ביקורת: ספייסמאניה -תערוכת החלל - האנגר 11 נמל תל אביב

בימים טרופים אלה- כשאין מה לעשות עם הילדים - קופצים על העגלה כל מיני יזמים זריזים ומנצלים את העובדה שהחום גורם לנו לעשות כל מיני דברים שביום יום הרגילים בפרובינציה הגלובלית- לא היינו עושים.

תערוכת החלל היא אחת מהם.

מדובר בתענוג שעולה 110 שקלים במחיר רגיל.

לא כולל חניה או שום דבר אחר.

לפני מספר שנים הזדמן לי לבקר במרכז החלל האירופאי- בטולוז צרפת.

הביקור שם עלה אם אני לא טועה כ50 שקלים, וכלל חלליות אמיתיות- כולל ספוטניק (אם זכרוני אינו בוגד בי) שהצרפתים רכשו במחיר מלא מהרוסים.

ניתן היה להכנס לתוך החללית הזעירה הזו ולשבת בכיסא של קוסמונאוט ולהרגיש מה שהרגישו הקוסמונאוטים הרוסים.

העובדה שזה מה שזכרתי מהתערוכה ההיא - שהיתה ענקית- כולל טילים בגודל מלא רק גרמה לי לצפות לתערוכה בנמל תל אביב.

אבל בישראל כמו בישראל.

תערוכת ספייסמניה מורכבת מ4 מתחמים.

בכניסה מוצגים בעיקר פלקטים של התפתחות תחום חקר החלל עם תוספת של חברה שהשתתפה גוגל earth.

החלק הזה הוא לא "גליק" כזה גדול אבל עוד נחזור לזה.

במתחם השני יש כבר תצוגה של לווינים ישראלים, העתק של תחנת החלל "מיר" שמוצבת בצורה לא מאוזנת ויוצרת הרגשה של חוסר שיווי משקל, תאים של חלליות ישנות, טיל מוקטן, ואקססוריז - אם אפשר להגיד על זה ככה- של ציוד חלל: חליפות, אוכל של אסטרונאוטים, מטאוריטים שנמצאו בכל מיני מקומות בעולם ותצוגה של לוויני תקשורת ישראלים.

בנוסף יש פינה לזכרו של אילן רמון - האסטרונאוט הישראלי הראשון. (ובשלב הזה גם האחרון...)

במתחם השלישי יש מתחם למשחקי מחשב שמורכב ממשחקים של XBOX  (חברת מיקרוסופט), ומזנונים, ופינת מנוחה בחסות של חברת מזרונים כלשהי.

במתחם הרביעי יש מתחם של סימולטורים -מדמי טיסה, עוד דוכני אוכל, וחנות מזכרות.

מהמתחם הרביעי יש יציאה לסרטון באורך של 15 דקות.

אלו המרכיבים של התערוכה.

ועכשיו לפרשנות:

כשבודקים את המכלול מגלים שהתערוכה הזו- ואני מזכיר וחייב לצייין שהייתי במרכז האירוספייס בטולוז ולכן יש לי למה להשוות- עלוב.

עלוב מאוד.

מתוך 4 מתחמים רק ב1 רואים מוצגים, וב2.5 משאר המתחמים הכל ממוסחר או תחת חסויות של חברות מסחריות.

גם לא מדובר במוצגים אותנטיים- תחנת החלל או האלמנט שהוצגה באולם המרכזי- חשוב לציין וצריך להגיד, לא היתה אמיתית.

מה שגורם לי לחשוב על כך שגם דברים אחרים אולי לא היו אותנטים.

למה זה חשוב? 

כי לא מדובר בתערוכה של בית ספר בגדרה.

(בלי להעליב אף בית ספר בגדרה...)

מדובר בתערוכה מסחרית שעולה הרבה כסף.

אז על מה שילמנו?

על דגמים?

על כאילו?
על חשיפה של הילדים למוצרים של חברות מסחריות?
וכל זה ב110 שקלים לראש?

גם מחירי המתנות בתוך החנות שבתערוכה לא היו זולים- ואני לא נכנס לעניין האוכל:
20 שקלים ללחמניה עם נקניקיה סתמית- הוא מחיר מופקע לחלוטין - במיוחד על רקע העובדה שחבילה שלמה של 20 נקניקיות עולה  13 שקלים...

אז נכון מדובר בקהל שבוי- אבל לפחות תנו לנו לראות את הדברים האמיתיים.

ועוד נקודה מטרידה מאוד מצידי:
מה הקשר בין משחקי תלת מימד לתערוכת החלל?

לייצר מתחם שלם של משחקי מחשב לילדים, אומר למעשה, שמארגני התערוכה חשבו שהתערוכה לא מספיק טובה או לא תהיה מעניינת "ותחזיק מספיק את הילדים" והחליטו להכניס משהו כדי להעסיק את הילדים שבאו לשם...

אחרת אני לא מצליח לחשוב על מתחם של ארקדיה בתערוכת חלל...

אבל אין רע בלי טוב וטוב בלי רע והעובדה הזו גרמה לתערוכה להיות סבילה לפחות מכיוון של עומס.

אין הרבה מבקרים בה ולכן ניתן להתרשם מהתערוכה (מהחלקים היותר טובים שבה) בצורה טובה.

חבל מאוד שהלבישו ומתחו את התערוכה הזו שכוללת בערך 20 מוצגים "שווים" (מקסימום) על 4 מתחמים והכי חבל שגובים עליה כל כך הרבה כסף.

העובדה שמדובר בעלות כניסה לא זולה ובאופן כללי מדובר בתענוג יקר ששווה בערך שעה שעה וחצי מקסימום - הופכות את הביקור בתערוכה לפחות משתלם.

וחבל.
מדובר בנושא מרתק וחבל שמחסום הכרטיס הפך את התערוכה החשובה הזו למוגבלת לאוכלוסיות חזקות בלבד.