יום ראשון, 30 ביוני 2013

ביקורת מופע מחול: קדמה

זוכרים את הסרט סיפור פשוט?
אלווין סטרייט בן השבעים ושלוש חי עם בתו הגבולית, בעיירה נידחת שבאייוואה. 
כאשר מגיעה לאוזניו השמועה שאחיו, לייל, קיבל שבץ מחליט אלווין למחול על כבודו ולצאת אל אחיו שגר בוויסקונסין למרות שאין לו רשיון נהיגה בתוקף.
הוא עושה את זה על ידי נסיעה על מכונת כיסוח דשא , שעברה כמה התאמות מתחייבות  מעצם הקושי בלעבור בכמה מדינות בארה"ב.

במהלך המסע הזה הוא נתקל בכל מיני דמויות שונות ומשונות.
סוג של פנים שונים של ארה"ב.

זו המהות של המופע הזה.
שירים, מקראות, קולות וחוויות ממערב, ודרום המזרח התיכון:
שירים בלקנים, פלמנקו, ריקודי בטן מסוגים שונים (מצרי וקלאסי), וכמובן שאת הכל עוטף החיבור של ביצועים ישראלים ופרשנויות מקומיות.

אני חייב לציין שכשקיבלתי את ההזמנות למופע הייתי די סקפטי.
אני לא חובב של מופעים מהסוג הזה- אבל כל זה התפוגג כשהמופע החל.
הוירטואזיות של הרקדניות בשילוב השירים של דין דין אביב ויעל הורביץ שינו את דעתי על כך.

אני חייב לציין שאני לא כל כך התחברתי לריקודי הבטן - שאני מבין שהיו חשובים לצד הנשי במופע- ואשתי ציינה (כאחת שראתה הרבה מאוד ריקודי בטן בילדותה בסרטים הערבים של ימי שישי), שמדובר בסגנונות שונים שבוצעו בצורה יפה מאוד, ושהרקדניות היו מצויינות.

מבחינתי היו למופע מספר פיקים - שחלקם היו לא מוכרים לי וחלקם כן:
העיבוד של יעל הורביץ ושל דין דין אביב לשחרחורת (שיר עתיק מלדינו) ממש התלבש בול על המופע הזה שכולל השפעות ספרדיות ומרוקאיות ובכלל של האגן המערבי של הים התיכון.

רקדניות הפלמנקו היו ברמה טובה - כשחלקן היו ממש וירטואוזיות.
גם ראו עליהן שהן מאוד אוהבות את הריקוד, וגם כשהסתיים הריקוד - הן לא נחו לרגע.

בהרכב המוזיקלי היו כ10 נגנים שהיו מצויינים.

בקיצור - מומלץ.

נ.ב.
הערה לקוראת דין דין אביב:
התלבושת שלך עושה לך עוול.
את לא נראית בה במיטבך.

הנה כמה תמונות שצילמתי מתוך המופע:










כאמור: מומלץ בחום

אין תגובות:

פרסום תגובה