יום שבת, 29 בדצמבר 2012

ביקורת טיפול מים אלטרנטיבי: וואטסו - טוביק

הזמנתי במתחם הטיפולים, ספא ופינוק של טוביק בקדימה טיפול זוגי בוואטסו.
באון כללי למי שלא יודע - ווטסו הוא סוג של טיפול בבריכת מים חמים שפותח ע"י הארולד דאל -מטפל שיאצו בארה"ב.
מקור שמו של הטיפול הוא שיאצו המבוצע במים.

הטיפול מבוצע ע"י מטפל אחד הנמצא עם המטופל בבריכה, תוך כדי שימוש בציפה הטבעית של גוף המטופל - ובסיוע מצופים שונים, כשהטיפול כולל לחיצות, ערסולים, מתיחות קלות של גוף המטופל, ותנועות הרמוניות במים.
מדובר בטיפול מאוד מפנק שגורם למטופל הרגשת ריחוף.


הזמנתי שני טיפולים זוגיים במתחם הטיפולים של טוביק.

הגענו באיחור (מה שגרר את האיחור בטיפולים - אבל כאמור היה באשמתנו...), והמתינו לנו 2 מטפלות, כורסאות נוחות, כיבוד קל, מלתחות מצוחצחות ומגבות נעימות (2 לכל אחד).

הטיפול עצמו היה חלומי.
מי שקורא את הבלוג הז היודע שכשאני נתקל במשהו לא טוב- ולא משנה למה- אני כותב את זה.
במתחם הטיפולים הזה- הכל היה מושלם ויותר מזה...
2 המטפלות היו מנוסות והבריכה עצמה היתה נעימה בצורה מעוררת התפעלות.

גם טוביק (הבעלים) וגם אנה (בתה) היו כל הזמן באיזור לתת הרגשה מצויינת שהכל מסודר ומוכן לנו.

היה תענוג.
אני חייב לציין שהזוג השני שבא איתנו - מאוד לא מחובר לעניין של טיפולים אלטרנטיביים באופן כללי, טיפולי מים בכלל, וואטסו באופן פרטני- ממש לא היו מוכרים להם.

אם הייתם רואים את הפנים שלהם לאחר שיצאו מהמקלחות- היתם מבינים שמדובר בטיפול "משנה תודעה" ודעה.

הגבר - שאי אפשר להגיד עליו שהוא רגיש אמר לי משפט שהפתיע אותי לגמרי:
הוא הרגיש כאילו הוא חזר לרחם של אמו....
ואם הייתם מכירים אותו מקרוב הייתם מבינים עד כמה השינוי היה עצום.

באופן כללי - כשיצאנו, ההרגשה הכללית של כולם היתה אחרת לגמרי- סוג של טעינת מצברים בלתי רגילה, ושלא הכרנו עד היום, והמהפך המחשבתי שעברו הזוג שהיו איתנו- היה מדהים.

בקיצור:
כולם רצו עוד.

סיכום:
טיפול באמת מסוג אחר במקום מדהים.

כתובת: רחוב רמז פינת סימטת ההדר, קדימה

יום שישי, 28 בדצמבר 2012

ביקורת מסעדות: גוז ודניאל -מושב בני ציון

יצאנו למסעדה לאחר שהקונדיטורית המצויינת שרית טרליוק (שאת הפטיפורים שלה טרפנו במהירות) המליצה עליה בחום.

המסעדה יושבת במושב בני ציון- ליד מגדל המים.
ההכוונה היתה מצויינת: סעו ישר עד שתראו את מגדל המים- מצד ימין.
שם זו גם החנייה.

נכנסנו, והושיבו אותנו (לאחר שדרשנו שאת בהזמנה -) במרפסת. ולא התאכזבנו: נוף ארץ ישראלי נשקף מהמרפסת לכיוון צפון.
מדובר בנוף "מושבניקי", שאין הרבה כמוהו היום.

