ביקורת: עין עבדת - שמורת טבע

כמו בכל סופשבוע, חיפשנו פתרון שימנע מדור ההמשך לפרק את הבית מרוב שיעמום או שלחלופין שינתק אותם מהמסכים.

עלתה ההצעה לנסוע לעין עבדת.

מדובר בשמורת טבע שקרובה מאוד לשדה בוקר.

הנסיעה מהמרכז לוקחת כשעתיים אבל בסה"כ היתה קלה- בשבת בבוקר הכבישים די פתוחים.

הכניסה בתשלום:
29 מבוגר.

15 ילד.

לא זול, מכונית של 5 מבוגרים בקלות מגיעה לכמעט 150 שקלים, ולטעמי זה טיפטיפה יקר אבל בסיכומו של דבר- די משתלם.

ירדנו לכיון הואדי, בכביש סביר ותו לא.

חנינו במתחם החנייה והתחלנו ללכך לאורך הואדי.

מדובר בואדי שיש בו נחל עם מים - גם בסוף הקיץ, עם איילים ונשרים שמקננים בו, כשניתן לראות את השכבות של הקרקע בצורה מרהיבה.

הטיול יחסית די קל- וגם אנשים מבוגרים יכולים ללכת בו.

חזרנו לחניון העליון אחרי כשעה וחצי ובו יש מקומות ישיבה מוצלים עם שולחנות.

 וגם בו גילינו שירותים נקיים ומתוחזקים היטב (לא כמו בהבימה- אבל עדיין מדובר בשמורת טבע)...

בחנות של החברה להגנת הטבע גילינו כי ניתן לישון באוהלים בשמורה- וזה לבד פרט מעניין.

סיכום:
בילוי לא מורכב או קשה מדי לסופשבוע עם ילדים - מקום יפה שהחברה להגנת הטבע משקיעה הרבה בתחזוקתו - ויפה שכך.

מומלץ בחום.

ביקורת מסעדה: מסעדת 88 כביש עוקף חדרה

חזרנו מסופשבוע בצפון.

יצאנו מוקדם- כיון שלא רצינו להיתפס בפקקים של מוצאי שבת - לכן גם לא אכלנו בצפון ונסענו על כביש ואדי ערה.

די התלבטנו אם להכנס לאל באבור בצומת אום אל פאחם אבל הרצון להמנע מהפקקים דחף אותנו דרומה ולכן המשכנו.

עצרנו לביקור אצל חברים של שעה ביציאה מואדי ערה, ואז כבר היינו באמת רעבים.

שקלתי אם להמשיך לאחמד את סלים ביציאה של הרצליה בכביש החוף אבל אז נזכרתי במסעדה הזו שנפתחה לא מכבר.

זו היתה הזדמנות "לדגום" אותה.

המקום מבחוץ מטופח ונקי מאוד.

חנייה יש מספיק. 

לפחות לשבת אחרי הצהרים יש מספיק. 

לשעות הצהרים- זה כבר עניין אחר ונשקול טוב טוב אם אנחנו רוצים לבדוק אותו בהזדמנות אחרת.
את הסיבה תבינו בסוף.

הקונספט של המסעדה הוא הקונספט הרגיל של מסעדות מזרחיות במחוזותינו:
מנות ראשונות (15 שקלים אם מזמינים מנה עיקרית, 30 אם לא).

קיבלנו לראשונות:

חומוס וטחינה - מצויין.
סלט ת"א במיונז, אפונה ושמיר- לא התחברתי אליו, נראה לי שזה היה וריאציה של הסלט המוכר של סלט ת"א היהודי.

סלט ערבי קצוץ- היה טרי אבל לא כל כך מטובל.

סלט סלק - מצויין

סלט חצילים בעמבה - שמצד אחד היה מפתיע, אבל עדיין עמבה??

סלט בורגול.

סלט אבוקדו - מצויין

סלט עלים ירוקים וחצאי עגבניות שרי שלטעמי היה מעולה.

סלט גזר מרוקאי- בסדר.

כל המנות הראשוונת מגיעות בכלים גדולים יחסית למסעדות אחרות (באחרות זה "סירות" קטנות, פה מדובר בקעריות יפות מבחינת הגודל שלהן).

היו עוד אבל זה מה שאכלתי.

בנוסף קיבלנו 2 פיתות מחוממות...  וזה כבר היה צריך להיות סוג של סימן אזהרה...

לעיקריות הזמנו (היא) סטייק אנטריקוט (90 שקלים)- שהיה ככה.

צלעות כבש (אני) במחיר 85 שקלים.

האנטריקוט - לא היה טעים. אני לא יכול להגיד מה - פשוט לא היה טעים.
הוא היה מסטיקי ולמרות שהיה בדרגת העשיה הנכונה- מדיום- לא היה טעים.

הצלעות היו שומניות יתר על המידה הנסבלת.

כחצי מהמנה נשארה בצלחת.

(למותר לציין שהמלצר לא טרח לברר למה לא אכלנו - שנינו-  חצי מהמנות העיקריות... אבל ניחא.)

בנוסף קיבלנו ציפס סביר, אורז עם אפונה ותירס שהיה טעים (לאור העובדה שלא אכלתי אורז 4 חודשים- היה כיף להזכר בטעם...), ותפוחי אדמה מבושלים.

לשתיה הזמנו קנקן תפוזים (20 שקלים).

השירות:
השירות היה בעייתי מאוד.

לקח למלצר "שלנו" בערך 15-20 דקות להביא לנו תפריטים.

אני יודע שאתם מתפלאים - אבל כשראינו משפחות שלמות מתיישבות ומקבלות תפריטים ומנות ראשונות בזמן שאנחנו עדיין המתנו לתפריטים - זה היה די מרגיז.

בכלל, היו משפחות שהגיעו כ10 דקות אחרינו, (התישבו לידינו) אבל קיבלו את האוכל לפנינו.
ולמרות שהגענו הרבה לפניהם - ראינו אותם יוצאים אחרי שסיימו את האוכל ואפילו קיבלו קפה ותה ...

ואנחנו עוד המתנו למנות הלא כל כך מדהימות שלנו...

גם לחשבון המתנו 10 דקות - מה שמאוד מפתיע כי גם במסעדות הכי מעפנות שהייתי בהן- החשבון תמיד מגיע מיד...

תובנות

המסעדה די חדשה. וזה ניכר בה בצורה בולטת.

האוכל לא אחיד ברמתו. ומסעדה מזרחית שמגישה פיתות מחוממות - עושה לי הרגשה לא נעימה בבטן...

ראבק!! פיתות מחוממות??? במסעדה מזרחית? זה כמו לקבל אורז שרוף במסעדה סינית...

גם השירות - ממש יכול להשתפר.

ובעניין השירות אני אגיד משהו, שאולי אתחרט עליו, ובכל זאת:
כל השולחנות סביבנו של משפחות ערביות- קיבלו שירות מיידי ומהיר.

על פניו- (אני לא יכול להתחייב על זה) אבל ראיתי שהם הם קיבלו גם דברים נוספים - בזמן שאנחנו המתנו לכל שלב הרבה מאוד זמן.
אני לא יכול להתלונן על זה- כיון שהמלצרים יכולים לתת מה שהם רוצים למי שהם רוצים-אבל אני מצידי יכול לא לבוא לשם... ולא להמליץ על המסעדה.

אני אומר את זה בזהירות כיון שאחרי 10 דקות שהמתנו לחשבון, המלצר שלנו הציע לנו קפה ותה- אבל אותנו זה כבר ממש לא עניין- רצינו את החשבון (225 שקלים בסיכומו של דבר לפני טיפ) ולעוף משם.

פתאום הבנתי שבזמן שאחרים שהגיעו אחרינו כבר קמים משם-המלצר בכלל לא ביקש להכין לנו את החשבון כי רצה להגיש לנו קפה ותה.

אבל אנחנו כבר היינו במקום אחר.

מצד שלישי - אני לא יכול להשתחרר מההרגשה שאולי במסעדה הזו רוצים לתת לנו להרגיש איך הם מרגישים כשמפלים אותם בגלל שהם ערבים...

לא יודע.

בכל מקרה - לא יצאנו משם מרוצים וזו הנקודה המרכזית בכל הסיפור הזה.

שבעים - כן. שבעי רצון- ממש לא.

סיכום: 

אני חושב שאני אחזור לבקר שם אבל רק בעוד שנה שנתיים- אחרי שיסיימו את תקופת ההרצה.

יש באיזור מספיק מסעדות מהסוג הזה.

