ביקורת מסעדה: מקסים חיפה

ביום הזיכרון לחללי צה"ל נסעתי לחיפה.

אין בזה שום דבר חדש - אני עושה את זה יותר מ25 שנה.

השינוי היחידי היה שנסעתי ברכב הפרטי שלי.

כדי שלא אתקע שעות ביציאה - מה שקורה תמיד אני בא עם הרכבת. וככה תיקתק - ניכנס ויוצא מחיפה שגם בימים רגילים די מפוצצת ברכבים שסותמים את הכבישים שלה.

אבל היום לא.

כיון שיש לי "קצת פז"ם" על הסיפור הזה, הגעתי מוקדם והחניתי את הרכב מול מסעדת מקסים - המסעדה שכיכבה בפיגוע המפורסם.

כיון שהגעתי "ממש" מוקדם מאוד וראיתי אנשים במסעדה, נכנסתי פנימה לנשנש משהו.

ביקשתי את התפריט שנמצא על הדלפק.

המנה הבסיסית ביותר שיש שם זה פיתה עם סלט וחומוס.

לא רציתי לחכות יותר מדי זמן וקיבלתי את זה תוך 5 דקות.

מה להגיד? פיתה עם כף וחצי חומוס ושתי כפות סלט ירקות רגיל לגמרי.

אתם תוהים מה אני רוצה?

הפיתה הזו עלתה 18 שקלים!!!

לא פחות ולא יותר.

שאלתי אם אפשר לקבל עוד איזה סלט חצילים, או משהו אחר ונעניתי בשלילה מוחלטת.

ואני תוהה - איזה חוצפה יש למסעדה הזו.

זה לא שתפסתי מקום או ביקשתי שירות על המנה הזו שעולה במקסימום 2.5 שקלים וגם זה אם ממש אני הולך אתם "לחומרא"...

בקיצור כמו שכתבתי פה לא אחת ולא פעמים - לעתים החזירות של בעלי המסעדות מעבירה אותם על דעתם...

מנה פשוטה מאוד, מהירה ושלא תופסת מושב במסעדה - עולה במחיר לא הגיוני בעליל!!!

ולמי שתהה מה אנ יחושב שהתמחור הנכון למנה כזו - אז 10-12 שקלים נשמע לי הרב היותר הגיוני...

אני לא רוצה לולא מתכוון לשמוע עליהם יותר ובפעם הבאה- אני בטח לא אכנס לשם!!!

ביקורת מסעדה: רוקח 73

חיפשתי מקום שקט איכותי עם מקום חנייה לשיחה בצהרים עם חברה טובה.

היא הציעה את רוקח 73 ואני קפצתי על ההזדמנות.

אני חייב לציין שלפני שנים הייתי מגיע למקום בגלל שהיה שם פאב שהיה סוג של פיק-אפ בר.

המקום קיים כבר 4 שנים והפך את עורו למסעדה נחשבת של שף איל לביא.

מדובר במסעדת שף רצינית - חבל שעם הזמן - יש בה פחות סועדים כיון שלפי מה שאכלתי- מדובר במסעדה מצוינת ולא פחות ממעולה.

הקדמה קצרה:
אני מסוג האנשים שיודע תמיד מה הוא רוצה לאכול במסעדה - וזה מתחלק ל40% מעיון בתפריט ו60% מהבנה כללית של מהות המסעדה.

למה הכוונה?

אם אני נכנס מסעדת בשרים - אני לעולם לא אזמין שם דג. ולהפך.

קאפיש?

יותר מזה- נכנסתי למסעדה בסגנון של קפולסקי? שמספקת 495857839585 סוגים שונים של מנות שונות - כנראה שאצא משם מיד.

מסעדה שמספקת אוכל תאילנדי עם מנות פולניות - לטעמי - לא מכינה מנות טובות לא מהמטבח הזה ולא מהמטבח הזה.

ולכן ברוקח לקחתי לעצמי מנת ים ומנת בשר.

גם במסעדה הזו - שנחשבת לאיכותית- היה הבדל בין מנת הבשר למנת הים:

הגענו בצהרים.

חנייה חופשית חינם.

קיבלנו לחם גרעינים חם עם טפנד זיתים מצוין.

לראשונה דגמתי את הביסק סרטנים בשמנת וברנדי.

תשמעו...

באופן כללי, אין הרבה מקומות בישראל שמציעים ביסק סרטנים בכלל.

