ביקורת מסעדה: מנדרין בית קפה קניון חיפה

מי שעוקב אחרי הפוסטים פה גילה שביום שישי אחד - ביליתי בחיפה:

נסענו לתערוכה של סלוואדור דאלי, וצהרים אכלנו בשווארמה חאזן פורד...

בין לבין הסתובבנו בקניון חיפה וחיפשנו בו מקום לאכול ארוחת בוקר ובעיקר לשתות קפה.

המסעדה היתה עמוסה לעייפה אבל השירות היה עצל/רדום משהו... 

למרות שמנהל המשמרת עמד מול השולחנות חלק גדול של המלצרים הלך באיטיות ממש מעצבנת...

שולחנות שהתפנו- פונו באיטיות מרגיזה.

אז נכון מדובר ביום שישי אבל זה לא אומר שגם המלצרים צריכים להכנס לmode של שישי...

 בקיצור ההתחלה היתה די פחות מוצלחת.

הזמנו ארוחת בוקר ליחיד (59 שקלים) שכללה: 

• 2 ביצי עין
• שתי כוסות קפה - לקחתי לאטה שהיה בסדר. לא יותר ולא פחות.
• סלט (ערבי) קצוץ
• סלסלת לחמים עם חמאה
• 8 קעריות עם מטבלים וסלטים שהכילו: טחינה, סלט טונה, קוביות של גבינה מלוחה, סלט אבוקדו, ריבה (לא מזוהה), גבינה עם ריבה (שעל זה אתעכב מיד), מטבל פלפלים, ועוד משהו שאני לא זוכר אותו.

יש סיבה לכך שאני לא זוכר אותו.

באופן כללי ארוחת הבוקר במנדרין - מעליבה.

המטבלים ו"הסלטונים" היו מאוד בינוניים ומטה באיכותם.

אבל אני חייב להתעכב על המטבל של הגבינה עם הריבה- שהיה משהו לא מזוהה עם "נגיעות של אוכל היסטורי שממזמן נעלם מהעולם (וטוב שכך...).

בנוסף הזמנתי עוגת גבינה פירורים שלא הצטיינה בכלום למעט העובדה שהיתה ללא סוכר - וגם כמעט ללא טעם...

סיכום:

ארוחת בוקר ליחיד 59 שקלים. די מוגזם לתמורה.

שירות: איטי....

חניה: יש

שירותים: של הקניון.

סיכום כולל:
בקניון חיפה יש מעט מקומות שבהם ניתן לאכול (ארומה בקומה השניה, קפה גרג בצומת ספרים, ומנדרין).

אני מציע למי שרעב- לבדוק את האופציות האחרות ולהשאיר את מנדרין לאופציה האחרונה.

המחיר השערוריתי לארוחת הבוקר הדי עלובה הזו לא מצדיק את המחיר.

משהו קטן וטוב

זה בשבילי.

אתמול חציתי את סף הקוראים של הבלוג.

עברתי את 10,000....

יפה מאוד ואני שמח שזה עושה משהו אולי אפילו עוזר למישהו...

ורק כדי לסבר את האוזן הנה נתונים סטטיסטיים מאיפה הקוראים שלי:
Israel  8295
United States 1041
Russia 150
Germany 70
Netherlands 70
Ukraine 70
United Kingdom 42
Japan 19
Romania 19
South Korea 18

(הייתם מאמינים - בדרום קוריאה יש לי 18 קוראים...)

אני מתחיל לספור לקראת ה20,000....

תערוכת סלוודור דאלי: מבטו של גאון

מכירים את המשפט: "אם הייתי קצת יותר צנוע הייתי מושלם"?

זו בתמציתיות מהותו של סלוואדור דאלי.

ראיתי גלריות עם תמונות שלו בספרד בקטלוניה (מחוז מגוריו), והייתי במוזאונים שמוקדשים לו.

ככה שהעבודות שלו - מוכרות לי.

התערוכה במרכז הקונגרסים בחיפה הבטיחה להציג את העבודות שלו.
חבל רק שלא הובהר מראש - על איזה עבודות מדובר.
צריך גם להגיד משהו על המיקום: חיפה.
אם התערוכה היתה מוצגת בתל אביב- אני משוכנע שהיו בה הרבה יותר צופים.
וזה מהסיבה שהחיפאים יודעים שאת התערוכות החשובות מביאים לרוב לתל אביב, ולכן אם היא היתה מוצגת בתל אביב- כנראה שהרבה חיפאים היו מגיעים.
מצד שני - להביא תל אביבים לחיפה אפשר רק בעזרת ניתוח כירורגי - שיפריד בינם לתל אביב...
סתם חומר למחשבה ליזמים...

בכל אופן - התערוכה הכילה עבודות של דאלי שמתייחסות לתקופות שונות של עבודתו, והתייחסות לציונות (וזה משהו שאני חייב לציין שלא ידעתי על קיומו), וכוללת פסלים קטנים וגדולים, תמונות ורישומים שונים ובגדלים שונים.

על העבודה של דאלי -אין באמת צורך להרחיב- מדובר באמן שהגאונות שלו היתה מעורבת בשחצנות לא מעטה, ולמרות זאת - אני מאוד אהבתי לראות את התמונות והפסלים- ובחנות המזכרות אף רכשתי מספר מזכרות.
מי שמתעניין בעבודות שלו יכול לראותן במוזיאונים רבים בעולם שכן דאלי, היה אמן פורה ועבד על הרבה מאוד יצירות.

לגבי התערוכה עצמה- אני חייב לציין שכשהגענו למרכז הקונגרסים נתקלנו באשה שעמדה וצעקה בקולי קולות שלא כדאי להכנס פנימה.
לטענתה, הדוחק בפנים לא מאפשר לראות את התמונות בצורה סבירה.
האמת היא שהיא די תיארה את המצב בצורה אמיתית.
הרבה מדי אנשים נדחסו ב3 האולמות שבהם הוצגו העבודות ואי אפשר היה להתעכב יותר מכמה שניות על כל יצירה ועבודה, וחבל.

אני מעריך שהעובדה שנמכרו כל כך הרבה כרטיסים לפרק זמן כל כך קצר -היא שגרמה לדוחק הרב...
ושוב חבל מאוד, כיון שתערוכה של אמן בסדר גודל כזה לא מגיעה בכל שנה לארץ...
במיוחד כשמחיר הכניסה גבוה כל כך...

סיכום:
חנייה - זוועה- אפשר בקניון חיפה ממול.
מחיר 170 שקל לכרטיס - קצת מופקע לטעמי. 

סיכום סופי:
מי שיכול לרכוש כרטיסים מוזלים - זה יכול להשתלם.
מי שלא- המחיר הגבוה בשילוב הדוחק והצפיפות הפכו את העסקה הזו לפחות כדאית מבחינתי.

ביקורת מסעדה: שווארמה חאזן פורד - חיפה

בכל פעם שאני מצפין ומגיע לחיפה - אני נכנס למסעדה הזו.

יש בה - לטעמי לפחות שילוב מנצח של אוכל טוב, שירות מצויין, ותערובת מרהיבה של אורחים.

נתחיל באוכל:

חשוב לדעת שממש לא מדובר באוכל גורמה.

שווארמיה מהסוג שמאכיל כמויות עצומות של סועדים שמגיעים לשבוע- ולא לשום דבר אחר.

אין במסעדה הזו שום פוזה מהסוג של אייל שני אלא בדיוק ההפך.

לפה באים כדי לאכול ולשבוע מהר.

מה יש בתפריט? שווארמה.

בפעם הזו ראיתי גם את השיח המוכן על האש - עוד לפני שהתחילו לצלות אותו.

וצריך להגיד משהו על הקצב- המסעדה עובדת כל הזמן.

בכל רגע נתון יש תור של לקוחות שעומדים וממתינים למנות שלהם. מה שאומר שהתחלופה של האוכל גבוהה מאוד והטריות בהתאם.

לגבי השיח הענק: מדובר בנתחי בשר כשבין לבין ראיתי שיש גם חתיכות של בשר טחון.

על הטיבול - אין לי מה להגיד כי לא הצלחתי לראות.

בכל אופן הזמנתי ארוחת שווארמה בלאפה שכללה:

לאפה דקה מאוד שדי הזכירה לי בוריטו.

תוספות לשווארמה מהמבחר של: חומוס טחינה, עגבניות, בצל בסומק, פטרוזיליה, ורוטב שום.

צלוחית ציפס.

חמוצים שונים - שהכרובית שבהם היתה מצויינת - חריפה וכבושה.

ושתיה.

 השירות: מצויין מהיר ועם חיוך.

הלקוחות: תערובת שרק בחיפה אפשר לראות כמותה: ערבים שבאים לאכול עם כל המשפחות, אנשי עסקים, רוסים, וכמובן ישראלים (שלהם יש רק בקשות מיוחדות, דרישות חריגות ותלונות כמובן...)

המחיר:45 שקלים.

סיכום:
אוכל: פשוט טעים וזול יחסית.

שירותים: לא בדקתי.

חנייה: זוועה.

יש בקרבת מקום אבל בהתחשב בשעה המתה שהייתי שם - ועדיין לא מצאתי חנייה קרובה- זה החסרון היחידי שיש למסעדה הזו.

אני מעריך שגם בעתיד אמשיך לפקוד אותם.

ביקורת עסקית: Buy the way כפר סבא צפון

הגעתי לפגישה עם שותף לסניף הצפוני של Buy the way כפר סבא על כביש הגישה הצפוני של כ"ס.

אני חייב להתלונן שדרכי הגישה לשם די מורכבת...

הזמנתי את המנה העסקית שהיתה באותו יום: 

פסטה שמנת ופטריות.

הברושור שהאיר את עייני בנוגע למנה הזו היה די מזמין.

חבל רק שהמנה עצמה היתה פחות.

תמורת 40 שקלים מקבלים צלחת ובה פסטה פפרדלה ברוטב שמנת ופטריות מאוד בסיסי.

כמה בסיסי? היו שם אולי 3-4 פרוסות של פטריות.

כל השאר היה פסטה.

גם הרוטב עצמו לא היה משהו שאפשר לכתוב עליו משהו.

העיסקית כוללת גם פחית שתיה.

סיכום: ממש לא משהו...

מומלץ לבחור משהו אחר.

כתובת: שדרות מנחם בגין כפר סבא

ביקורת מסעדה: ארומה בית קמה

נסעתי דרומה עם האשה החוקית.

החלטנו לעצור לארוחת בוקר בארומה בית קמה.

מדובר בנקודת מפגש קריטית לכל מי שלא רוצה להכנס לבאר שבע או מתכנן לעקוף את באר שבע.

במקום יש כמה עסקים - גלידה, תחנת דלק, חנות עודפים של קולומביה (לא ראיתי אבל השלט החיצוני ציין את זה), ועוד כמה עסקים.

נכנסנו פנימה.
המקום היה מפוצץ בקבוצות של כמה וכמה אוטובוסים שעצרו במקום לחנייה, ורק לאחר כ20 דקות העניינים נרגעו.

הזמנתי 2 ארוחות בוקר:
רגילה: שתי ביצים עשויות לפי ההזמנה (אני בחרתי עין), סלט ירקות, ודוגמיות של טונה, גבינה, סלט אבוקדו, ולחם

שקשוקה: משהו בסגנון של מטבוחה שעלין היתה ביצת עין שהוכנה בתוך פורמה (את הקטע הזה אל הבנתי למה ולשם מה).

כיון שהשקשוקה סיקרנה אותי אני התרכזתי בה.

אמנם מדובר בבית קפה אבל על פניו, מעבר לקפה ולחמים שהם אופים במקום- הכל מגיע מוכן- והם מחממים הכל במיקרו.

אחרת אין לי הסבר לשקשוקה הלא טעימה שהיתה שם.

הוספת הביצה לאחר החימום לשקשוקה- מעבר לכך שזה נראה מלאכותי ובולט כל כך - היתה מאוד מוזרה.

בנוסף קיבלנו 2 כוסות קפה (לאטה) שהיו סבירות לתו לא.

מישהו אמר לי והגעתי למסקנה שארומה זה סוג של פאסט פוד ולא במובן החיובי של הביטוי.

אני מבין שיש פה שתי בעיות:
מצד אחד קהל גדול שמופיע בגלים גלים ורוצה לאכול ולשתות מיד כיון שהוא תלוי בהסעה שלו, ומצד שני מדובר במקום שתלוי בעצמו, אין לארומה על מה להסתמך במיקום מבודד כל כך.

אבל מצד שלישי - להגיש מנות מהסוג הזה- אולי עדיף להוריד אותן מהתפריט.

זה לא מכבד את המקום או את הרשת.