ואין סיבה שאצא ממסעדה ועוד חדשה בהרגשה ממש לא טובה.

ביקורת מסעדה: שווארמה אמיר צק פוסט

הגענו לפגישה עיסקית לאיזור שמול קניון לב המפרץ.

החלטתי לאכול בסיום המפגש לפני שאני מתחיל לצאת בנסיעה דרומה.

ראינו את שווארמת חאזן, אבל היא היתה ריקה מאדםולכן המשכנו לחפש והגענו לשווראמה אמיר.

איך שנכנסנו - פנה אלינו השווארמה מן (אני לא יודע אם יש לתפקיד שלו שם אחר - שווארמיסט? אני בקושי יכול להגות את זה...) ושאל אותנו מה אנחנו רוצים.

לקחנו שתי מנות שווארמה בפיתה.

לקחתי לתוספות חומוס טחינה, עגבניה, ובצל.

השווארמה היתה מצויינת.

אנ ילא נכנס לעניין הבריאות כי לפי זה- לא היינו אוכלים כלום בחוץ חוץ מסלט וגם בסלטים שאכלתי בכמה מקומות היו גורמים לא בדיוק בריאים...

והכוונה לחרקים, ודברים מהסוג הזה. 

 בקיצור שווארמה מצויינת, נדיבה, ושהוגשה עם חיוך - משהו שהרבה זמן לא ראיתי במסעדות בארץ.

לרוב השירות הוא קורקטי- המארחת או המלצרים מציעים לך לשבת ותו לא.

ופה היה חיוך רחב.

מפתיע עד כמה שהעניין הזה השאיר עלי את חותמו- ובמיוחד לאור בעובדה שגם השווארמה עצמה היתה טעימה.

ובכל זאת.

בקיצור - מומלץ בחום: מנה נדיבה, פיתה שלא נקרעה וספגה את הטעמים בצורה מצויינת.

בנוסף קיבלנו צלחות (עם דגש על צלחות- לא צלוחיות!!!) לטובת חמוצים.

לטעמי הם היו החלק הפחות טוב בעניין אבל גם פה - מדובר יחסית בחמוצים יותר איכותיים- לקחתי פרחי כרובית- שהיו לבנים ובהירים- בניגוד למקומות אחרים שבהם הכרובית ראתה ימים טובים יותר ושחורים פחות... פה היא היתה טריה כשהוחמצה- אבל אני פחות אהבתי את הטעם שלה.

גם המלפפונים החמוצים בחומץ היו איכותיים - אבל אני פחות אוהב אותם - אבל זה עניין של טעם.

שירות אין - כיון שלקחתנו בפיתה, אבל כשהתכוונתי לשלם מיד עם ההגשה- הזמינו אותי לשלם אחרי האוכל (בטענה שבעבר היתה מוצאת חן בעיני יותר: "אולי תרצו עוד חצי מנה אחרי???")...

חניה - לא משהו. 

בכלל כל האיזור הזה אף פעם לא היה להיט בעניין הזה.

 

בקיצור- מומלץ.

 

 שווארמה אמיר

כתובת:ההסתדרות 56 חיפה

ביקורת מסעדה: וויטהול הרצליה פיתוח

הגעתי בשעות הצהרים לפגישה עיסקית באיזור והופתעתי עד כמה המקום שינה פניו.
בעבר היו ברחוב משכית הרבה מאוד מסעדות עממיות.
עכשיו הכל יקר שם.
במקום סינית זולה  (מישהו אמר פאסט פוד?) יש שם הודית יוקרתית...
בקיצור כיון שרציתי בשר נכנסנו לוויטהול.
הלכנו על עיסקיות  

אני בחרתי בעיסקית של הספריבס.

לפתיחה קיבלנו צלוחית של סלסב עגבניות ושמן זית עם לחם טרי (טעים מאוד).

למנה ראשונה בחרתי מרק ביתי משתנה שבאותו היום היה מרק ירקות שהיה חריף משהו וכלל בעיקר ירקות שורש אבל באופן כללי היה טוב.

השותפים שלי לארוחה בחרו בחציל קלוי עם טחינה- דיווחו שהמנה היתה טובה מאוד.

החסרון היחידי בעיסקיות של וויטהול היה במנות הראשונות.
יש בחירה גדולה מ3 המנות שניתנות בחינם אולם המחירים שלהם יקרים משמעותית והופכים אותם ללא כל אך כדאיים לסועדים ומונעים מהסועדים לטעום מנות שיכולות למכר בערב במחיר מלא.

