסרט לא רע, וההישג של הבמאי ניכר לעין במיוחד לאור ההצלחה שלו בסרטי בונד האחרונים שהיו מהיותר טובים בז'אנר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה