מכירים את המשפט: "אם הייתי קצת יותר צנוע הייתי מושלם"?
זו בתמציתיות מהותו של סלוואדור דאלי.
ראיתי גלריות עם תמונות שלו בספרד בקטלוניה (מחוז מגוריו), והייתי במוזאונים שמוקדשים לו.
ככה שהעבודות שלו - מוכרות לי.
התערוכה במרכז הקונגרסים בחיפה הבטיחה להציג את העבודות שלו.
חבל רק שלא הובהר מראש - על איזה עבודות מדובר.
צריך גם להגיד משהו על המיקום: חיפה.
אם התערוכה היתה מוצגת בתל אביב- אני משוכנע שהיו בה הרבה יותר צופים.
וזה מהסיבה שהחיפאים יודעים שאת התערוכות החשובות מביאים לרוב לתל אביב, ולכן אם היא היתה מוצגת בתל אביב- כנראה שהרבה חיפאים היו מגיעים.
מצד שני - להביא תל אביבים לחיפה אפשר רק בעזרת ניתוח כירורגי - שיפריד בינם לתל אביב...
סתם חומר למחשבה ליזמים...
בכל אופן - התערוכה הכילה עבודות של דאלי שמתייחסות לתקופות שונות של עבודתו, והתייחסות לציונות (וזה משהו שאני חייב לציין שלא ידעתי על קיומו), וכוללת פסלים קטנים וגדולים, תמונות ורישומים שונים ובגדלים שונים.
על העבודה של דאלי -אין באמת צורך להרחיב- מדובר באמן שהגאונות שלו היתה מעורבת בשחצנות לא מעטה, ולמרות זאת - אני מאוד אהבתי לראות את התמונות והפסלים- ובחנות המזכרות אף רכשתי מספר מזכרות.
מי שמתעניין בעבודות שלו יכול לראותן במוזיאונים רבים בעולם שכן דאלי, היה אמן פורה ועבד על הרבה מאוד יצירות.
לגבי התערוכה עצמה- אני חייב לציין שכשהגענו למרכז הקונגרסים נתקלנו באשה שעמדה וצעקה בקולי קולות שלא כדאי להכנס פנימה.
לטענתה, הדוחק בפנים לא מאפשר לראות את התמונות בצורה סבירה.
האמת היא שהיא די תיארה את המצב בצורה אמיתית.
הרבה מדי אנשים נדחסו ב3 האולמות שבהם הוצגו העבודות ואי אפשר היה להתעכב יותר מכמה שניות על כל יצירה ועבודה, וחבל.
אני מעריך שהעובדה שנמכרו כל כך הרבה כרטיסים לפרק זמן כל כך קצר -היא שגרמה לדוחק הרב...
ושוב חבל מאוד, כיון שתערוכה של אמן בסדר גודל כזה לא מגיעה בכל שנה לארץ...
במיוחד כשמחיר הכניסה גבוה כל כך...
סיכום:
חנייה - זוועה- אפשר בקניון חיפה ממול.
מחיר 170 שקל לכרטיס - קצת מופקע לטעמי.
סיכום סופי:
מי שיכול לרכוש כרטיסים מוזלים - זה יכול להשתלם.
מי שלא- המחיר הגבוה בשילוב הדוחק והצפיפות הפכו את העסקה הזו לפחות כדאית מבחינתי.
חבל רק שלא הובהר מראש - על איזה עבודות מדובר.
צריך גם להגיד משהו על המיקום: חיפה.
אם התערוכה היתה מוצגת בתל אביב- אני משוכנע שהיו בה הרבה יותר צופים.
וזה מהסיבה שהחיפאים יודעים שאת התערוכות החשובות מביאים לרוב לתל אביב, ולכן אם היא היתה מוצגת בתל אביב- כנראה שהרבה חיפאים היו מגיעים.
מצד שני - להביא תל אביבים לחיפה אפשר רק בעזרת ניתוח כירורגי - שיפריד בינם לתל אביב...
סתם חומר למחשבה ליזמים...
בכל אופן - התערוכה הכילה עבודות של דאלי שמתייחסות לתקופות שונות של עבודתו, והתייחסות לציונות (וזה משהו שאני חייב לציין שלא ידעתי על קיומו), וכוללת פסלים קטנים וגדולים, תמונות ורישומים שונים ובגדלים שונים.
על העבודה של דאלי -אין באמת צורך להרחיב- מדובר באמן שהגאונות שלו היתה מעורבת בשחצנות לא מעטה, ולמרות זאת - אני מאוד אהבתי לראות את התמונות והפסלים- ובחנות המזכרות אף רכשתי מספר מזכרות.
מי שמתעניין בעבודות שלו יכול לראותן במוזיאונים רבים בעולם שכן דאלי, היה אמן פורה ועבד על הרבה מאוד יצירות.
לגבי התערוכה עצמה- אני חייב לציין שכשהגענו למרכז הקונגרסים נתקלנו באשה שעמדה וצעקה בקולי קולות שלא כדאי להכנס פנימה.
לטענתה, הדוחק בפנים לא מאפשר לראות את התמונות בצורה סבירה.
האמת היא שהיא די תיארה את המצב בצורה אמיתית.
הרבה מדי אנשים נדחסו ב3 האולמות שבהם הוצגו העבודות ואי אפשר היה להתעכב יותר מכמה שניות על כל יצירה ועבודה, וחבל.
אני מעריך שהעובדה שנמכרו כל כך הרבה כרטיסים לפרק זמן כל כך קצר -היא שגרמה לדוחק הרב...
ושוב חבל מאוד, כיון שתערוכה של אמן בסדר גודל כזה לא מגיעה בכל שנה לארץ...
במיוחד כשמחיר הכניסה גבוה כל כך...
סיכום:
חנייה - זוועה- אפשר בקניון חיפה ממול.
מחיר 170 שקל לכרטיס - קצת מופקע לטעמי.
סיכום סופי:
מי שיכול לרכוש כרטיסים מוזלים - זה יכול להשתלם.
מי שלא- המחיר הגבוה בשילוב הדוחק והצפיפות הפכו את העסקה הזו לפחות כדאית מבחינתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה