ביקורת סרטים: ראלף ההורס

נתחיל מהמיקום.

הסינמה סיטי בראשון לציון.

אחת הבעיות אצלנו הישראלים היא שלא משנה מה קרה בעבר- אצלנו בכל שנה- אנחנו מגלים ששום דבר לא נלמד מהשנה שעברה.

ובמקרה של האחרים אדרי- שאני מעריץ את הדרך שעשו מדימונה- אבל לא הפנימו שהם היום במגרש אחר לגמרי - מאוד בעייתי מבחינתי.

כי כאמור מצד אחד אני מאוד מעריך את הדרך אבל התוצאה הסופית- בצורה פשוטה ובסיסית: על הפנים.

יש להם מתחם מצויין בראשון לציון שיש לו בעיה אחת - אחת אבל קשה מאוד: חנייה.

אין מספיק מקום לחניה- והם לא עושים שום דבר כדי לנסות לפתור את הבעייה.

או לפחות - לא נראה מאז שהמתחם נפתח שום שינוי בעניין הזה.

מה שכנראה יגרום לי לחשוב בפעם הבאה שארצה להגיע לשם אם אני ממש רוצה לעשות את זה...

בכל מקרה - עכשיו ימי חג החנוכה- וכמות הילדים (והוריהם) במתחם - פשוט עצומה.

הסרט עצמו- הוא שילוב של כמה רעיונות ישנים מעולמות האנימציה.

מדובר באחד הגיבורים (ראלף ההורס) של- "פיקס איט פיליקס" ‏("תקן את זה, פליקס"‏), משחק מחשב, די מיושן, שדי נמאס לו לגלם את הדמות של האיש הרע ומחפש לעצמו "שידרוג בתנאים".
הוא עצמו מצוייר כדמות בעלת ידיים ענקיות שתפקידה המסורתי הוא לשבור את הבית - כך שהגיבור האמיתי של המשחק, פליקס, יתקן אותו.
כיון שראלף עושה את התפקיד הכפוי עליו כבר הרבה מאוד שנים (משנות ה80)- די נמאס לו...
למרות שהוא אחת הדמויות המשמעותיות במשחק -מ"חבריו למשחק" הוא אינו מקבל יחס זהה לזה של הגיבור האמיתי של הסרט- פליקס, ומהם הוא מבין שאם לא יוכיח את עצמו כגיבור (יקבל מדליה)- ימשיך להיות דחוי על ידם.

במהלך הסרט הוא עובר למשחקים אחרים, (החיבור בין המשחקים הוא לכשלעצמו רעיון משעשע בפני עצמו - סוג של טרמינל, כשקבוצת התמיכה של הלא גיבורים/אנטי גיבורים אמנם לא היתה ברורה לילדים, אבל מאוד הצחיקה את ההורים המלווים...).

שם הוא ניתקל בדמויות ממשחקים אחרים, ועובר הרפתקאות שונות ומשונות עד שלבסוף הוא מקבל את ההכרה לה הוא שואף.
אין ספק שבסרט משולבים רעיונות מסרטים מצויירים אחרים מהסגנון של "צעצוע של סיפור".

לסיכום:
הילדים נהנו מאוד.

כרטיסים: 38 שקלים (לסרט מדובב ולא תלת מימד).

מתאים לילדים בני 8 וצפונה.