הדוגמאות הטובות הן הקרפציו או הפאטה כבד שעולים 12-14 שקלים נוספים.

ראבאק- כמה עולות 2 חתיכות של קרפציו חתוך דק ודפוק עוד יותר דק?

כמה עולות 3 חתיכות של כבד?

שני שקלים?

הם לא יכולים לספוג את זה?

זה הדבר היחידי הפחות מוצלח שאני יכול להגיד על הארוחה העיסקית שלהם.

לעיקרית לקחתי כאמור צלעות ספיריבס ברוטב גריל שהתגלו כמצויינות. לא פחות.
הורטב היה רוטב גריל והצלעות היו עסיסיות, נימוחות וטעימות מאוד - מומלץ בחום.
לתוספת קיבלתי ירקות מאודים בשמן זית ולימון שהכילו בעיקר כרוביות (שחביבות תעלי באופן מיוחד ומהוות שינוי מרענן מהתוספת הרגישה של רוב המסעדות בהן אכלתי, שמגישות שעועית ירוקה בשום ושמן זית...)

לשתיה הזמנתי אשכולית אדומה.

סיכום:
כשמתייחסים לארוחה עיסקית שאמורה להיות זולה ומהירה- זה לא היה כל כך זול אבל עדיין הספיריבס היו כל כך טובים שמדי פעם אני חושב שאפשר לתת לעצמנו ארוחה שכזו.
לא ברמה היומית אבל פעם בשבוע שבועיים- זו ארוחה טעימה מאוד ויחסית סבירה.

שירות: כיון שהמסעדה היתה די למאלה - השירות היה קצת איטי אבל לא משהו צריך להעיר עליו.


סיכום סופי:
אופציה די טובה לעיסקיות באיזור הרצליה פיתוח.

חבל שהם מתקמצנים בעניין של הראשונות אבל התחלופה העצומה של הלקוחות כנראה מאפשרת להם את זה.

ביקורת בית קפה: קפה קפה יבנה

בתי קפה ביבנה זו נקודה כואבת.

מאוד כואבת.

במשך שנים לא היה בית קפה נורמלי אחד ביבנה וזה באמת די מפתיע כיון שיש ביבנה כ30,000 תושבים...

נכון שמדובר בפרוור שינה אמיתי של המטרופולין של גוש דן אבל רק בזמן האחרון נפתחו שני בתי קפה סבירים:

1. המרפסת 
2. קפה קפה.

לקפה קפה בגעתי לפגישה עיסקית.

הזמנו 3 סלטים: קצוץ זהים  עם שינויים ניואנסיים קטנים:
אני בלי פטרוזיליה וגזר

היא: בלי רוטב

הוא בלי פטרוזיליה.

הסלט הגיע יחסית בזריזות (אבל לא היה ממש לחץ על המטבח שם), וכל אחד קיבל את מה שביקד בדיוק- זה יאמר לזכותם.

בנוסף הגיעו לחמי דגנים עם חמאה וקערית טחינה.

המחיר 39 שקלים - סביר לכמות הסלט.

סיכום:
מחיר מול כמות- נדיב

איכות- טובה.

שירות- טוב מאוד.

מומלץ ליבנאים שיצאו סוף סוף מהבתים שלהם ויוכלו גם לשתות קפה ולנשנש משהו גם ביבנה.

קפה קפה

העולש 2 יבנה

ליד בית התרבות של יבנה

08-6640665

ביקורת מסעדה: גחלים ביל"ו סנטר

נסעתי לאיזור גדרה עם הזוגית.

היינו שנינו רעבים.

הסתכלנו שמאל וימין וראינו את "גחלים" במתחם ביל"ו סנטר.

נכנסנו.

חשוב לציין שזה היה ביום ראשון אחרי הצהרים.

יש להם עסקית שכוללת מנות פתיחה שמיד אסקור אותן בנפרד, ושיפוד אחד (52 שקלים) או שנים (67 שקלים) לבחירה.

אני חייב לציין שמה שעלה לי לראש כשקיבלנו את המנות הראשונות זה 

1. השיפור המדהים שקרה למסעדות בישראל ב15 השנים האחרונות.

השינוי הוא שסלטים רבים השתדרגו בצורה מרשימה, וקיבלו טוויסטים חיוביים מאוד.

זה קשור באופן כללי לתרבות השפע בעולם שלא פסחה עלינו וגם לתוכניות הבישול בטלויזיה ששידרגו את הטעם של הסועד שמצביע ברגליו ודורש תמורה הולמת יותר לכספו

2. נקודה נוספת שחשבתי עליה היא שהארוחות העסקיות בהרבה מהמסעדות בארץ די חוטאות למטרתן.

המטרה העיקרית שלהם היא לתת לעוברים ושבים שלרוב גם עובדים בסביבה אלטרנטיבה להפסקת צהרים ולסנדוויץ שאמא שלי היתה מכינה לאבא שלי בכל יום.

עלות הסנדוויץ היתה - נמוכה מאוד.

ולכן עלות של 67 שקלים לארוחה של שני שיפודים היא לטעמי קצת די מוגזמת.

במיוחד כשהאלטרטיבה כל כך זולה.

באופן כללי אני חושב שעיסקית לא צריכה לעלות מעבר ל50-40 שקלים כולל הכל (גם טיפ).

כיון שצריך לזכור שאם עובד יוצא בכל יום,שזה במשך 20 ימי עבודה בחודש, לארוחת צהרים עיסקית - הוא עלול להשאיר במסעדות 1000 שקלים - וזה רק לארוחת צהרים!!!

אם שכר המינימום הוא 4600 שקלים- אין סיכוי שמישהו ישלם את זה.

וגם אלה שמרוויחים 8000 שקלים לחודש- לא יכולים להשאיר סכום כזה במסעדות - וזה רק לצהרים.

אז נכון, יש מקומות עבודה שמממנים את זה לעובדים.

אבל גם להם זה לא זול.

ואם כבר חושבים על יוקר המחיה בארץ והדרכים להוזיל אותו- הנה עוד אופציה משמעותית לשיפור.

אם מישהו חושב על בעלי המסעדות בארץ, אז ביננו? כמה עולים שני שיפודים? (מבחינת המסעדה- כמות הבשר על השיפודים מסתכמת ב4-3 שקלים הרי אין שם 100 גרם!!!) כמה עולים הסלטים? עוד 5 שקלים? הרי ירקות לא עולים יותר מ10 שקלים לקילו ומי אוכל קילו ירקות? בודדים...

ולכן העלות של המסעדה על הפרודוקטים  לא עולה על 10 שקלים בממוצע.

תוסיפו הוצאות קבועות של שכירות, עבודה וחשבונות חשמל וכאלה שגם הם צריכים להיות מתומחרים באותו סכום.

וצריך להוסיף עו רווח ששוה גם הוא ל10 שקלים בממוצע.

ככה שבסופו של חישוב העלות של הארוחה היא 30-35 שקלים.

וככה מתקבלת ארוחת צהרים שכולם מרוויחים ממנה.

אז מה העניין?

בעלי המסעדות לא חושבים לטווח ארוך.

אין הרבה מסעדות בישראל שחושבים על בניית מוניטין לטווח ארוך.

אלא לבוא, להרביץ מכה, ולברוח עם הכספים של הספקים.

זה לא שאני חושב שבגחלים זה המצב אלא שמצב המסעדנות הכללי בישראל הוא די כזה.

בקיצור, לאחר ההקדמה הזו ניגש למנה העיקרית- ביקורת על מסעדת גחלים:

לראשונות הוגשו מבחר לא רע בכלל של מאזטים:
סלט ביצים - מצויין

סלט חצילים בטחינה- טעים

סלט פטריות במיונז- נשמע רע- הביצוע- טעים.

קישורים בתחמיץ- בסדר.

חציל על האש.

פלפלים כבושים - טובים.

סלט סלק - טוב.

סלט גזר.

טחינה (בתוספת מיותרת לטעמי של 5 שקלים) סמיכה.

ועוד כמה סלטים שתוכלו להתרשם מהם בתמונה.

כולם היו טובים מאוד.

לעיקרית הזמנו שיפוד פרגיות, לבבות, וכבד.

 

לתוספות קיבלנו סלט ערבי ושעועית ירוקה בשמן זית ושום.

שניהם הגיעו בצלחות גדולות ויפות.

לשתיה הזמנו קולה זירו ולימונדה.

