יום חמישי, 4 ביוני 2015

ביקורת מסעדה: טאיפיי תל אביב

טוב. אני צריך להקדים ולספר שבעבר ניהלתי מסעדה סינית, שהלכה לעולמה לפני כ20 שנה - ככה שמצד אחד אני מכיר את הנושא על בוריו ומצד שני אני לא בעל אינטרסים כלשהם בעד או נגד מסעדה כזו או אחרת.

אני גם יודע מהיכרות אישית עם מישהו שהגיע מהונג קונג ועסק במסעדנות בהונג קונג ובטאיוואן שהבישול של טאייפיי שהיא בירת טאיוואן (הרפובליקה הסינית) והעיר הגדולה ביותר בטאיוואן הוא גם פאסט פוד מצד אחד ומצד שני ממש וירטואוזי -ויש שם שפים "כבדים" ביותר.

הבישול בטאיוואן וירטואוזי וכולל גם מגוון עצום של חומרי גלם (בעיקר בשל העובדה שמדובר באי וכמעט כל דגת ופירות הים משמשים שם למאכל), והטבחים שם יצירתיים בצורה יוצאת דופן.

על הרקע הזה (ואני מודה שלא הסתכלתי או בחנתי את התפריט לפני שהגענו לשם- יתכן שזה היה קצת מוריד את הביקורתיות שיש לי כלפי המסעדה...).
הגענו למסעדה 2 זוגות.

המסעדה עצמה דווקא כן הזכירה לי מסעדות אסיאתיות - פרוזדור בצבע אדום עז שמובילה לחצר פנימית שכוללת פנסים אדומים.
מבחינת הלחות- המסעדה באמת מזכירה את טאיפיי...

האוכל עצמו? 
של מסעדה סינית רגילה לכל דבר- שום וירטואוזיות או מאכלים מיוחדים... לצערי כמובן.

בקיצור, לפתיחה הזמנתי מרק חמוץ חריף-(26 שקלים) שהיה מצוין.
אני חייב להודות שהמרק הזה טעים לאנשים מסוימים- כאלה שהטעם שלהם פתוח לטעמים שונים ממה שאנחנו הישראלים רגילים להם.
בנוסף, בתקופה שניהלתי את המסעדה הסינית, הבנתי, שהאוכל הסיני בארץ מותאם בצורה משמעותית לטעם הישראלי.
האוכל הסיני שונה לחלוטין וגם אם מתייחסים לעובדה שבסין יש אזורים שונים של אוכל- הצפון שונה לחלוטין מהדרום והמזרח לא דומה למערב אבל זו חוכמה קטנה מאוד כיון שמדובר במדינה ענקית ועדיין האוכל הסיני בכל רחבי סין שונה ברובו ממה שמוגש בארץ.

שאר המעורבות בארוחה הזמינו מרק וון טון (26 שקלים) שהיה להן טעים (המרק כלל גם קצת ירקות וכמה וון טונים שהכילו בשר עוף).

הזמנו גם מנת אגרולס שכללה שתי חתיכות שהיו סבירות.
בעניין הזה אני רוצה להזהיר את הקוראים מה"רוטב האדום".
מדובר בצבע מאכל שנקרא פוסאנג.
הצבע הזה ידוע כמסרטן.
שומר נפשו ירחק.
בכל אופן - האגרולים עצמם היו טובים.

לעיקרית לקחתי נתחי אנטריקוט מוקפצים (88 שקלים) שכוללת נתחים קטנים של אנטריקוט מיושן עם פלפלים, פלפל שחור ושעועית שחורה, מוגש על פלטה חמה.
לעניין השעועית השחורה יש לי איזשהיא תובנה מסוימת שהיא אישית לי:
כשאני אוכל מהשעועית השחורה- בשלב מסוים - למרות שבהתחלה אני נהנה מהטעם שלה- כשאני מגיע לסף מסוים זה מפסיק להיות לי טעים.
אני לא יודע למה אבל גם הפעם זה קרה- בהתחלה זה היה טעים ואחרי כמה דקות זה כבר לא היה לי טעים.
אבל כפי שציינתי קודם - אני לא יודע אם זה רק אני או שזה גם קורה גם לאחרים.



בנוסף הזמנו עוף מוקפץ עם אגוזי פקאן סיני (60 שקלים.) היה קצת אנמי ובעל טעם ניטרלי.

לתוספות קיבלנו אורז לבן שהיה בסדר גמור.
(לאורז מטוגן נדרשנו להוסיף 5 שקלים - שזה נראה לי מופקע ממש כיון שמדובר כ4-5 כפות אורז...)

לקינוחים לקחנו אננס מטוגן -סביר, קוקוס מטוגן וסלט פירות.

לסיכום: חבל שהמנות לא היו יותר קרובות לטאיוואן, ויותר קרובות למסעדות סיניות הרבות שמשופעות פה ואין בהם שום יחוד משמעותי.

זה לא אומר שלא אכנס שוב לבדיקות נוספות אבל זה יקח זמן. 

אין תגובות:

פרסום תגובה