המסעדה עצמה היא מסעדה שניכר בה שהיא עברה תחת ידיו של מעצב פנים כזה או אחר, והמסעדה מעוצבת בסגנון פרובנסי מאוד מובהק וברור.
לא שזה רע- נהפוכו - המסעדה יפה מאוד ומרשימה מאוד.
וכשמשלבים את הנוף של השרון הצפוני עם העיצוב- הדברים מאוד משתלבים.

שאלנו לפשר השם המוזר ונענו שמדובר בשמות ילדי הבעלים גוז (יונתן), ודניאל.

מנות ראשונות:
  •  לחם וחמאה (16 שקלים).
    להרגשתי האישית, את המנה הזו היו יכולים להגיש לשולחן ללא תשלום- גם בגלל שאין בה שום יחודיות וגם בשל העובדה ששאר התמחיר של המסעדה לא נמוך.
  • פטריות שוק - מבחר של פטריות מוקפצות בחמאה מטובלת- שהיה מצוין. (54 שקלים).
    למרות שהסלט היה טעים מאוד- אני חושב שהתמחור של המנה הזו - היה קצת מוגזם...
    ולו רק בשל העובדה שבמחיר הזה- ניתן לקבל ארוחה בשרית עיסקית שלמה...
  • סלט גוז - ז'וליאנים (חיתוך דק דק של) ירקות שורש בויניגרט הדרים - אני אישית פחות אהבתי את זה אבל שאר האנשים מאוד אהבו אותו. (38 שקלים)
מנות עיקריות:
  • ראמפ סטייק על שפצל - נתחי סטייק שנחו על בצקניות שהוקפצו על הפלאנצה. מנה מעולה (116 שקלים).
  • צלע לבן - שני נתחי צלע לבן מצויין שלאחר שעבר את הגריל - "שודך" לרוטב בשר, בתוספת פירה, שהיה אמנם מצויין אבל עשה רושם ש"עובד" יותר מדי. (88 שקלים).
  • פנה ארביאטה - אטריות פנה ששחו ברוטב שהורכב מעגבניות שום פטרוזיליה וצ‘ילי חריף.
    חשוב לציין שלא מדובר במנה חריפה- למרות שהיא אמורה להיות כזו. (55 שקלים).
שתייה:
  • קרלסברג (19 שקלים).
  • גוורצרמינר של ד"ר לוסן - כוס (25 שקלים) 
  • כוס תה (9 שקלים)
קינוח: 
הפאבלובה של גילי - יציקת מרנג מצויינת: פריכה מבחוץ ורכה מבפנים שעליה גוש של שמנת שפלחי תפוח נעוצים בו - 44 שקלים.

שירות:
מצויין. לא שהיו הרבה אנשים במשסעדה- אבל, כשמנה מסויימת לא היתה טעימה- היא הוחלפה מיד, וגם היה מקום לבקשות מיוחדות (את הרוטב של הסטייק הלבן על ראמפ סטייק)...

שירותים: נקיים מאוד

סיכום: מקום ללכת עם תיירים שבטוח יהנו ממנו.
או לחלופין - הסיכוי היחידי שלי לפגוש את שרי אריסון...

פרטים:רחוב אנשי בראשית
מושב בן ציון
09-7714122

יום חמישי, 27 בדצמבר 2012

ביקורת: שרית טרליוק - קונדיטוריה ביתית

היה לנו אירוע שרצינו לחגוג - 2 זוגות.
והחלטנו לעשות משהו מיוחד.
חלק מההכנות לדברים המיוחדים כלל פניה לשרית טרליוק שאופה בעצמה בביתה שברעננה פטיפורים.

שרית שאלה אותי אם אני יודע מה אני רוצה ולמרות שאני מכיר חלק ניכר מהפטיפורים שהיא מכינה - לא ידעתי מה לבחור.
כאמור, כיון שאני כבר מכיר את דברים המצויינים שלה- גם אם לא בשמם, פעלתי לפי עצתה:
נתתי לה להחליט ולהכין עבורי...