ולכן הזמנתי את המנה הזו שמבחינתי- היא אחת המנות הטובות ביותר שאכלתי בארץ.

נכון, כל מנה עם שמנת היא מנה מוצלחת. ואין פה הימור גדול למסעדה- ובכל זאת - אני מאוד אהבתי את המנה הזו.

ביסק סרטנים הוא מרק שמורכב מבשר סרטנים שהתפרק מהגוף של הסרטנים.

ופה הוא היה קרוב מאוד למושלם.

לעיקרית לקחתי שניצל וינאי - שעשוי מנתח כף עגל מטוגן בציפוי פירורי לחם פריכים, מוגש עם פירה, חרדל דיז'ון ומיונז לימונים.

מנה טובה מאוד.

קצת פחות טובה מהביסק אבל עדיין מנה מצוינת בפני עצמה.

הבשר היה חתוך דק ולא טוגן קשות.

חרדל הדיז'ון ומיונז הלימונים היה גם הוא מצוין.

העיסקית הזו שלא כללה שתיה קלה עלתה 85 שקלים והיתה שווה כל שקל.

השירות היה מהיר וקשוב.

אין ספק שאחזור לשם.

מומלצת בחום!!!

ביקורת טלוויזיה: הויקינגים העונה החדשה

העונה החדשה התחילה בסלואו מושן ומיד נכנסה לעניינים.

למעט המלך הוריק (שהוכה למוות) על ידי ראגנר לותברוק בפרק האחרון של העונה הקודמת, כולם נמצאים שם "ביג טיים".

ולא רק הדמויות האהובות מהעונות הקודמות אלא גם העלילות ועלילות המשנה התחילו בקול תרועה רמה.

רגנאר לודברוק, לאגרת'ה, ביורן, רולו, פלוקי, את'לסטן, סיגי, סאיד החוזה, הנסיכה אסלוג ושאר ההתפתחויות בעלילה - בנימה אישית - תענוג צרוף.

אז נכון - אין פה משפטי חכמה מהסוג של משחקי הכס, ואין עירום כל סצנה שנייה (כולל עירום גברי מלא) אבל בכל זאת סיפור האהבה בין ביורן לחברתו (המשרתת לשעבר), המתח המיני הבלתי פוסק בין ראגנר ללאגרת'ה עושים את הפרק הראשון להרבה יותר מזמין להצטרף למעקב אחרי הסדרה מאשר שאר הסדרות האחרות שמשודרות היום בYES.

השוני בין שתי הסדרות הוא שפה ברור מיהו הגיבור ומיהן דמויות המשנה, ובאופן כללי די ברור מי ימשיך לעונות הבאות אם יהיו ומי לא.

(בסדרה משחקי הכס- הדמויות מקבילות מבחינת החשיבות שלהן ולכן אין גיבור ראשי, ואין דמות שהמשך הקיום שלה בסדרה מובטח. אף אחד לא מוגן).

וכמובן, סצנת הקרב בסיום הפרק הראשון - הופכת את הסדרה הזו למדממת לא פחות מרומא, והרבה יותר אטרקטיבית מבחינתי, יש אקשן, יש דמויות עם אופי - נופים מדהימים - מה עוד צריך? (שידור בשעות נורמליות היה מסיים את הרשימה אבל נו טוף ...)

מומלץ בחום.

ביקורת סרט: הבן השביעי

בעת חופשת הפסח תרים ההורים אחר הפעלות לילדים - בתקווה למצוא כאלה שלא יפשטו את עורם וירוששו אותם כלכלית.

סרטים בקולנוע נחשבו בעבר לבילוי יומי וזמין (להצגות אחרי הצהרים אפילו קראו יומיות)...

כל זה השתנה.

הרשתות/יזמים פתחו מתחמי ענק של אולמות קולנוע עם מתחמי אוכל וקניות עצומים.

הסרטים עצמם הפכו להיות באיכות שמע דיגיטלית (אני לא יודע מה זה אומר בדיוק אבל אמורים לשמוע אותם טוב יותר..), וחלקם גם תלת ממד.

האלמנטים האלה גרמו לייקור משמעותי של כרטיסי הכניסה למצב שבו שני כרטיסי קולנוע יכולים לעלות 100 שקלים וזה עוד לפני כל דבר אחר. (שתייה כיבוד או חנייה...)

אתמול הלכתי לראות עם יורש העצר את הסרט הבן השביעי.

הסרט עצמו עלה כמעט 100 שקלים.

הכיבוד בסרט עוד 47 שקלים.

ושתי פיתות עם שווארמה + ענבים (בציפורה אקספרס) בסיומו עוד 77 שקלים.

תעשו את החשבון בעצמכם ותגידו לעצמכם אם זה משתלם...

הסרט עצמו היה איך להגיד את זה? די מעאפן.

הנה עלילת הסרט כפי שהועברה על ידי משרד היחסי ציבור:

עלילת הסרט מתרחשת במאה ה-18, בה קסמים מכשפות אבירים ואגדות היו חלק בלתי נפרד מחיי התושבים התמימים

הבן השביעי אינו שונה ואני חושב שראיתי סרט דומה לפני כמה שנים - דמיון מפתיע...

בסרט הזה הבן השביעי הוא הבן השביעי - ולא נקלקל את הסיפור אבל הוא לא מי שהוא חושב שהוא. 

לוחם שתיין ובעל ידע בכישוף ובייצורים בעלי כוחות על מיסטיים (ג'ף ברידג'ס), יוצא למסע לאתר את השוליה הבא שלו אחרי השקודם מת בנסיבות טרגיות.

הוא מוצא את הבן השביעי האחרון - תומאס (בן בארנס). 

תומאס לוקח את האתגר ומצטרף למאסטר שלו להילחם בכוחות הרשע. 

האתגר הגדול הראשון שלו מגיע כאשר מלקין הרעה (ג'וליאן מור) בורחת מהכלא, בזמן שמחנכו נמצא הרחק ותומאס נותר לבדו להילחם מול הכוחות הרעים.

הסרט כולל כמה סיפורי משנה אבל בסך הכל הוא לא איך נגיד את זה בעדינות? "מתרומם", לא משהו בקיצור- חפשו לכם סרטים אחרים.

נבחרת ישראל בכדורגל

מכירים את ההרגשה שיש לכל מי שממלא טופס לוטו?

עד ההגרלה הוא נמצא על גג העולם.

סוג של אופוריה.

כל מי שעשה את זה אי פעם יודע על מה אני מדבר ואין אחד בעולם שלא השתתף באיזשהיא הגרלה כלשהיא...

כמובן שעם תוצאות ההגרלה - מגיע מפח הנפש.

והוא הוא - העניין המפתיע בכל הסיפור הזה של ההגרלות.

הרי לכולם ברור שהסיכוי לזכות - אפסי ואולי אפילו פחות מזה.

אז מה הקטע? ההרגשה של אולי אולי אולי זה יהיה אני הפעם?

אנשים ממלאים שנים את הטפסים האלה ולא זוכים כמעט בכלום.

אז למה הם ממשיכים עם זה? בגלל ההרגשה שממלאת אותם עד ההגרלה עצמה.

נבחרת ישראל בכדורגל קצת דומה לזה.

הסיכוי שיצא משהו מחבורת הבטלנים ויושבי בתי הקפה שקוראים לעצמם כדורגלנים - פחות מזכייה בהגרלות הלוטו.

וזה למה? 

מדובר בחבורת צעירים שחושבת שבכל פעם שיוצאת להם מסירה בינונית- הם מתאימים לליגות האירופאיות...

גם השדרנים הטיפשים שמשדרים ומפרשנים את המשחקים חושבים שיש לנו "קבוצה שיכולה לעשות את זה"...

אז הנה אני אגלה את מה שכולם יודעים ולמרות בכל חולמים בכל שנה מחדש על "קמפיין חלומי":
השחקנים הישראלים הם:
1. עצלנים

2. חמדנים.

3. אגואיסטים.

4. נרפים.

5. ובמילה אחת: כלומניקים.

זה תמיד היה ככה, ותמיד יהיה ככה.

ערן זהבי יצליח לכבוש רק נגד שחקנים ישראלים.

ביברס נתכו, רפאלוב, ניר ביטון ושאר הליגיונרים (שם מטופש לחבורת מטופשים), יכולים להצליח רק כשיש לידם שחקנים רציניים, כלומר, אירופאים.

ברגע שהם מגיעים לארץ - הם מתהפכים וחוזרים לשחק כמו שאר הלבנטינים שלא הצליחו למצוא חוזה בקבוצה אירופאית מכובדת...

בקיצור- אין מה לצפות מחבורת השחקשים האלה שמתאימים לליגות האירופאיות רק ברמת השכר שלהם.