סיכום:

בסך הכל - הארוחה היתה טובה.

הכמויות יפות.

השירות משתדל מאוד (ומצליח בזה).

החסרון היחידי הוא המחיר הכולל של הארוחה: 124 שקלים לפני טיפ - וזה אומר הכל בהתייחס למה שכתבתי על ארוחות עיסקיות בארץ...

 

ביקורת אולם חתונות: אליזה ספייס רחובות

אני יודע.

זה נשמע די פלצני לבקר אולם חתונות ואירועים.

אולם כיון שיצא לי בקרוב להיות בעוד כמה- אני אשווה בין אחד לשני.

אולם אליזה ברחובות ממוקם באיזור התעשיה ברחובות מה שמאפשר לו לתת לעבוד עד השעות המאוחרות של הלילה + חנייה חופשית וקרובה מאוד, אפשרות לירות זיקוקים בסוף החופה.

מה שאי אפשר להגיד על מקומות אחרים.

האולם עצמו מעוצב בסגנון שנות ה90 עם תקרה יחסית די נמוכה בצבעים ניטרליים (לא לבן ולא שחור).

האקוסטיקה לא מותאמת כראוי למאה ה21 ולכן כשיצאתי משם היו לי צלצולים באוזניים עוד שעתיים אחרי...

המנות בכניסה היו איך להגיד קצת עלובות: 

הרבה פסטלים ממולאים בפירה ת"א, (משולשים, סיגרים), קובה בשר - שהיה ממש לא ברור,דוכן שבו הוקפצו על הפלאנצה נתחי חזה עוף, שולחן קטן שבו היו כמה מלחות הגשה ובהן כל מיני ירקות חתוכים (פינגר פוד), ועוד צלחת קטנה מאוד יחסית לכמות האורחים שבה היה דג מלוח.

ברמה מסויימת היתה לי הרגשה שהגעתי לשנות ה80...

אלכוהול- בכלל אל היה שם למעט בירה.
ואני מדבר על משקאות תוצרת הארץ וחוץ- לא היה כלום...
האמת שזה ממש הפתיע אותי - אבל כששמעתי שמנה עלתה 130 שקלים כבר הבנתי במה מדובר...

אחרי החופה נכנסנו לתוך האולם.
על השולחנות היו מבחר של סלטים לא מדהימים: מטבוחה, חצילים קלויים, חומוס, קולורבי, זיתים, ולחמי פרינה (לחם מרוקאי שנעשה על אבנים).
כלום לציין במיוחד- כולם היו תעשייתיים.

למנה עיקרית לקחתי דג נסיכת הנילוס - בסגנון חריימה- שהיה דווקא טעים למעט החריפות הרבה שלו.
אין לי טענות לחריפות, למעט לעובדה שאני חושב שהיה יותר מנכון לציין בפני האורחים שמדובר במנה חריפה.
כאמור לי זה היה טעים ולכן לא התלוננתי יותר מדי.
לעיקרית חזה עוף על הגריל שהיה סתמי לחלוטין.
תוספות היו אורז, שעועית ותפוחי אדמה בתנור.
בגלל שמדובר בחמימות - נמנעתי מהם.

שתיה קלה היתה כל הזמן על השולחנות והוחלפה על  ידי צוות המלצרים באופן תכוף.

באופן כללי - השירות היה טוב.


סיכום: 
מקום די מיושן שעובד בסך הכל סביר בהתייחס למחיר המנה.
(האמת היא שזוגתי שתחיה הכינה אותי עניין וזה כנראה עניין של תיאום ציפיות - לא היו ל י ולכן הנפילה לא היתה משמעותית).
יחסית למירוץ המטורף של אולמות אירועים שמחפשים בכל יום עוד ועוד גימיקים לחדש כמו שקורה באיזור האולמות של אשדוד או ראשון לציון מערב- המקום הזה די רגוע ונותן למחיר הנמוך כל כך תמורה סבירה.
זה לא אומר שאני שולח אתכם לקבוע שם את השמחה הקרובה שלכם אבל טוב לדעת שיש מקומות שהמחירים שלהם לא אמורים לפשוט את עורם של המשפחות שבסך הכל רוצים להתחתן ולהתחיל את חייהם או לחגוג אירועים במחירים שלא יגרמו להם להכנס למשכנתא עוד לפני שראו דירה ראשונה...