למחרת הגעתי אליה וזה שקיבלתי:

פטיפורים מלוחים:
  • פטיפורים של קרם בטטה - מצויינים
  • פטיפורים עם פסטו - מענגים
  • פטיפורים עם עגבניות קלויות (אני כנראה לא יודע באמת להגדיר מה היה שם ולמעט העובדה שהם נגמרו בתוך דקות ספורות אין לי בעצם מה להגיד... רק לאכול...)
פטיפורים מתוקים:
  • פטיפורים של קרמבואים - פטיפורים בצורת קרמבו, ממולאים בקרם שמנת ושוקולד כשהם יושבים על מטבע שוקולד - והכל בטעם גן עדן.
  • עוגיות מקרון - נפלאות.  החסרון היחידי שלהם היה שהם נגמרו מהר מדי...
  •  פטיפורים עם מרנג קריספי/לח, קרם וניל, ופלח תות שדה שלפחות בעיני היו חלומיים - הם שילבו טעמים מתוקים, קרמיים וחמצמצים בו זמנית.
    אני לא אוהב את הביטוי הזה באופן כללי אבל הפעם "הפטיפור התפוצץ לי בפה בשילוב טעמים מדהים..."
הכל הגיע ארוז באריזת קרטון מצויינת ששמרה על "האוצר", בתוספת שתי צלחות הגשה מסוגננות (-שאותן צריך להחזיר...)

בעבר התנסתי גם ואכלתי גם עוגות בחושות (שאני חייב להודות- שאני באופן אישי ורגיל לא משתגע עליהן), אבל העוגות הבחושות של שרית טרליוק הן משהו אחר לגמרי ( דגמתי עוגת פיסטוק-שקדים עשירה ומדהימה, שהזכירה בטעמה אפילו מרציפן, וצבעה שהיה ירוק- לא הכיל שום צבע מאכל ועוגת שומשום וסילאן שאני לא זוכר את שאר המרכיבים שלה- וגם היא היתה לא פחות ממצויינת...)
בקיצור- מי שלא שומר על הגיזרה - יכול לחגוג עד אין קץ...
ומי ששומר- יכול - כמוני- רק לדגום ולחלום "עד העונג הבא"....
אה אה אאהההה....


סיכום:
מחיר: 120 שקלים ל35 יחידות (אלוהיות)...

סיכום: ללקק את האצבעות. 
כל מה שאוסיף רק יגרע... מהתענוג והמקצוענות של שרית.

להזמנות: 054-7680505

יום רביעי, 19 בדצמבר 2012

ביקורת מסעדה: Buy the way - רעננה

המסעדה הזו והשותפה שלה ( שנמצאת בכניסה הצפונית לכ"ס) יושבת מבחינתי על נקודת תורפה מבחינתי.
המיקום שלה- מצויין, יש שם באופן כללי אוכל לא רע בכלל, ורק החנייה שם מתעתעת.
באופן כללי הקהל שם נראה כמי שמצא לעצמו (כמוני) מקום מצויין לפגישות באמצע הדרך, וכאלה שנפגשים לסמול טוק בין חברים ומשפחה.

הגעתי לשם ולקחתי סנדויץ פטה עם פלפלים קלויים עם קולה.
לא עלה הרבה והיה טעים.
באופן כללי הדבר היחידי שאני יכול להתלונן עליו (אם בכלל אפשר להתלונן עליו) זה הבאזרים שמודיעים ללקוחות שהמנות שהזמינו - מוכנות.
הרטט שזה יוצר על השולחן של הלקוח+ של השולחנות האחרים - נראה לי מיותר למדי.

אני חושב שאפשר לעשות משהו פחות דרמטי.

סיכום:
זה עדיין ימשיך לגרום לי להפגש שם.