ברמת היכולת הם מתאימים לליגה הרביעית באלבניה.

ביקורת טלוויזיה: הויקינגים

הויקינגים היא דרמה היסטורית קנדית-אירית שנוצרה ונכתבה על ידי מייקל הירסט עבור ערוץ ההיסטוריה. 

הפרק הראשון שודר ב-3 במרץ 2013 בארצות הברית ובקנדה.

הסדרה צולמה באירלנד בהשראת הסיפורים על הויקינג רגנאר לודברוק, אחד מגיבורי התרבות הנורדית הנודעים ביותר. 

הסדרה מגוללת את סיפורו של רגנאר, כחקלאי ויקינגי חלוצי, והראשון שהעז לפשוט על חופי של אנגליה לצדם של לוחמים נוספים כגון אחיו, רולו, חברו פלוקי (שאת שמו כל פעם קשה לי לזכור) ואשתו הלוחמת לאגרת'ה.

       קתרין ויניק - לאגרת'ה, אשתו של רגנאר

רשימת השחקנים:

טראוויס פימל - רגנאר לודברוק

קתרין ויניק - לאגרת'ה, אשתו של רגנאר

נייתן או'טול - ביורן, בנם של רגנאר ולאגרת'ה

קלייב סטאנדן - רולו, אחיו של רגנאר

גוסטב סקארסקו - פלוקי, בונה הספינות וחברו של רגנאר

ג'ורג' בלאגדן - את'לסטן, הכומר האנגלי שנשבה על ידי רגנאר

ג'סלין גילסיג - סיגי, אשתו של המושל ארל הארלדסון

ג'ון קוונה - סאיד (קסם שאמאני)| החוזה

דונאל לוג - הוריק הראשון, מלך דנמרק| המלך הוריק

אליסה סאת'רלנד - הנסיכה אסלוג

הסידרה עצמה משוחקת לטעמי בצורה מצויינת.

העלילה מציגה את הווי חייהם של הויקינגים שהחלו בפלישות שלהם לאנגליה וההתלבטות של המנהיגים שלהם באם להמשיך לפלוש ולאסוף שלל מול הרעיון של רגנאר לודברוק להתיישב באדמה הטובה שמצאו באנגליה ובכך להמנע ממלמחות על אדמות הנורדיות המוגבלות.

אני חייב לציין שמדובר בסידרה עקובה מדם שלא מתאימה לצפיית ילדים כיון שכמות הצבע באדום בה שנשפך כמים לאדמה.

ועוד עניין ראוי לציון הוא העובדה שהסידרה הופקה עבור ערוץ ההסטוריה.

אמנם יש שם כמה אי דיוקים וההיסטוריונים די חלוקים על כך, ובכל זאת - סידרה מושקעת כל כך בערוצי בידור? אני חושב שזה לבד שווה את העניין.

לטעמי - סידרה מצויינת.

לאתר הסידרה

http://www.history.com/shows/vikings

ביקורת מסעדה: פונדק איילון - מול בי"ח בילינסון - פ"ת

לפני שנים נהגתי לאכול במסעדה.

מדובר במסעדה וותיקה, בעצם סטקיה וותיקה שמגישה בכל יום סטייקים מצוינים.

בעקבות מחלה של זוגתי שהיתי באזור כמה ימים, וניצלתי את ההזדמנות לבדוק את המסעדה שוב.

לשמחתי המסעדה הזו ובכלל הרשת הזו שומרת על הגחלת ועל הרמה בלי ליפול בשום דבר.

יצא לי לאכול שם כמה פעמים ובכל פעם דגמתי אופציות אחרות:
פעם אחת ישבתי על הבר והזמנתי סטייק בפיתה.

מיד לאחר ההתמקמות שלי קיבלתי צלוחית ובה זיתים סורים דפוקים ומלפפונים חמוצים. אמנם המלפפונים היו תעשייתיים משהו אבל הזיתים היו מעולים.

הסטייק שהגיע אחרי כמה דקות היה לא פחות ממצוין.

הסלטים שליוו את הפיתה - גם הם היו טובים מאוד.

המחיר סביר +- 50 שקלים לסטייק בפיתה.

המקום באופן כללי נקי מאוד, המלצרים יעילים ונחמדים מאוד, ובפוסט הבא אכתוב על ארוחה ליד השולחן שערכתי שם.

מומלץ בחום.