אני מתחיל להפנים שבניגוד למסעדות סיניות שמוגדרות כפאסט פוד, ומכינות הכל במקום,  (ועבדתי בעברי במסעדה מהסוג הזה), יש כמה סוגים של פאסט פוד.

מהזן שמאפיין מסעדות סיניות בציינה טאון, שמכינות אוכל מהיר אבל טעים ובריא, ומהסוג ארומה בית קמה שמכינות אוכל מהיר לא טעים ולא בריא.

מחיר: 90 שקלים בקירוב (אני לא זוכר במדוייק - זה היה לפני כמה ימים).

חניה: יש מסביב למתחם (עכשיו גם משפצים אותו).

סיכום: 

בפעם הבאה- אולי בכל זאת עדיף להכנס לבאר שבע...

חופשה בישרוטל ים המלח - חלק ב'

אחרי שהתמקמנו במלון קיבלנו חדר סטנדרטי ויכולתי לסקור את הדברים בצורה בהירה יותר:

החדר עצמו סביר למלון 5 כוכבים.

אבל לא יותר.

הייתי מצפה ממלון מהסוג הזה להשקיע קצת יותר באמניטיס (סבונים ושמפו), כי הם ארוזים באריזות פושטיות - כאלה שהייתי מצפה לראות במלון 3 כוכבים בלבד....
הייתי מצפה ממלון כזה למקם את האמניטיס במשהו קצת יותר מעוצב ממגש פלסטיק זול...

אוכל
האוכל במלון לא אחיד.

בשתי הארוחות שהראשונות שלנו ארוחת ערב ובוקר - האוכל היה די סתמי עד כדי ממש לא טעים.

חייבים לציין את ההבדל התהומי בין הארוחות במלון הזה לבין ארוחות הבוקר של המלונות באילת.

המגוון יחסית די מצומצם, ואני מעריך שלפחות בגיזרת הדגים הכבושים- ראיתי את המיחזור שלהם בכמה ארוחות...
בקיצור - האוכל הוא לא ההקודה החזקה של המלון הזה.

נקודה מעניינת נוספת היא מדיניות המחירים של המלון.

נכנסתי לאינטרנט וגיליתי לפחות 3 מחירים שונים של אותו חדר באותו מלון ובאותם ימים...

ובמילים אחרות- שווה להשקיע שעה בהשוואת מחירים - זה יכול להשתלם ברמות של מאות שקלים ללילה!!!

אני חייב לציין שבפעם הקודמת שהייתי במלון הזה, ביליתי 6 קומות מעל הקומה שבה אנחנו שוהים- בחדרים העיסקיים, ושם היה מדובר במשהו אחר.
גם הסלון העיסקי שבו מוגשים בכל היום סוגים שונים של סנדויצים, פירות, וחטיפים שיפר משמעותית את השהיה שם.

חוף הים והבריכות
ניסינו להגיע לחוף הים שנמצא מעבר לכביש החוצה את האיזור.
המקום עצמו נקי ומטופח אולם אין הרבה מיטות שיזוף.
כשהגענו בשעה 10:30 לחוף- כבר לא היו מיטות ונאלצנו להסתפק בכסאות (כתר פלסטיק) מטונפים.
המים היו קרים מכדי להכנס אליהם ולכן חזרנו למלון (כלעומת שבאנו), וירדנו לבריכת מי הים.
הבריכה יחסית קטנה אבל לא היו יותר מדי אנשים ולכן אחרי 3-4 דקות כבר השתרענו על שתי מיטות שיזוף.
המים חמים ומלוחים - ונשאלה שאלה האם ומתי מחליפים את המים בבריכה... תשובה אין לי...
סביבות הבריכה נקיים ומטופחים.


סיכום:
מלון סביר ותו לא למי שצריך להתאכסן בים המלח.
לגבי הגישה לים המלח עצמו- בריכת המים המלוחים הנמצאים בקומת המרתף במלון מספקת את השירות ללא כל התוספות המיותרות הנלוות ליציאה לחוף הים עצמו.
מומלץ לברר את מחירי המלון ולבדוק בכמה אפיקים שונים - תוכלו לחסוף בכך הרבה מאוד כסף.
והכי כדאי להגיע לקומת העסקים (ביזנס) שם יפנקו אתכם הרבה יותר מאשר את שאר האורחים.

באופן אישי:
אני לא חושב שאחזור לשם - אני חושב שאנסה אופציות אחרות.