יום שלישי, 18 בדצמבר 2012

ביקורת מסעדה: בלאק בר בורגר - ר"ג

אני מכיר את הרשת של צחי בוקשסתר.
מכיר כבר הרבה שנים - ולצערי הזמן שחלף- לא עשה לה טוב.

זה התחיל מהעובדה שפגשתי לקוחה חולה בביתה ורצינו להזמין אוכל.
*3538 זה הטלפון שלהם במרכז ההזמנות- מהרגע שעבר למסעדה ברמת גן- ניתק.
וניתק כמה פעמים.
חשבתי להזמין מהמסעדה בעזריאלי אבל אז הוחלט ללכת למסעדה עצמה.

כשהגענו - חשבנו שהמסעדה מפוצצת ולכן לא קיבלו את ההזמנה- הופתענו לגלות אותה ריקה כמעט לחלוטין...
היינו אנחנו ועוד זוג.
לא היה ברור למה לא ענו לטלפון...
על פניו נראה שמישהו פשוט רצה לעשות לעצמו חיים קלים וניתק את הטלפון...

התיישבנו בפנים באחד מהכוכים שיש במסעדה והזמנו:
היא: ארוחה עיסקית של המבורגר שווארצנגר. (48 שקלים)
אני: שניצל עיסקי. (59 שקלים)

במסגרת הארוחה העיסקית קיבלתי סלט עלים ושניצל גדול - אבל מאוד דק. דקיק משהו...
השניצל היה טוב.
סלט העלים הכיל כמויות גדולות מדי ולא מוסברות של גזר (זה עכשיו עולה בזול?)...

ועוד משהו- מהביקורים הקודמים שלי - אני זוכר שהסלט הוא מנה ראשונה, השניצל מגיע עם ציפס, תפוחי אדה, פירה, תוספת כלשהיא.
הפעם קיבלתי את השניצל עם רבע לימון...
קיצוצים???

בתוספת שתי בקבוקי קולה שילמנו 112 שקלים.

עד כאן- הכל סביר ונהיר (איכשהו...).
הנקודה שהפריעה לי בכל הארוחה היתה השירות של המסעדה.
היו שם להערכתי 3-5 מלצריות או בעלות תפקידים אחרים.
מעבר לזה היו שם עוד כמה פונקציונרים שלא כל כך היה ברור מה תפקידם.
ולמרות זאת- לסלט חיכינו כמעט חצי שעה...


יותר מזה - גם לא היה את מי לשאול ואף אחד לא הסתכל עלינו- וללקוחה שלי היתה הרגשה שזה מכוון- אף אחד לא מסתכל או בודק את הלקוחות - כדי שלא נפריע להם לעשות את הכלום (כאמור היינו אנחנו ועוד זוג במסעדה) שהם עשו באותו זמן.

בקיצור - האוכל של בוקשסתר אולי טוב- אבל הוא לא מגיע לשולחנות....

מה שכן- כולם הסתובבו שם.
לא יודע למה, לא יודע עבור מי- ממש פול גז בניוטראל....

סיכום:
אוכל: קצת יקר לארוחה עיסקית אבל על גבול הסביר.
שירות: מחורבן ודורש השתפרות מיידית.
חנייה: רק אם יש לך קומבינה באיזור (ובמילים אחרות בחניונים לא זולים בסביבה).

לסיכום:
נבדוק מסעדות אחרות של הרשת ואז נחליט.

יום שני, 17 בדצמבר 2012

ביקורת מסעדה: רג'ינה - מתחם התחנה, תל אביב

הגיעו אלינו אורחים מחו"ל, משפחה שלא ראינו הרבה מאד זמן, עם תוספת- אוכלים רק כשר.

לאחר 5 דקות של פאניקה (אני לא זוכר מתי אכלתי לאחרונה במסעדה כשרה...), הם באו עם הצעה- לנסוע למסעדה שהם אכלו בה יום קודם- רג'ינה- במתחם התחנה בתל אביב.

נסענו.

חנייה: בשעות שהיינו שם היתה פנויה וקרובה למתחם (16 שקלים).


הזמנו למנות ראשונות:
  • לחם מרוקאי (16 שקלים).
    למיטב ידיעתי הלחם הזה נקרא פרנה - ומה שהגיע זה יותר לחמניה של פרנה בתוספת שמן זית (קונפי שום - 3 שיני שום קטנטנות ששחו בשמן...) וקורט זעתר. לטעמי- יקר לתמורה.
  • ליבת חצילים (32 שקלים).
    מעט מאוד בשר חציל קלוי שעליו היו כמה פירורי רימון.
    המנה טעימה אבל מאוד קטנה- בטח ביחס למחירה.
  • כבד קצוץ (38 שקלים).
    מנה מאוד קטנה של כבד קצוץ- שהיה טעים מאוד (אולי המנה היחידה בתפריט שהיתה ) מלווה בכמות קטנה של טבעות בצל ומלפפון חמוץ.
  • מרק חרירה (38 שקלים).
    כאחד שלא מגיע מהתפוצה של המרק- מדובר במרק שעועית/עדשים סמיך.
    המרק היה סביר אבל לא חם מספיק - עוד נחזור לזה.
למנות עיקריות:
  • מנת שניצל (56 שקלים)
    על המנה הזו אין מה לכתוב- סתם מנה ללא כל התייחסות למעט המחיר הגבוה שלה...
  • מנת פתיתים/מקרוני (52 שקלים)
    שהתגלתה כסוג מאוד פשוט של ספגטי בולונז...
  • שווארמה סינטה (88 שקלים)
    מנה שהורכבה מכמות לא גדולה של פיסות סינטה, כף טחינה וסלט של בצל וסומאק.
    בצד הצלחת הוגשה חצי (לחמניית) לחם מרוקאי.
    להגיד שנפלתי מהמנה? לא ממש.
  • גולאש הונגרי  (66 שקלים)  
    תבשיל בשר עם רוטב - (לא ממש הונגרי כהונגרי אני יודע אם זה הונגרי או לא...) שכלל גם עלי דפנה תפוחי אדמה,והוגש עם קערית מג'דרה.
  • עוף ירושלמי ספרדי (64 שקלים)  
    רבע עוף - החלק של הפולקע עם פירות יבשים ארטישוק / ארטישוק ירושלמי ויין אדום מוגש עם קערית אורז.
    העוף הגיע פושר.
    ומעבר לזה- אין שום דבר ירושלמי במנה הזו.
    אני משוכנע שאף ירושלמי לא יכיר את המנה הזו - או יזהה אותה כמנה ירושלמית מוכרת...
לשתיה:
  • בקבוק של קברנה סובניון (הרי יהודה) 2010 של צרעה 158 שקלים.
    אולי הדבר הטוב ביותר בארוחה.
  • קנקן לימונדה (36 שקלים).

ולקינוח:
  • פחזניות על מצע של רוטב פירות יער (28 שקלים)
ולגופה של מסעדה.
ככל שכתבתי את המחירים בסמוך למנות הבנתי מרגע לרגע שמדובר במחירים מופקעים לחלוטין.
קנקן לימונדה- שלא היו יותר מליטר - ליטר וחצי גג עלה יותר מארגז של קוקה קולה- (8 בקבוקים) אחרי עליית המחירים!!!
על מה?

גם על שאר המנות אפשר להגיד את זה:
חציל אחד שעולה אולי 2 שקלים, תומחר ביחס לכמות החציל בצלחת פי 15.

בשורה התחתונה- המחירים היו מופקעים, המנות פושרות, בצלחות די קטנות- וכמו שכבר ניתן להבין-גם הטעם לא היה שווה את המחיר.

סיכום:
אוכל- לא נפלתי. לא מדובר בהברקות של המטבח, והעובדה שרוב המנות הגיעו פושרות ולא היו אמורות להיות כאלה- ממש לא הועילו לארוחה.
שירות - טוב.
שירותים - נקיים (אולי העובדה שהם מול המטבח והכניסה למסעדה- גורמים להם להיות כאלה וטוב שכך).
מחיר- ממש לא בכיוון.

בסופו של יום
כשיגיעו לי אורחים אחרים מחו"ל שירצו לאכול- נחפש מקום אחר.

יום שישי, 14 בדצמבר 2012

ביקורת מסעדה: המעורב הירושלמי - שוק מחנה יהודה

סתם יום של חג חנוכה- נסענו להסתובב ולהעסיק את עצמנו בשוק מחנה יהודה בירושלים.

ובהקשר הזה של החג- כיון שמדובר בשוק ש"לפי המסורת" קיים עוד מימי בית ראשון (ואולי עוד מלפני כן - אף אחד לא יכול להעיד שלא) אולי כדאי שמישהו בעירית ירושלים יהין סופסוף לבדוק את אפשרויות החנייה שיש לשוק הזה שבכל פעם שאנחנו מגיעים אליו, להסתובב בו- אנו מגלים שבעית החנייה שבו, לא רק שלא נפתרה אלא שהיא מחמירה משבוע לשבוע...
עוד כמה מגרשים שיוכשרו - ואפילו יגבו תשלום על החנייה - רק יועילו לעניין.

בקיצור הגענו לשוק מחנה יהודה והתחלנו להסתובב בו.
בשלב מסויים הגענו למתחם המסעדות שבו ומישהי שישבה באחד השולחנות המליצה לי על "המעורב הירושלמי".

הסתכלתי פנימה, וראיתי שעל הפלאנצה היו חלקי בשר פנימיים של עופות מעורבים עם בצל - לוחשים וגועשים.
התבשיל היה צהבהב משהו- ממש לא הצבע הרגיל שאני מכיר- שהוא כתום - עד "כתמתם/חומחומי"...
אבל היות וקיבלתי המלצה חמה - לא התאפקתי, נכנסתי והזמנתי מנה בפיתה, (19 שקלים).

עם המנה, קיבלתי חומוס טחינה, סלט ושני מלפפונים חמוצים קטנים.

לגופה של מנה:
המנה היתה חמה מאוד, אבל, אפעס, תפלה.
זה נבע מהעובדה שהיא כנראה לא התבשלה מספיק זמן, או שלא תובלה מספיק.
ההרגשה היתה של אוכל של בית חולים.



אני חייב להגיד שההמלצה שקיבלתי מההיא שהמליצה לי בהתחלה- נשמעה לי באותו רגע- ממש לא אמינה ודי הצטערתי ששמעתי לה... בכל זאת- יש עוד כמה אפשרויות אחרות (ועל פניו לא פחות אם לא יותר טובות) לאכול במתחם הזה (פיש אנד ציפס, פסטה בסטה ועוד), אבל נתתי לזוגתי (שתחיה) לסיים את המנה - שאגב- לא היתה גדולה במיוחד, והיא דווקא מאוד נהנתה ממנה.
ככה שאני חושב שבמקרה הזה - שאשתי שמאוד מתחברת לאוכל של בית חולים- שמשום מה נראה לה מאוד טעים האוכל הלא אכיל אבל מאוד בריא- מדובר בעניין של טעם וריח.
כל אחד וטעמו הוא.

אני אישית מעדיף את המעורב ירושלמי שלי - מבושל הרבה יותר, מתובל הרבה יותר, ובמנה גדולה הרבה יותר.

סיכום:
אוכל: ככה ככה (פשרה ביני לבין הטעם של אשתי).
נקיון: סביר - עדיין שוק מחנה יהודה... 
מחיר: עממי.

המלצה: רק אם אתם חובבים אוכל של בתי חולים.

פרטים:
המעורב הירושלמי
כתובת: האגוז 19, שוק מחנה יהודה.